ראובן וימר
New member
משל מתאים לזמן שבועות
יום טוב והצירעה Yomtov i el bizbon המשיל: ראובן וימר יום ששי כהרגלו אֱחְהַ"צ הלך יום טוב לבית המרחץ התרחץ היטב עד שעורו היה דלוק ומחא כף, שיביאו לו חלוק. יצא למרפסת ושכב על דרגש הזמן, זמן שבועות והשמש נעימה כדבש. היה מרוצה וחש מלא כבוד ויקר ציווה, והבלן הביא לו מי סוכר. הרהר לעצמו: חיים אלה הם לרוחי אלף שנים כאלה, אילו היה בכוחי. ואז הסיר מעליו את החלוק כדי למצות בשמש את התענוג. אך מעשה שטן, התגנבה ובאה צירעה ובחמה שפוכה את עוקצה בבריתו תקעה... יום טוב זינק מופתע ממקומו ורץ ישר לביתו, הרחק מבית המרחץ. ובינתיים המקום התנפח כפליים ראתה זאת אשתו וספקה כפיים: רצה אל השכנים לשאול מה לעשות ובינתיים מקום הברית התנפח עוד ועוד. מה יעצו לה השכנות הטובות? לעטוף את המקום במגבות חמות ולמרוח אותו בשומן אווזים לשווא, יום טוב נאנק בכאבים עזים. כל הלילה התפתל כנחש על משכבו אולם שום דבר לא שיכך את כאבו. לבוקר רצה אשתו אל בית הכנסת ועם הקדוש ברוך הוא עצה מטכסת: שופכת שיחה בפני בורא עולם מתפללת שיביא מזור לבעלה. וכאשר פתחו את דלתות ההיכל ניצבה בעזרת הנשים ונשאה ידיה אל על. עם דמעות בעינה פתחה בתפילה: אל רחום ורחמן היושב למעלה למען יום טוב שלי, עשה ומהר שהכאבים יעברו - ורק הנפיחות תשאר!
יום טוב והצירעה Yomtov i el bizbon המשיל: ראובן וימר יום ששי כהרגלו אֱחְהַ"צ הלך יום טוב לבית המרחץ התרחץ היטב עד שעורו היה דלוק ומחא כף, שיביאו לו חלוק. יצא למרפסת ושכב על דרגש הזמן, זמן שבועות והשמש נעימה כדבש. היה מרוצה וחש מלא כבוד ויקר ציווה, והבלן הביא לו מי סוכר. הרהר לעצמו: חיים אלה הם לרוחי אלף שנים כאלה, אילו היה בכוחי. ואז הסיר מעליו את החלוק כדי למצות בשמש את התענוג. אך מעשה שטן, התגנבה ובאה צירעה ובחמה שפוכה את עוקצה בבריתו תקעה... יום טוב זינק מופתע ממקומו ורץ ישר לביתו, הרחק מבית המרחץ. ובינתיים המקום התנפח כפליים ראתה זאת אשתו וספקה כפיים: רצה אל השכנים לשאול מה לעשות ובינתיים מקום הברית התנפח עוד ועוד. מה יעצו לה השכנות הטובות? לעטוף את המקום במגבות חמות ולמרוח אותו בשומן אווזים לשווא, יום טוב נאנק בכאבים עזים. כל הלילה התפתל כנחש על משכבו אולם שום דבר לא שיכך את כאבו. לבוקר רצה אשתו אל בית הכנסת ועם הקדוש ברוך הוא עצה מטכסת: שופכת שיחה בפני בורא עולם מתפללת שיביא מזור לבעלה. וכאשר פתחו את דלתות ההיכל ניצבה בעזרת הנשים ונשאה ידיה אל על. עם דמעות בעינה פתחה בתפילה: אל רחום ורחמן היושב למעלה למען יום טוב שלי, עשה ומהר שהכאבים יעברו - ורק הנפיחות תשאר!
