שאלה טובה שאלת
וכיון שספציפית לשאלתך יש תשובה בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין בסדוף דף ט' עמוד ב', אצטט לך את הכתוב שם : אמר רב יוסף פלוני רבעו לאונסו, הוא ואחר מצטרפין להרגו. לרצונו, רשע הוא, והתורה אמרה אל תשת רשע עד. רבא אמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע. ופירוש דברי הגמרא : שני עדים מגיעים לבית הדין להעיד כנגד פלוני שעבר על משכב זכור שעונשו מיתה. למעשה, אם העדים נבדקו ונחקרו והכל מתאים, עדותן מתקבלת. אלא שכאן מדובר שאחד העדים נאנס באותו משכב זכור. ולמרות זאת כיון שהוא היה אנוס, עדותו מצטרפת לעדות של אדם שני. וממילא על פי שנים עדים יקום דבר כמפורש בתורה. הבעיה היא כשהעד לא נאנס, אלא נרבע ברצון. ועל זה אומרת הגמרא שאם זה היה לרצונו, הרי שהוא רשע, ופסול לעדות. וממילא אין כאן שתי עדים אלא אחד. אלו דברי רב יוסף. אבל רבא לומד אחרת. רבא אומר מיכיון שאין אדם יכול להעיד לקרובו, הוא הדין האדם אינו יכול להעיד לעצמו. וגם אין אנו מקבלים עדות אדם נגד עצמו, כי יש לנו כלל שאין אדם משים עצמו רשע. הרי לך ברור ומפורש מדברי הגמרא שאדם הנאנס נגד רצונו במשכב זכור, אין בו כל חטא. וממש אין מה לדאוג בזה. שבוע טוב ובשורות טובות. ובמקרה זה סובר רבא שנחלק עדותו של הנרבע לשנים. את החלק המרשיע את עצמו לא נקבל כנ"ל. אבל את החלק המרשיע את הרובע, כן נקבל.
