לא נכון!
לפי התיאוריות הללו, לא האות i מבטאת את האני, אלא המלה I (שפירושה אני),וההבדל הוא גדול. לא מדובר כאן באות שרירותית אלא במלה "אני", שנכתבת כאות גדולה, והרבה פעמים הכותב מבטא בכתיבתה את מה שהיא מייצגת. מכאן ועד ליחוס שרירותי של תחומים לאותיות בודדות, הדרך ארוכה. גם הנסיון לייחס לללמד את האבא ולנון את האמא, אינו במקור התייחסות לאותיות אלא לאיזורים. על פי תיאוריה זו האיזור העליון מייצג את האבא ואת ערכיו והאיזור התחתון את האמא וערכיה (על פי פולבר). היישום כאן דוגמטי משהו, אבל מכאן ועד פרשנות אותיות גרידא הדרך ארוכה. האם לא מיצינו את הנושא עד תום?