משל המריצה

[ראובן וימר]

משל המריצה

המריצה המשיל: ראובן וימר בִּרְחוֹב הַשּׁוֹמֵר בְּחֵיפָה, גָּרוּ אַנְשֵׁי עָמָל, שֶׁאַבָּא חוּשִׁי הֵבִיא מִסָּלוֹנִיקִי, לַעֲבֹד בַּנָּמָל. הֵם הָיוּ כִּבְדֵי צַעַד וְלָהֶם שְׁרִירִים גְּדוֹלִים, קָרְאוּ לָהֶם סַוָּרִים, כְּדֵי לֹא לוֹמַר סַבָּלִים. מוֹשִׁיקוֹ הָיָה דַּוְקָא רָזֶה וְכֻלּוֹ עֲצָמוֹת, וְהִתְפַּרְנֵס מִכָּל מִינֵי עֲבוֹדוֹת מִזְדַּמְּנוֹת. כָּל יוֹם הָיָה שׁוֹתֶה קָפֶה עִם חֲבֵרָיו בַּנָּמָל הֶחָדָשׁ, וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר עִם מְרִיצָה מְלֵאָה בְּקַשׁ. שׁוֹטְרֵי הַנָּמָל חָשְׁדוּ בּוֹ שֶׁהוּא מַבְרִיחַ סְחוֹרָה, וְכָל יוֹם בָּדְקוּ אֶת הַמְּרִיצָה בְּחָרִיצוּת יְתֵרָה. בָּדְקוּ בִּבְגָדָיו, בָּדְקוּ בַּיָּדִיּוֹת, בָּדְקוּ בַּגַּלְגַּל, הָפְכוּ וְהָפְכוּ בַּקַּשׁ וְלֹא מָצְאוּ כְּלָל וּכְלָל. כָּךְ יוֹם-יוֹם, חֹדֶשׁ-חֹדֶשׁ, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה. בָּדְקוּ אֶת הַמְּרִיצָה הֵיטֵב, וּכְלוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה. כָּל יוֹם מוֹשִׁיקוֹ הָיָה חוֹזֵר וְאוֹמֵר לָהֶם: – הַקַּשׁ בִּשְׁבִיל הַחֲמוֹר, מָה אִכְפַּת לָכֶם? אַחַד הַשּׁוֹמְרִים הָיָה שׁוֹטֵר אַנְגְלִי עֲגַלְגַּל, וּכְשֶׁנִּגְמַר הַמַּנְדָט וְהָאַנְגְלִים עָזְבוּ דֶּרֶךְ הַנָּמָל. הוּא הָיָה הָאַחֲרוֹן שֶׁעָזַב אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ. מוֹשִׁיקוֹ, יְדִידוֹ, לִוָּה אוֹתוֹ אֶל אֳנִיַּת הוֹד מַלְכוּתוֹ. – מוֹשִׁיקוֹ, אָמַר הַשּׁוֹטֵר, שֶׁלָּמַד בָּעִבְרִית לְהָשִׂיחַ, – יְדִידִי, עַכְשָׁו אֶת הָאֱמֶת: מֶה הָיִיתָ מַבְרִיחַ כָּל יוֹם בַּשַּׁעַר, בְּתוֹךְ הַמְּרִיצָה הַמְּלֵאָה בְּקַשׁ? – אֶת הַמְּרִיצָה! אָמַר מוֹשִׁיקוֹ – בְּחִיּוּךְ מְלֵא דְּבַשׁ. מעשייה מימי המנדט הבריטי שנכתבה בנוסח משלי לדינו.

 

[תם ונישלם]

הסיפור הזה במקורו

דווקא מרוסיה הסובייטית. בדיחה ישנה בלבוש מחורז - מעניין

 

[מוגג]

איך אתה יודע מה מקורו?

נראה לי שזו בדיחה עממית שהיתה יכולה לסופר בכמה מקומות.

 

[תם ונישלם]

ככה שמעתי אותה בילדותי ..ויש סימוכין:

Metaphor and Figure-Ground Relationship: Comparisons from Poetry, Music, and the Visual Arts Reuven Tsur There was an old joke in Soviet Russia about a guard at the factory gate who at the end of every day saw a worker walking out with a wheelbarrow full of straw. Every day he thoroughly searched the contents of the wheelbarrow, but never found anything but straw. One day he asked the worker: "What do you gain by taking home all that straw?" "The wheelbarrows." This paper is about the straw and the wheelbarrow, about shifting attention from figure to ground or, rather, about turning into figure what is usually perceived as ground. We are used to think of the load as "figure"; the wheelbarrow is only "ground," merely an instrument. Our default interest is in the act, not in the instrument. זה גם הרבה יותר מתאים לברית המועצות המושחתת משאר לסוורינו בתקופת המנדט שהיו יש לשער ציונים גאים וישרי דרך שמטרתם היתה להוכיח כי יש עבודת שרירים עברית, ולא לגנוב את השלטונות.

 

[תופס עוגב]

אני הכרתי דוקא בגרמנית, על גבול בתוך אירופה

 

[eliUSA]

זה בכלל

חואן שעבר את הגבול ממכסיקו על אופניים עם שק מלא חול

 

[מוגג]

זה כבר יותר נחמד.

אני מבין שאתה משתמש במובן הרחב יותר של משל.

 

[ראובן וימר]

אכן וכך עשו גם לה-פונטיין ולפניו איזופוס

 

[יוסי ר1]

יפה!. לי זה מזכיר את הסיפור (האמיתי)

על אותו אחד מההגנה שהתיידד עם קצין בריטי חובב כלבים בבית החולים האיטלקי שברחוב הנביאים בירושלים. מדי יום הוא היה מקבל מידידו הבריטי כמות נאה של בשר עבור ה"כלב" הוירטואלי אותו גידל (על פי מה שסיפר לבריטי. יום אחד דפף הבריטי ליידיו מנה משולשת: מחר אנחנו עוזבים בבוקר לחש הבריטי, זה מב שיכולתי להשיג. זה בדיוק המידע שבגינו טרחה ההגנה ושלחה את ה"כלבן" שלה שיתיידד עם הבריטי. למחרת בבוקר, עת הבריטים עזבו, חיכו בחוץ כבר אנשי הגנה שמיהרו לתפוס את המתחם , ולהקדים בכך את הליגיונרים הירדנים. בית החולים האיטלקי "נכבש" ללא ירייתרובה אחת, באמצעות החיבה לידידו הטוב ביותר של האדם.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo6.gif

 

[אפרתקומי]

אבל

באמת היה לו (לאדריכל בן דור, גיבור הסיפור) כלב, בזכותו נוצר הקשר עם הטבח- אוהב- הכלבים הנ"ל.

 

[עפרונית מהודרת]

../images/Emo6.gif

יש כזה סיפור על רופא (אספר בקיצור): חולה בא לרופא ומתלונן שאיננו מרגיש בטוב. הרופא בודק אותו. ואז נותן לו ארבעה כדורים: כדור צהוב -- לבלוע עם כוס מים בארוחת הבוקר כדור תכול - לבלוע בארוחת הצהריים עם כוס מים כדור ורוד- לבלוע עם כוס מים בארוחת הערב כדור ירוק- לבלוע לפני השינהעם כוס מים . שאל החולה המודאג: "דוקטור, מה יש לי??" ענה הרופא: "אתה לא שותה מספיק".