אש שלהבתיה
New member
משל יפה שסיפר רבנו:
ספר רבנו מעשה שהיה פעם מלך אחד והיה חוזה בכוכבים, וראה שאם לא יקצרו התבואה בשנה זו עד זמן מסוים תתקלקל כל התבואה, והזמן היה קצר מאד. ויעצוהו יועציו לקח קוצרים ולתן להם כל התענוגים וכל צרכם, כדי שיהיה להם הרחבת הדעת לעבוד יום ולילה, כדי שיספיקו לקצר קדם הזמן. והנה אדרבא, הם התענגו בתענוגיהם ושכחו מצווי המלך, ועבר הזמן, ולא קצרו התבואה, ונתקלקלה כל התבואה, לא ידעו מה לעשות, כי המלך יכעס עליהם עד מאד, ויעץ להם חכם אחד עצה: היות שהמלך אוהב איזה צפור מיוחדת, ובזה שיביאו לו זה הצפור אז על ידי הנחת רוח והתענוג שיהיה לו מזה, יכפר להם על הכל, אולם להשיג צפור זה הוא קשה מאד, כי הוא שוכן על עץ גבוה ולא היה להם סלם לעלות, והזמן קצר מאד, נתן להם החכם שוב עצה: היות שהם הרבה אנשים על כן יעמידו את עצמם אחד על חברו, עד שיגיעו להצפור, והתחילו לריב זה עם זה, כי כל אחד רצה שהוא יהיה למעלה וחברו תחתיו, וכך באמצע מריבתם פרח הצפור וברח. ונשאר להם רק כעס המלך על התרשלותם מקצירת התבואה . והענין הוא, שהשי"ת ברא האדם ונן לו כל התענוגים וכל טוב, כדי שיקצור התבואה קדם שיתקלקל, שיעבוד אותו יתברך במוחין נקיים, אבל הוא מתרשל על ידי התענוגים, עד שנכשל בהתבואה, שכבר נתקלקל ונפגם המוחין מעוונות, ר"ל, אולם יש עדין תקוה, עלידי הצפור, המרמז לצדיק יסוד עולם ובזה היה מתכפר להם הכל!!!! אולם על ידי המחלוקת והקנאה, שכל אחד רוצה להיות למעלה מחברו, על ידי זה נתרחקים ואין זוכין להתקשר להצדיק חברים אנחנו לא משתמשים באוצרות שלנו! יש לנו כל כך הרבה. חייבים את רבנו כדי לאהוב.
ספר רבנו מעשה שהיה פעם מלך אחד והיה חוזה בכוכבים, וראה שאם לא יקצרו התבואה בשנה זו עד זמן מסוים תתקלקל כל התבואה, והזמן היה קצר מאד. ויעצוהו יועציו לקח קוצרים ולתן להם כל התענוגים וכל צרכם, כדי שיהיה להם הרחבת הדעת לעבוד יום ולילה, כדי שיספיקו לקצר קדם הזמן. והנה אדרבא, הם התענגו בתענוגיהם ושכחו מצווי המלך, ועבר הזמן, ולא קצרו התבואה, ונתקלקלה כל התבואה, לא ידעו מה לעשות, כי המלך יכעס עליהם עד מאד, ויעץ להם חכם אחד עצה: היות שהמלך אוהב איזה צפור מיוחדת, ובזה שיביאו לו זה הצפור אז על ידי הנחת רוח והתענוג שיהיה לו מזה, יכפר להם על הכל, אולם להשיג צפור זה הוא קשה מאד, כי הוא שוכן על עץ גבוה ולא היה להם סלם לעלות, והזמן קצר מאד, נתן להם החכם שוב עצה: היות שהם הרבה אנשים על כן יעמידו את עצמם אחד על חברו, עד שיגיעו להצפור, והתחילו לריב זה עם זה, כי כל אחד רצה שהוא יהיה למעלה וחברו תחתיו, וכך באמצע מריבתם פרח הצפור וברח. ונשאר להם רק כעס המלך על התרשלותם מקצירת התבואה . והענין הוא, שהשי"ת ברא האדם ונן לו כל התענוגים וכל טוב, כדי שיקצור התבואה קדם שיתקלקל, שיעבוד אותו יתברך במוחין נקיים, אבל הוא מתרשל על ידי התענוגים, עד שנכשל בהתבואה, שכבר נתקלקל ונפגם המוחין מעוונות, ר"ל, אולם יש עדין תקוה, עלידי הצפור, המרמז לצדיק יסוד עולם ובזה היה מתכפר להם הכל!!!! אולם על ידי המחלוקת והקנאה, שכל אחד רוצה להיות למעלה מחברו, על ידי זה נתרחקים ואין זוכין להתקשר להצדיק חברים אנחנו לא משתמשים באוצרות שלנו! יש לנו כל כך הרבה. חייבים את רבנו כדי לאהוב.