משמעות החיים

[ענן שובב]

משמעות החיים

אתם חושבים לפעמים על משמעות החיים?

חזרתי מחופשה של מספר שבועות בחו"ל (במהלכה גם חגגתי יומהולדת) וכל פעם מפתיע אותי מחדש כמה מהר הזמן עובר. לא זכור לי שעבר כל-כך מהר כשהייתי ילד. אני בקושי מספיק ליהנות מדברים, כמו חופשות בחו"ל, כי הזמן טס.
ואני כבר לא ילד, וזה גם מפחיד.. המירוץ הזה, קצב החיים המהיר, להספיק כמה שיותר.. ואנשים קרובים אליך מתים (סבא וסבתא), הורים מזדקנים וזה קשה..
אני כל-כך מתגעגע לתמימות של הילדות, לא היו לי שום דאגות, החיים היו עוד לפניי.

מה אתם חושבים על המוות? מוזר, לא? שאנחנו מגיעים לעולם ל70-80 שנה ואז פורשים ממנו כאילו כלום.. עוד 100 שנה אף אחד לא יזכור אותנו בכלל..

 

[al19]

7 וחצי בבוקר....

לא היית יכול לכתוב הודעה על תותים או משהו ..

 

[אדם לב ארי]

קבל

http://www.datili.co.il/files_media/cce720b801c4d8bd439b266014c610c7.jpg

 

[Witchcrafts]

ךםך

 

[אדם לב ארי]

משמעות החיים היא להנות...

לא בהכרח בצורה נהנתנית ושיטחית.

השם שלך לא חשוב...
מי שאתה זה מה שחשוב.
אם תביא ילדים לעולם, הגנים שלך ימשיכו הלאה.

בניגוד לעבר שמהאנשים הפשוטים נשארו רק כמה תמונות במקרה הטוב, מהעידן הדיגיטלי ישארו אחרינו מזכרות רבות יותר. לאדם המודרני יש חתימה דיגיטלית של חייו...

אחד הקטעים האהובים עלי:
http://www.youtube.com/watch?v=hkCR-w3AYOE

 

[טרנסנדנטלית]

פייסבוק: העצמת נשים TM

 

[Witchcrafts]

אז אולי זה בדיוק העניין?

כלומר, אם אתה מתוסכל מהמחשבה שבעוד מאה שנים אף אחד לא יזכור אותך, יכול להיות שמשמעות החיים עבורך היא להשאיר חותם.

אני יותר מוטרדת מהזקנה מאשר מהמוות.

 

[irreplacable]

בטח.. למרות שאני לא מתעמקת בזה יותר מדיי

כי אז אני נכנסת למרה שחורה.

אבל כן.. מירוץ החיים הזה באמת מבאס אותי..
לפעמים אני חושבת על שזה שאני אתחתן עוד כמה שנים ושכשיהיה לי ילד ההורים שלי יהיו כבר בטח ממש מבוגרים וזה לא יהיה כמו שאני הייתי קטנה ויכולתי להשתולל עם הסבא והסבתא ה"צעירים" שלי.

ושיכול להיות שסבא וסבתא שלי (שבריאותם מתדרדרת כל יום שעובר..וזה עצוב כי זה התחיל רק ממש בשנים האחרונות) בכלל לא יזכו לראות את ילדיי

ואני חושבת על כמה זמן (המון זמן!) יקח עד שאצליח לחסוך מספיק כסף ושיגיע הרגע שפשוט אוכל להנות מהחיים ולא לעבוד כמו חמור (הרי בשביל מה אנחנו חיים- כדי לעבוד כ-ל החיים?)

ואני חושבת שעוד עשר שנים כבר לא אראה טוב כמו היום ולא אקבל הצעות עזרה מאנשים זרים ברחוב (לסחוב שקיות של סופר, לפתוח את הדלת וכו) כי מי עוזר בימינו למישהי מבוגרת ?

וכל מיני מחשבות כאלה מבאסות עוברות לי בראש..

 

[קופיפה טובעת]

חושבת, גם חושבת!

אני פחות חושבת על המוות במובן של פורשים מהעולם כאילו כלום, כלומר לא שאני לא מסכימה עם זה, אלא זה פחות מעסיק אותי.
אני כן חושבת הרבה על מירוץ החיים ואני מודה שזה מתסכל ומאכזב אותי.
לפעמים אני מרגישה שגם למרות העובדה שיש לי חלומות ומטרות בחיים, יש כל כך הרבה דברים מסביב שאינם תלויים נטו בי כמו למשל הון עתק שאני אמורה להשקיע בלימודים אקדמיים, מה שמותיר אותי תפרנית לחלוטין.
אני גם לא אדם נהנתן רוב הזמן וגם כשנדמה לי שכן, אז ההנאות שלי מסתכמות בדברים קטנים כמו לבזבז כסף על קפה בחוץ.
אני גם לא יוצאת לחופשות וכאלה, אפילו באילת לא הייתי מעולם (נא לא לצחוק עלי!!!).
אני באמת מרגישה שלפעמים אנחנו רצים רצים רצים ומאבדים את מה שבאמת היינו רוצים להגיע אליו ויותר חיים בשביל להתקיים ולשרוד וזה נורא עצוב. אני חושבת הרבה האם אי פעם יהיה לי מעט חופש אמיתי, בלי דאגות ולחצים.

בכלל, יש לי עוד מה להרחיב על הנושא, אני פשוט גמורה מעייפות ואני לא מפוקסת אבל בגדול, מאוד מתחברת להודעה שפתחת.

 

[Saint Yossarian]

אני הגעתי כבר מזמן למסקנה שאין הרבה משמעות,

חוץ מהמשמעות שאתה נותן לחיים. אם מה שמעניין אותך זה החברה שאתה חי בה, אז אתה גוזר את המשמעות מנושאים חברתיים ומשינוי חברתי. אם אתה מתחבר להמשכיות, אז את המשמעות שלך תגזור מתוך גידול ילדים. אם מה שמעניין אותך זה קדמה, אז תשקיע את עצמך בפיתוח טכנולוגי או במחקר רפואי... אם מעניין אותך שיזכרו אותך - תשקיע בלהשאיר חותם תרבותי.
בגדול - תשאל את עצמך, איך אתה רוצה להיראות בעוד 50 שנה, ואיך אתה רוצה שהעולם שאתה חי בו ייראה באותו זמן, ומתןך התשובה לזה תגזור את המשמעות שלך. אם אין לך תשובה עדיין - פשוט תהיה כמו מים, כמו שאמר לאו צזה. תן לחיים להוביל ואל תתנגד יתר על המידה, גם ככה כולנו נמות בסוף, אפשר לפחות להעביר את הדרך לשם בנחת.
לגבי אנשים קרובים שמזדקנים ומתים - גם אני חוויתי את זה. זה לא נעים, אבל זה פשוט משהו שאנשים עושים. גם אנחנו עושים את זה, בין אם נרצה או לא, וזה חלק מאותה הדרך שאני מעדיף להעביר בנחת, ולכן אני לא ממש משקיע בזה מחשבה.
ולגבי התמימות של הילדות - אני לא חושב שחייבים לוותר עליה. עם הזמן, אנחנו לומדים להכיר את העולם ואת האנשים שבו, לטוב ולרע. אפשר למצוא משמעות גם בליישם את הידע והנסיון האלה לטובת בניית מציאות שבה גם הילדים שלך יוכלו ליהנות מהכיף של אותה התמימות

 

[Optimistic Girl]

 

[al19]

ננסה לענות ברצינות

למרות שאני חצי מת .. ישנתי בלילה רק שעה וחצי ...
אמממ
משמעות החיים ?
זה בעיה, אני חושב שבעולם SHIT JUST HAPPENS , זה כמו שתשאל אטום מה משמעות החיים שלו, אני לא חושב שיש לנו משמעות מיוחדת, אנכנו אפילו לא האבק של היקום (ותאמין לי אני חו בב אסטרולוגיה, אנכנו באמת כדור הארץ קטן יותר מאטומים בהשוואה ליקום שאנכנו מכירים, שלא נדבר על היקום שאנכנו לא מכירים)
אני לא חושב שיש משמעות גלובלית מסויימת, אני חושב שקיבלנו מתנה כזאתי ענקית לחוות את החיים, זה מתנה שהסיכוי שנקבל אותה הוא אפסי. ואנכנו צריכים להנות מכל שנייה ושנייה מהמתנה הזאתי . ולדעת כמה ברי מזל אנכנו שאנכנו בכלל חיים כל עוד כל ה99999999 זרעונים האחרים לא חיים ...
לא עבדת שהיית ילד, לא טסט לחופשות.. אז הזמן לא טס, סופר אחד רשם שאם אתה רוצה לחוות את הזמן תסע ברכבת או אל תעשה כלום.
אין מה לעשות הנה ספויילר, אתה תזדקן ותמות.. וגם כל מי שאי פעם תכיר או הכרת.. סורי על ספויילר. ככה זה, אתה לא צריך להיות עצוב מהעובדה שהם מתים אלא לחגוג את החיים שהם חיו וקיבלו.
פשוט לפי דעתי צריך למצוא מישהי להתאהב בה.. (כמו שאני התאהבתי לדוגמא) ברגע שיש לך מישהי לאהוב... ואני מאוהב במישהי עד כלות נשתי, וברגע שיש לך את זה, הכל נראה לך הרבה יותר .. טוב.. יש לחיים שלך משמעות ..
בכלל שיהיו לי ילדים זה יהיה המשמעות של החיים שלי.
המוות ? נגיד שאף אחד לא יזכור אותנו עוד 100 שנה, עכשיו זה מפריע לך
אבל שיהיה לך ילדים ואתה תדע שאתה מפנה את המקום כדי שהם יחיו בעולם הזה... אתה תקבל את המוות ביותר ברכה, ושוב, לא צריך להיות עצובים מהעובדה שאנכנו מתים אלא לעשות חגיגה מהנקודה שאנכנו חיים.
!!! החיים זה דבר נפלא וקסום ויפה ומושלם... תהנה מכל שנייה
זה לפי דעתי.
בלי שום חוקים מסויימת, בלי שום משמעות גלובלית מיוחדת, דברים פשוט קוראים, והשינוי צריך להיות בנו ! ולא בגורם צד שלישי ...

מקווה שעזרתי .

 

[Optimistic Girl]

משמעות החיים הם חיים עם מטרה!

ואתה המטרות אפשר לחלק ל2 סוגים:

א. מטרות החומריות <בית יותר גדול, כסף, אוטו, אותה חתיכת נייר מסכנה שנקראת תואר ראשון וכו>

ב. מטרות רוחניות -להתפתח ולזה לפעמים לוקח כל החיים,
להתפתח לאדם טוב יותר לעצמך ולאחרים, לעזור לזולת, ללמוד ערכים,
להנות מעשיית מדיטציה, מהירח שבשמיים, כל יום להגיד תודה על זה שאני חייה בעולם הזה,
ועל כל הדברים הטובים שיש לי -פשוט להגיד תודה
ולחייך הרבה

המשפט הבידהיסטי החזק שקראתי אומר:
'' האנשים קונים בתים גדולים, מכוניות רבות, וצוברים כסף רב...
אך כשהם מתים הם לא יכולים לקחת איתם לקבר אפילו מחט !!
ולכן כדאי בחיים האלו, להקדיש אותם להתפתחות רוחנית ''

זה משפט חזק, ונכון !

אני משלבת בהצלחה התפתחות רוחנית עם התפתחות חומרית

בקשר לתמימות של הילדות,
יש לי מזל שהתבגרתי, כשהייתי קטנה רציתי להיות גדולה כדי שההורים לא יגידו לי מה לעשות !
עכשיו כשאני גדולה, אני גם חשבתי על חזרה לילדות כמוך !
אבל !

הנה תרגיל
תחשוב על כל החסרונות בילדות !! ויש בזה חסרונות... (ותרשום את החסרונות במחברת)
כמו להיות חוסר אונים וששולטים בך כל הזמן,
אתה לא באמת חופשי כשאתה ילד...

ועכשיו תחשוב על היתרונות בלהיות מבוגר !
ותרשום אותם.

אתה תגלה שיש המוןןןןןןןן יתרונות בלהיות מבוגר

בקשר למוות,
יש גלגול נשמות ויש גם עולם הבא,
אנשים חזרו מקומה ומספרים על זה, יש המון עדויות...
לדעתי אנחנו צריכים להתפתח רוחנית כדי לעבור לעולם הבא בצורה טובה ביותר.. וזה הכל.

 

[AnandamiDemian]

יש אנשים שכבר עכשיו לא זוכרים אותך.

הזמן טס כי יש פחות גירויים חדשים לספוג. כשאתה ילד הכל חדש ולכן לוקח זמן לעבד את זה שכלית, וזה מרגיש כאילו יום אחד נמשך שבוע.

כשאתה מתבגר אתה מגלה את האלכוהול והסמים ואז שבוע הופך באורכו ליום.

משמעות החיים היא לא לדבר על משמעות החיים. יש מעט מאוד אנשים שיכולים לומר משהו חכם בנושא הזה, ורובם לא ממש ששים לדבר.

 

[Mazda Protege 323]

מעטים ההיסטוריה זוכרת,

בין אם רעים, ובין אם טובים,
היטלר למשל הוא הדמות הכי זכורה והכי שנוא בהסטוריה
(והוא הרוויח את השנאה אליו בצדק)

את הטובים היא גם זוכרת, למשל מנחם בגין,


אבל לא זה העניין, החיים עצמם הם כלום, השאלה היא מה בא אח"כ
אחרי המוות, אחרי שהנשמה עוזבת את הגוף,

ואני בכלל בעד המוטו שלי:
"live for nothing or die for something"