הפנים. זה הכל בפנים.
פעם הייתי יותר מסתכל על הגוף. כמובן שהגוף חשוב, זה המקדש שלנו. צריך לדאוג לו, לטפח אותו, להזין אותו, לאמן אותו. אבל הוא רק כלי נגינה. המשוררת היא בפנים, ובמבט ובטון דיבור ובשפת גוף. שם נמצאת כל המשיכה. כשהייתי צעיר יותר הייתי מסתכל רק על הגוף, אבל כעת אני מוצא שהוא לא חשוב כלל. אם זה לא נמצא בפנים מבחינתי, הגוף הכי סקסי לא יעזור. יש לי בחורה בעבודה, היא 11 מתוך 10, חמודה ויפייפיה ונחמדה מאוד וגם מחבבת אותי. אבל זה פשוט לא נמצא שם מבחינתי. לא בגלל שהיא לא אדם טוב, כי היא מקסימה. אבל אני פשוט מרגיש שהיא לא בשבילי. ואכן גם יצא לי לחוש ההפך - מישהי עם גוף רגיל ופנים רגילות, וכמו כל הבנות חושבת שהיא צריכה להרזות קצת ולא מבסוטה מהפנים שלה וכדומה, אבל מבחינתי? מבחינתי היא מושכת בצורה כה עזה עד שלפעמים בא לי להכניס את הראש בקיר.
קיצר - הפנים. טון הדיבור. והמבט. שכל אלו משקפים פשוט את האישיות והנפש.