משימה!

גיל.

New member
משימה!

מה אתם חושבים הדברים שהכי מפריעים לכם בדרך אל האושר, ולמה
קחו קצת זמן, תחשבו על זה, מחר ולאורך הסו"ש, תשבו ותכתבו. מה מפריע לכם להיות מאושרים? מה הדברים שהכי מטרידים אתכם בחיים? * אחרי * שתשלחו את ההודעה, תתחילו לנסות לענות לאחרים על מה שהם כתבו. אם תענו לאתגר שהצבתי, אמשיך עם משימה נוספת כבר במוצ"ש... כמובן שאבוא לכאן גם בין לבין. המשימה הבאה תהיה משימת המשך של המשימה הנוכחית. זה רעיון שעלה לי עכשיו ואני חושב שהוא יכול להיות ממש ממש מוצלח אם ניישם אותו כאן ביחד! יאללה, מוכנים? אז קדימה!!!
 

גיל.

New member
בקשה טכנית... ../images/Emo22.gif

את ההודעות שלכם שרשרו בהמשך לזו כדי שאם ההיענות תהיה גדולה, לא יהיה מצב שאנשים לא יראו על מה מדובר... טוב? כך שההודעה הזו תמשיך לעלות למעלה ולא תעלם לה בעננת עשן
תודה!!! גיל.
 

גיל.

New member
מוכנים? היכון, צא!

אני ממש מקווה שתהיה היענות לעניין!
 

Kaya

New member
אני עובדת על זה כבר שעה!!!! ../images/Emo13.gif

ונראה לי שתוצאות ממני תראה רק בסופ"ש ....
 
כולנו מחכים לתשובה ממך... ../images/Emo13.gif

זה לא נכתב כדי להלחיץ, כמובן, אלא כדי להביע הערכה ואהבה אלייך ואל מה שאת כותבת בדרך כלל... שלך, באהבה, "מת" לשמוע את תשובתך,
בן (נ.ב.: אני יודע שזה לא קשור לפורום הזה, אבל למה התעניינת בז´יט-קון-דו?)
 

Kaya

New member
היי בנג´י ../images/Emo8.gif

תאמין לי שנלחצתי בעצמי. ישבתי כל היום (סרבתי לשתי הצעות ללכת לים אחת ללכת לסבתא ואחת לארוחת צהריים, בטענה שיש לי "שעורי בית"
) נברתי בכל ספרי "התנ"ך" שלי והוצאתי את המחברות מקופסת הנעליים... התוצאה הסופית והאמיתית - רשומה מטה. לגבי הז´יט-קון-דו: מחכה לך סיפורון בפורום השני.. מצפה לתגובות
<<<
>>> אני.
 

35dark

New member
בעיקר פרפקציוניזם

השאיפה לעשות דברים בצורה מושלמת בלי טעויות . ובנוסף אני צופה בחיים שלי כאילו מהצד ולא ממש נמצאת בהם. אני חושבת שהרעיון שלך גדול זה מחייב אותנו לחשוב ולהתמודד.
 

Kaya

New member
Dark יקירה,

אם לא תטעי - איך תלמדי??? את חייבת לתת לעצמך הנחות, אחרת תמצאי עצמך מבלה חצי מזמנך עושה דברים והחצי השני בלהצטער עליהם. מנסיון אישי - למדי (רק את יכולה לדעת איך) לקבל כל דבר שאת עושה וזה ישמש כשעור טוב בשבילך ללמוד מהטעויות של עצמך ובדרך זו להתפתח ולקבל עוד קצת מודעות עצמית. (מאחורי כל פעולה שאנו עושים - יש משמעות, נסי לגלות למה. למה את כועסת כשאת כועסת, למה את נפגעת, נעלבת, שמחה, בוכה..) לגבי החלק השני - העולם הוא במה וכולנו שחקנים!! חייתי כצופה במשך שש שנים עד שהבנתי שאני בעצם לא חייה את החיים שאני רוצה. קמתי ושיניתי. הכל!!! אדם חכם פעם שאל אותי - מה יקרה אם אתגרש? הרי לא יכה בי ברק.. ומה יקרה אם אעזוב את העבודה שלי? הרי גם אז לא יכה בי ברק.. אז ממה לעזאזל אנחנו מפחדים?!?! ממה את מפחדת?? נסי להזכר בעצמך כשהיית צעירה יותר. (אם נהלת פעם יומן או סתם מכתבים - הוציאי אותם) מה היו השאיפות שלך, החלומות שלך, מה תמיד רצית לעשות. אני לא אומרת לקום מחר בבוקר, להתגרש, לעזוב את העבודה ולצבוע את השיער שלך לאדום - זה אני עשיתי. אם בסך הכל טוב לך איפה שאת נמצאת - התחילי עם הדברים הקטנים שאת יודעת שמעלים לך חיוך. לכי ללמוד משהו חדש, האזיני למוזיקה שאת אוהבת, פנקי את עצמך ובעיקר - קחי שליטה על חייך. שני את תפקידך מצופה - לבמאית
מקווה שעזרתי ואם לא (כדברי בן-בן) ישר לפח
<<<
>>> אני.
 

35dark

New member
את צודקת אבל...

כשנמצאים עמוק בפנים קצת קשה לראות דברים טובים בתוך השחור (חוץ מהתמיכה המקסימה כאן בפורום) ביי בינתיים והמון תודה
 

איה@

New member
דארק - מה הדבר הגרוע ביותר שיכול...

"מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות"??- זאת השאלה שאני שואלת את עצמי כאשר אני מפחדת לבצע משהו שמא לא יהיה מושלם. ובאמת מה? הכי...הכי...גרוע שיכול לקרות? אז לא יהיה מושלם..... לגבי החלק השני - הזכרת לי משהו מילדותי (מעולם לא סיפרתי זאת לאיש...) אבל לאורך כל ילדותי - הלכו איתי יצורים דמיונים לכל מקום שהלכתי ואני ניהלתי איתם שיחות, יותר נכון הם היו מין "מבקרים/שופטים" ואני הייתי מצטדקת ומתרצת כל פעולה שביצעתי בפניהם. הם תמיד ישבו בפינה של התיקרה כאשר אמרת שאת צופה בחייך מהצד....נזכרתי בהם פתאום....כי גם הם צפו בחיים שלי מהצד/מלמעלה. העיצה שלי: אני מסתכלת על החיים כעל מסלול מרוצים, שיש לו התחלה וסוף! אני מודעת מאד לסוף למות - ובהזדמנות אכתוב על זה בנפרד. בגלל שאני מודעת לסוף אני מנסה לנצל את הקיים - ולהנות, או להכריח את עצמי להנות אפילו מהדברים הקטנים חיוך של ילד, זריחה, ים, מוסיקה...... הושיטי יד דארק - געי בחיים! תהני! אני מאחלת לך מכל הלב.
איה.
 

35dark

New member
לאיה

הדברים שכתבת מקסימים. לפעמים בחיים יש מה להפסיד ואסור לקחת סיכונים מיותרים. אבל לפעמים באמת אפשר להגיד מקסימום יקרה מה שיקרה. כרגע רוב הדברים בחיים שלי שייכים לסוג הראשון ואולי זה המכשול בדרך אל האושר... ביי בינתיים
 

איה@

New member
דארק - אני לא אמרתי..... ../images/Emo42.gif ../images/Emo42.gif

להגיד מה שיקרה יקרה........... אני התכוונתי למשהו אחר לגמרי.... כאשר את מודעת לפחד - ומפרקת אותו לגורמים, הרבה יותר קל להתמודד איתו, לזה התכוונתי כשאת שואלת את השאלה "מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות" את נותנת לעצמך את התשובות אם תעברי אחד לאחד על התשובות את תראי שבעצם השד לא נורא כל כך! בכוונה שמתי לך שמש בכותרת - כדי "להא(ע)יר אותך
איה.
 

35dark

New member
לאיה יקירתי תודה

עוד לא יודעת להשתמש בסמלים המקסימים אבל שולחת חיבוק
 
תרופה לפרפקציוניזם ../images/Emo6.gif

על הפציינט לקרוא בכיף את המאמר הרצ"ב... ולהתייצב למעקב לצורך ביקורת ברגע שיוכל... מקום ההתייצבות: פורום זה... באהבה, בן
 
תרופה להימצאות בצד ../images/Emo42.gif

כאן מדובר בכמה תרופות נסיוניות, המתיימרות (חצופות שכמותן) לנסות לפתור מצבים של תחושה של "צפיה בחיים מהצד, כאילו לא ממש נמצאים בהם". הפציינטית מוזמנת להשתמש בתרופות הניסיוניות לפי הצורך ולפי החשק - ולדווח לנו על התוצאות... ******* תרופה נסיונית מספר 1: מה בא לי?! ******* לשאול את עצמך בסיטואציה הנתונה: "מה בא לי עכשיו?!" ואפילו אם אינך יכולה לממש את זה באותו רגע, הרגישי את החשק הזה עד הסוף, דעי בדיוק מה בא לך עכשיו והרשי לעצמך להרגיש זאת בכל רמ"ח איברייך. ******* תרופה נסיונית מספר 2: לצאת-להיכנס... ******* שימי לב לתחושה שאת צופה מהחיים שלך מהצד. באותו רגע. יש אנשים שמנסים להגיע לכך שנים, כי הם יותר מדי "בפנים" (יתכן ש"לצאת החוצה" זוהי דרך להגן על עצמך מלהרגיש). ואז... הגבירי את היציאה! צאי מעצמך אפילו עוד יותר! הקציני זאת; ראי עצמך מהצד, את החיים שלך, את הסיטואציה, את האנשים אחרים, כמו צופה בסרט. ואז... מתוך הניתוק והריחוק... תקרסי פנימה!!!!! היכנסי חזרה אל תוך גופך, אל תוך הסיטואציה, אל תוך החיים האלה!!!! ******* תרופה נסיונית מספר 3: להגיד להם בדיוק את מה שאת חושבת ******* ...אבל בלב! את בת-זוגי שלפני הקודמת הכרתי באוטובוס, בדיוק כשהייתי עסוק בתרגיל שכזה. עמדתי בתחנת אוטובוס, צופה באנשים בהסתר. אמרתי להם, במלים אבל בלב (בלי שהם ישמעו), בדיוק מה שאני חושב עליהם ובכלל. דיברתי אליהם ממש מלה-מלה, במודגש, אבל בלב. אמרתי להם כל מה שרציתי, בלי לחשוש. הם במילא לא יכולים לשמוע. נהניתי מכך. לדוגמא, "וואו, את יודעת שאת נחמדה?" או "המממ... חבל שאין לי אומץ להתחיל איתך..." או "איזה דביל אתה" וכולי. פשוט להגיד להם כל מה שאת רוצה, את דעתך עליהם, את מה שאת לא מעיזה להגיד להם וכולי. מה שבא לך. זה אמור להיות כיייייייייףףף!!! ומשחרר!!! ואולי גם קצת מוזר!! ******* תרופה נסיונית מספר 4: לתת לעצמך מתנה! ******* כל מתנה שהיא. יום חופש, ארוחה טעימה, סרט, מסז´, כל דבר! זה מחייב אותך לעצור ולחשוב: מה אני רוצה בתור מתנה? ואז לסדר ולארגן את זה לעצמך! כי את שווה את זה!!!!!!! ******* תרופה נסיונית מספר 5: לוותר לעצמך על משהו ******* בכל פעם, שאלי את עצמך: "על מה הייתי רוצה שיוותרו לי עכשיו?" או בנוסח אחר: "על מה היה כיף לוותר לעצמי עכשיו?" ואז תוותרי לעצמך!!! באהבה!!!!! שלך באהבה ובחיבוק גדול-גדול
, הדוקטור שרוצה שיהיה לך טוב
 

35dark

New member
תודה

אתה ממש חמוד ונתת לי חומר למחשבה. מבטיחה לנסות... לפחות חלק מהדברים
 
אושר-רחוק ובלתי מושג

חשבתי די הרבה על זה ויש לא הרבה דברים שמפריעים לי בדרך לאושר אבל מה שכן מפריע הוא תחום האהבה. אני בת 18 וב18 שנות חיי כל גבר שפגשתי הוא או שהוא מטומטם מידי או שהוא רחוק מידי. אני לא מדברת על אנשים שגרים בארץ אלא ממש בחו"ל. היא לי 3 חברים מחו"ל שהם באמת היו אחלה אבל היו ממש רחוקים. לפני שנה פגשתי מישהו כשטיילתי עם משלחת בחו"ל. הוא היה הבן-אדם הכי מדהים והתאהבנו קשות אבל אחר כך נאלצתי לעזוב וההיתי בדיכאון איזה 4 חודשים עד שיצאתי ממנו. כעת אני לא מצליחה למצוא מישהו מדהים וחמוד כמוהו ורק חושבת כל הזמן עליו. גם הוא מרגיש ככה כלפי אבל זה בלתי אפשרי כעת ולדעתי אי-פעם בגלל שיש לי לימודים לסיים, יש לי צבא ולו יש את החיים שלו. ןאין סיכוי שאי פעם יהיה בינינו משהו רציני. שנינו מודעם לזה אבל הרגשות איכשהו ממש חזקים ומסרבים להעלם. אני מתגעגעת אליו נורא וכל לילה לפני שאני הולכת לישון אני מביעה משאלה שאני אראה אותו אי פעם שוב לפחות. אני יודעת שהאושר שלי הוא איתו אבל איכשהו האושר כל כך רחוק ובלתי מושג. אני יודעת שאין לנו סיכוי וזה די עצוב.....
 

איה@

New member
פרפרית יקרה

אני מתלבטת איך לענות לך כי יש לי שתי תשובות נוגדות
אני לא רוצה להשמע כמו "הדודה יוכבד" - אבל כשהייתי בגילך...
היתה לי גם אהבה כמו שאת מספרת, כשנפרדנו, הרגשתי שנקרעות לי חתיכות מהגוף...הלב הבטן הנשמה הכל הפך לגוש אחד ענק שחנק בגרון אני מבינה בדיוק על מה את מדברת אבל (וזאת התשובה של "דודה יוכבד") - הזמן מרפא....זה יעבור...את תשכחי תמצאי בחור אחר תתחתני ותהיי מאושרת
התשובה של איה היא: תלחמי! ותשיגי את מה שאת חושבת שיעשה לך טוב! לכל דבר יש פתרון ובאהבה - לא המרחק ולא הזמן - הם בעלי משקל ומשמעות. אם הוא באמת אוהב אותך כמו שאת אומרת, ואת אוהבת אותו כל כך אני בטוחה שתמצאו את הדרך להפגש ולהגשים את החלום. אבל יש לי עיצה/אזהרה - את יודעת, דברים שקשה להשיג...פעמים נראים הרבה יותר מתוקים ורומנטיים ממה שהם באמת....תחשבי על זה. העיצה שלי: אל תוותרי, ואל תתפשרי על מה שאת באמת מאמינה שיגרום לך לאושר. לכי על זה מאחלת לך שתהיה מאושרת
איה.
 
לאיה היקרה,

את רוצה להיות מאושרת!!!
ואת גם רוצה לאהוב!!!
למה לאהוב?
מה זאת אומרת למה, כי זה כזה כיף ומדהים ונפלא!!!
ואת כותבת: "אני לא מצליחה למצוא מישהו מדהים וחמוד כמוהו"...
ואם תמצאי?!?!
אז זה גם יהיה כזה כיף ומדהים ונפלא!!!
ובואי נהיה לרגע מציאותיים: את תמצאי!!! את בטוח תמצאי!!! עובדה שמצאת כבר פעם אחת בעבר!!!
אבל - כאשר מצאת, לא היית במצב של "מחפשת נואשות מישהו שדומה למדהים הקודם שלי..." אלא היית במצב ה"רגיל" (והנפלא) שלך... אז יוצא מכך, שכדי לחזור ולמצוא את אהבתך המופלאה, עלייך לחזור ולהיות במצב ה"רגיל" (והמהמם) שלך; מצב שבו את אוהבת את הדברים שאת אוהבת, עושה את הדברים שאת עושה, נהנית מהחיים כמו שאת נהנית מהם ומפיקה מהדברים את מה שאת בדרך כלל מפיקה מהם. אני בטוח שהיו לך חיים עשירים ומלאים גם לפני האהבה, מדוע שיהיו לך עכשיו חיים פחות עשירים ומלאים, אחרי שהתנסית ברגש כל-כך מופלא?! להיפך, עכשיו את אדם עשיר יותר, מלא יותר, מרוגש יותר וקסום יותר........
אני בטוח שאת יודעת להיות מאושרת (יש לי הרגשה כזאת... תקני אותי אם אני טועה...), אז השתמשי בזה, כי זה מגיע לך!
שלך באהבה..... בן
 
אופס, התבלבלתי: לפרפרית!!!!

מרוב שרשורי-הודעה יצאתי מהודעתי, סליחה, מדעתי... כיוונתי את התגובה "לאיה היקרה" בעצם ל"פרפרית היקרה"!!! לאיה היקרה התגובה שלי למטה... סליחה בנות - בן
 
למעלה