טעות טעיתי טעות
כנראה כתבתי לך את הפירוש על משנה י"א בטעות.
זו משנה י': אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, אָמַר לִי, רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה, אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי, אָמַר לִי, רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אָמַרְתִּי לוֹ אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר תְּהִלִּים עַל יְדֵי דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא, וְאוֹמֵר, לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם יְהֹוָה צְבָאוֹת:
והנה פירוש ברטנורא על משנה פרק ו' משנה י': לי הכסף ולי הזהב - פירוש לשבחו ולכבודו שנאמר מלא כל הארץ כבודו: זהו... פירושים נוספים על המשנה:
כאן פה ו
שם ועוד: http://www.torah.net/heb/parsha/01-30.htm אין מלוין לו לאדם...: כתוב בפרקי אבות (פרק ו משנה ט)
"בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות,אלא תורה ומעשים טובים בלבד". והמשילו זאת חז"ל במשל- שהיו לאדם אחד שלושה מכירים את הראשון אהב מאד והיה שרוי במחיצתו כל הזמן. את השני גם כן אהב אך היה שרוי במחיצתו פחות,ואילו בשלישי לא התעניין כ"כ ולא הקדיש לא מזמנו אלא מעט. והנה יום אחד מקבל הוא מכתב כי מוזמן הוא לבוא לדין אצל המלך. נתיירא האיש מאד ובצר לו פנה אל מכירו הראשון שאהבו אהבה רבה למען יבוא עמו ויעיד לפני המלך שאזרח טוב הוא ואין כל עוול בכפיו. אך לתדהמתו עונה לו הידיד שהוא מצטער אך אינו יכול לבוא עמו. ככל שבכה והתחנן לפניו אך הידיד בשלו הוא אינו יכול. ממורמר ומאוכזב פונה לידיד השני,והוא עונה לו שהוא מוכן לבוא עמו עד לפתח בית המלך,אך להכנס אינו יכול שהרי אינו מוזמן. מאוכזב גם מידיד זה פונה האיש בלית ברירה אל הידיד השלישי שלא אהבו כ"כ ולא הקדיש לו כ"כ זמן ותשומת לב,ולהפתעתו אומר לו הידיד,ודאי אבוא איתך ואכנס אתך עד לפני המלך ואמליץ טוב בעדך. והנמשל-הידיד הראשון שהאדם כ"כ אוהבו ומקדיש לו את כל זמנו זהו הכסף והממון,מבוקר עד ערב שרוי במחיצתו אך בבוא יום הפקודה הממון נשאר בכספת ואינו יכול לזוז ממקומו.הידיד השני הם משפחתו ובני ביתו שאומנם הם יכולים ללוותו אך רק עד לפתח הקבר יותר מזה לא. והידיד השלישי שהוא הידיד האמיתי שדוקא לו אין האדם מקדיש כ"כ זמן ותשומת לב זה לימוד התורה וקיום המצוות שהם הם המלווים היחידים שבאים עם האדם ביום דינו והם הממליצים טוב בעדו.
אממ.. אני צריכה את הפירוש של ברטנורא על המשנה האחרונה של פרק ו' בפרקי אבות. (כל מה שברא הקב"ה בעולמו וכו'...) הא, ועל הדרך-איזשהו סיפור שיכול להיות קשור לנושא של המשנה.
עזרה? מישהו?
תודה רבה
