חיים, מוות, תהיות, הרהורים../images/Emo12.gif
אהלן ATCBL
נושא זהה הועלה לא מכבר אצלנו "בבית" ואני מביאה לך את דברי שלי שנכתבו לא מזמן.
תהיות רבות מועלות על ידי כולנו, ורבים מאיתנו יודעים להשיב לתהיות הללו על פי תיאוריות מתיאוריות שונות, אמיתות אישיות שנולדו מתוך חוויות או כאלה שניזונו מלימוד, קריאה, תיקשורים שונים וכיו"ב. תיאוריות רבות לנו כמעט כמספר הכותבים, באשר לחיים שאחרי המוות, באשר לייקומים מקבילים, כאילו, איננו מסתפקים עוד ביקום שלנו, החי והנושם איתנו יחד, תיאוריות רבות לנו באשר למהות ההוויה, מהי נשמה, ישויות למינהן וכיו"ב.
נדמה, שאם נשוב ונבחן את רוב הנושאים המועלים לדיון, הן פה בבית והן ברשת בכלל, לפחות ברוב המקומות העוסקים במיסטיקה ותורת הנסתר לענפיה הרבים, נוכל לראות כי כל השאלות בעצם מובילות אל השאלה הגדולה – מהי מטרת חיינו, האם יש משהו מעבר לחיים הללו, הגשמיים, כפי שאנו מכירים אותם באופן שאינו משתמע לשתי פנים. רבים מאיתנו עוסקים במירוץ מטורף אחר הבלתי ניתן להשגה אלא במותנו, מות הגשמי. ואם אכן יש חיים אחרי המוות, מה צריך לעשות עכשיו? איך צריך לחיות? האם להתנזר ולהמתין למותנו? מה המטרה של החיים פה?
אני מבקשת להציג פן נוסף של הדברים, וכן הפעם יהיה זה פן "לא יהודי", טיבטי (בודהיזם) דווקא, למי ששואל. ייתכן וזו רק עוד תיאוריה, ואולם, ייתכן שכדאי לתת עליה את הדעת. גם פן זה ניזון כמובן מקריאה של חומר רב בנושא, ולא מתוך חוויה או לימוד כלשהו אחר. הבודהיסטים מאמינים כי החיים הגשמיים מטרתם אחת – להתכונן למוות ולמיתה. המוות נתפס אצלם כחלק ממחזור חיים נצחי, אשר את חלקו אנו חווים פה בגשמי, וחלקים אחרים שלו אנו חווים במקומות עליונים. (אין לי מושג מהם אותם מקומות עליונים). אגב, גם היהדות מדברת על העולם הבא, על חיי נצח, על "שכר ועונש", כך שבעצם אין זה חדש לנו.
אם נביט על כך, נראה כי אכן, המוות, הוא הדבר הבטוח ביותר שעליו אפשר לסמוך שיגיע, גם אם איננו יכולים לחזות את מועדו. במילים אחרות, ברור לחלוטין שאכן נמות, לא ברור היכן, מתי או כיצד יקרה לנו הדבר. במשך החיים הגשמיים הללו, נטען כי עלינו לצבור לעצמנו נקודות זכות אשר מטרתן להקל על הקארמה שלנו, על החיים "הבאים", כמו חמלה, אהבה לעצמנו ולזולת, יחסים בין אישיים ובמילים אחרות, להיות "מלאכים" אנושיים עד כמה שרק ניתן לנו.
חלקנו חושבים וכותבים על שינויים מתמידים החלים בנו, ואומר הבודהיזם, כי החיים עצמם הם שינוי מתמשך, שום דבר אינו ברור וקבוע כמו המוות. כל השאר הוא שינויים, דברים שלעולם לא ינתנו לחיזוי, בדיוק כמו מחשבותנו ורגשותנו שהלא הם הדבר הבלתי ניתן לחיזוי, אין אחד היודע כיצד ירגיש או יחשוב בעוד שעה, ההשקפות והדעות שלנו משתנות תדיר ועימן אנו עצמנו. תאי גופנו משתנים ללא הרף, ההבעה שעל פננו משתנה בהתאם לנסיבות, מעשינו בעבר נדמים כעת כחלום רחוק (או סיוט), האנשים מולנו משתנים, גם הרגע זה, בעודנו קוראים את הכתוב פה, אפילו זה יהיה בקרוב מאד רק זיכרון. אם כן, מה בעצם אנו מחפשים? מדוע לנו לדעת וללמוד עוד ועוד, לפתח תיאוריות כאלה ואחרות? לשם מה, מהי המטרה ה"סופית" של לימוד זה? כאמור, על פי הבודהיזם, המוות, הוא המטרה, שעת המוות הפיזי, אותו רגע בו אנו נפרדים מהעולם הגשמי לטובת עולמות אחרים. "יש רק חוק אחד קבוע ביקום – הכל משתנה והכל ארעי מלבד המוות" (בודהה).
מה אנו יודעים על המוות? האם אנו מתכוננים כראוי לקראתו? האם אנו יודעים למות? והנה סיפור נחמד שקראתי באחת ההזדמנויות על זוג טיבטים שביקרו במערב, ועברו ליד בית קברות. אומרת האישה לבעלה, "הבט יקירי כמה מסודרים הם במערב, גם המקום שבו טומנים את המתים נקי ומסודר ללא רבב. במזרח, אצלנו, הבתים שאנשים חיים בהם אינם כל כך מסודרים ומטופחים." השיב לה בעלה, "אכן כן, זוהי ארץ כל כך תרבותית, יש להם בתים מקסימים לגוויות מתות, אבל האם שמת לב לבתים של הגוויות החיות? הם לא פחות מקסימים"….
אז מהי לדעתכם המטרה של חיינו פה בגשמי, בהנחה שאכן יש חיים לאחר המוות? אגב, רוב הדתות מסכימות עם "יש חיים אחר המוות". ואתם? מה אתם חושבים?
אם הגעת עד פה.. אני מזמינה אותך ל
אשכול מכובד בנושא זה, פרי עטם של מיטב החברים