משחק של מסעות

[DDN]

משחק של מסעות

האם מישהו שיחק במשחק שאין לדמויות בית/מקום לחזור אליו, והן נודדות מנקודה א' לנקודה ב', וזו למעשה המערכה? המסע הארוך?

 

[tapas tapas]

נראה לי

שרוב המערכות הטיפוסיות הן כאלה שבהן הדמויות נודדות להן ברחבי תבל. אולי יש להן בית לחזור אליו אבל הן בדרך כלל לא משתמשות בו. כי בבית לא מתרחשות הרפתקאות בדרך כלל. זה יכול להיות מעניין, אולי לעשות מערכה שכלה מתרחשת לא הרחק מהבית של הדמות?

 

[DDN]

מי אמר שבבית לא מתרחשות הרפתקאות?

רוב המערכות המועדפות עליי סובבות את "בסיס הפעולה" של הדמויות. כלומר, למרות שהן לא כל הזמן שם, יש להן מקום לחזור אליו. אני יותר התכוונתי להרפתקאה משהו בסגנון "בני ישראל יוצאים ממצרים והולכים לכנען"

 

[Super Monkey]

מממ... שים לב למערכה שלנו

למרות שכולם בחבורה "חסרי בית" פחות או יותר ונודדים בספינה ממקום למקום, עדיין חלק גדול מהעלילה מתרחש ברייבנפורט והחבורה מעבירה לא מעט מזמנה בפונדק "הזוטון השיכור".

 

[tapas tapas]

כן נכון

אבל ה"הרפתקה" עצמה לא מתרחשת בסביבת "הבית" בדרך כלל. זה בסיס פעולה שממנו יוצאים להרפתקאות בחוץ במקום אחר. הרפתקאות בבית חשבתי על משהוא בסגנון שאתה יוצא לסופר ואז יש שמה איזה שודד ואתה בגבורה רבה (או טיפשות רבה) עוצר את השודד. או שאתה אפילו בתוך הבית ונוחת לך חייזר בגינה. כלומר, אני מדבר על הרפתקאות שבאות אלייך הביתה, ולא הרפתקאות שאתה במיוחד יוצא אליהם. או לפחות הרפתקאות שנמצאות בסביבה המוכרת והקרובה אלייך ולא בסביבה יותר מרוחקת וזרה.

 

[Super Monkey]

חלק גדול משיטות המשחק מתרחשות

בסביבת "הבית". בV:TM או SHADOWRUN עולם המערכה שלך הוא בדרך כלל עיר אחת וכל המשחק מתרחש בעיר שלך. גם במשחקים המבוססים על קומיקסים יש בדרך כלל הגיבור והנבלים נמצאים באותה העיר. במשחקים שמבוססים על פנטזיה אפית (מו"ד, לצורך העניין), המסע בעולם הגדול והארצות השונות הוא חלק מהמשחק. אני יכול לבנות מערכה שלמה שתתרחש בתוך רייבנפורט, אבל אז נאבד את המימד האפי של העלילה המתוכננת.

 

[tapas tapas]

לא אמרתי שאני

מעדיף כזה סגנון של משחק על פני אחר ולהפך. אני סתם מדבר בצורה כללית, לא התייחסתי למערכה שלנו בהכרח.

 

[braxat2000]

קמפיינים באזור מוכר

הי, בקמפיינים שלי (שמש אפלה), בסיס האם הוא חלק חשוב מאוד. בגלל שהעולם המוכר הוא קטן מאוד יחסית לעולמות אחרים, הדמויות עוברות מעיר לעיר, מבקרות בכפרים ומצודות סוחרים שכבר ביקור בהן, יוצרות קשרים שמתפתחים וכו'. למעשה כל אחת מהמערכות (שתיים עד היום ששווה להזכיר), התרחשה סביב עיר מסויימת. הראשונה סביב טיר, עיר חופשית שנאבקה בתוקפנות של הערים שעדיין נשארו משועבדות למלכים המכשפים, והמערכה השנייה בראאם, שהשתחררה מהמלכה שלה בסוף הקמפיין הראשון. הדמויות עזרו לנקות את העיר ולשקם אותה, יצרו חברים טובים ואויבים נוראיים, ועזרו לפתח את הסחר עם מקומות רחוקים יותר. הרבה פעמים ההרפתקאות לקחו את הדמויות רחוק, אולם תמיד הם חזרו כדי לראות את השינויים שנוצרו בעיר מהפעם האחרונה. זה מזכיר לי שכשממש התחילו, הם ביקרו בכפר סחר קטן שתופעל על ידי אחד מבתי הסוחרים הותיקים יותר, ועוררו שם "מרד עבדים", כשהם עזבו את הכפר כאשר הוא נתון בידיהם של מנהיגי המורדים, הסוחרים שהצליחו להמלט כבר פעלו לשינוע חיל מצב קטן שהוצב לא הרחק משם ללא ידיעת השחקנים. חודשים לאחר מכן, כשחזרו לבקר באותו כפר הם הזדעזעו לשמוע על הטבח הנורא שנעשה בעבדים המורדים לפני מספר חודשים... אפיזודות כאלו נותנו הרגשה של המשכיות וגורמות לשחקנים לקחת אחריות על המעשים שלהם.

 

[JuffoWup]

המסע אל המערב

הרצתי מערכה פעם על שתי דמויות שעושות מעין מסע עליה לרגל, כשהוא התרכז סביב ההתפתחות של הדמויות גם מבחינה רוחנית (חזרה בתשובה, חזרה בשאלה) וגם מבחינה אישית (חתונה, התאהבות וכו').

 

[Super Monkey]

אני לא ממש אוהב את הסוג הזה

כאשר דמויות נודדות ממקום למקום קשה לפתח ולהתעמק בהיסטוריה של מקום ספציפי או להתעמק בדמיות המשנה שיש במקום. אם הגיבורים נמצאים בעיר מסויימת ופוגשים דמויות אחרות ואז עוברים לעיר חדשה ודמויות חדשות זה לא אותו דבר כמו להיתקל מספר פעמים בדמויות או במקומות ולפתח סיפור מעמיק. אני אביא לדוגמה את ההבדל בין "מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9" בין "מסע בין כוכבים: ווייאג'ר". באופן אישי ממש התחברתי לDS9 כי הרגשת פיתוח של המקום ושל דמויות המשנה סביבו. תחנת החלל עברה ידיים, רשעים הפכו לטובים ואז לרשעים בחזרה (גול דוקאט) והרגשת שיש לסדרה היסטוריה מסויימת. לעומת זאת בווייאג'ר, מערכת "הנוודים" האולטימטיבית (למעט "גולשים בזמן" כמובן), לא היה חקר מעמיק של הגזעים ברביע דלתא ודמויות של "נבלים" לא ממש התפתחו. למשל, היה את הגזע של "הציידים" שדי סיקרן אותי אבל הוא נעלם אחרי 4-5 פרקים כי היו צריכים לשוט הלאה וגם המעבר דרך שיטחי הבורג היה קצר וחפיף מדי לטעמי. בית = היסטוריה ועומק. יותר מדבר אלי ממסע נוודות בעולם.

 

[0Pandemonium0]

אפשר לפתח עומק גם במסעות.

הדמות יכולה להגיע למקום מסוים ולהישאר בו למשך מספר שבועות, או אפילו חודשים אחדים. ככה אפשר לפתח עומק יחסי בנוגע להיסטוריה של מקום ולדמויות בו. עכשיו בקשר למה שאמרת: אני דווקא מעדיף סיפורי מסעות על נוודים חסרי בית, או בעלי בית שהם לא ראו זמן רב. להיות תמיד באותה סביבה, במשך כל-כך הרבה זמן, בסוף די ישעמם אותך. אה, שוב פלאזמאווי, כפרה עליו, בא לבית כנסת עירום, כפרה עליו, ואומרים שנכנס בו השד, כפרה עליו. שינוי האווירה והמקום, המפגש עם דמויות חדשות והצורך ליצור כל פעם היסטוריה חדשה ודמויות חדשות הוא די מרגש, גם בשביל השחקן וגם, ובעיקר, בשביל הדמות. ליצור היסטוריה מפורטת וארוכה מאוד לאותו מקום די סותם לך את כל החורים וסוגר את כל הקצוות בסופו של דבר, אבל במקום זה אתה יכול ליצור היסטוריות "שטחיות" יותר למקומות רבים וחדשים יותר, שרב בהם הנסתר על הנגלה. אני לא מתנגד לכך שלדמויות יהיה בית, ולא שהן יעברו הרפתקאות רק בעיר או אפילו במדינה שלהן. גם זה יכול להיות כיף. אבל בסופו של דבר, אין כמו לארוז תיק ולצאת אל מקום חדש.

 

[DDN]

גם אני העדפתי את ח"ע 9

בדיוק מאותה הסיבה.

 

[ogmios]

הוא תמיד נראה לי מאולץ מידי

כשהמיקום של עלילה (הספינה) נעה ממקום למקום, הגיוני שהם ייתקלו בכל פרק במשהו חדש ומפתיע. DS9 מתחה קצת יותר מידי את ה-SoD שלי. יש גבול לכמה בלגן יכול לקרות במקום מסכן אחד. באפי לפחות ניסתה לתרץ את זה (פי השאול וגו').

 

[DDN]

לא נוטה להסכים לגבי חע"9

אחרי הכל, הם היו בפתח של מקום חדש ולא מוכר, מה גם שרוב הבלגאן היה קשור ביחסי קרדאסיה-באג'ור

 

[Blue Beetle]

הבעיה שלי עם ח"ע 9

לא היתה הסוגיה אם הדמויות תקועות באותו מקום או מגלות מרחבים חדשים, אלא ההרגשה שאני צופה בטלנובלה - רק ללא ההומור הפנימי חסר הרסן שהכרחי בטלנובלה ברת צפייה. חוץ מזה הרגשתי כל זמן שמנסים לחנך אותי לערכים של שוויון צדק וצורת החיים האמריקאית - ובלי שום עדינות. אפילו אנטרפרייז, שהצלחתה מוטלת בספק, הצליחה לעניין אותי יותר. כי באנטרפרייז היו פרקים ספורים ממש טובים (כוכב אפל לדוגמה, או הפרק עם הפרחים מעוררי ההזיות) והדחיפה של "עקרונות מוסר" - היתה, אבל בצורה עדינה יותר, כמעט נסבלת.

 

[Super Monkey]

אבל זו היתה התקופה אז בטלוויזיה

בעידן קלינטון המסר של דרך החיים השיוויונית לפי אמות המידה של המפלגה הדמוקרטית הופיע כמעט בכל סדרה/סרט אפשריים, לא רק בDS9. כל עולם STAR TREK הוא למעשה גרסה נקייה של ארה"ב העתידנית שמשתלטת על הכל. טלוויזיה ביקורתית שמציגה תחומים אפורים בענייני מוסר ושאלות בקשר לדרך האמריקאית הן תופעה של עידן בוש פוסט-האחד עשר בספטמבר. בגלל זה סדרה כמו אפלה וקודרת כמו BATTLESTAR GALACTICA בחיים לא היתה שורדת חצי עונה לפני עשר שנים -ואני מביא בכוונה את הסדרה כדוגמה כי התסריטאי שלה הוא גם התסריטאי של "ווייאג'ר" המתקתקה, שללא ספק עבר שינוי מהותי בכתיבה שלו.

 

[Blue Beetle]

לא מסכים

מה עם בבילון 5? נכון שהיו לה את הקטעים שלה אבל בקטע הזה אין מה להשוות.. (עזוב את עונת הפיוריטנים האחרונה, מבחנתי הסדרה הסתיימה כש - ---------------- ספויילר ------------------ ההיסטוריון נכנס לחליפת השרד שלו - זה אחד הרגעים הטלווזיונים שאתה אומר וואו!.

 

[Super Monkey]

בבילון 5 היתה יצירת מופת אבל:

1- בגלל זה היא לא ממש נכנסה ל"מיין סטרים" וצברה קהל רחב מספיק אלא נשארה ממתק עבור קובץ מאמינים מצומצם (יחסית), ולכן היא גם מתה בלי להגיע לתפוצה רחבה בקולונוע + סדרת משחקי מחשב (להוציא 2 סרטי טלוויזיה עלובים וסדרת בת שמתה מהר מאוד). ...נכון, "גלקטיקה" גם לא פרצה יותר מדי לתודעה הרחבה אבל היא קוטפת פרסי אמי ויושבת על רייטינג עצום בערוץ sci-fi האמריקני. 2- שורה תחתונה - גם "בבילון 5" יישרה קו בסופו של דבר. תסריטאים אמריקאים לא באמת היו גומרים את הסדרה עם המסר של: הנשיא פשיסט אז עשינו מרד והרגנו אותו, חבר'ה שיכורים אם נטיות אלימות יכולים להיות מליונרים. ...מממ.. לא. גם בבילון 5 המהוללת היתה צריכה לסיים במסר של שלום ואחווה עולמית.

 

[גורבש]

"האורקים המרושעים שרפו לי את הבית".

הרבה קמפיינים מתחילים ככה ובעצם לדמויות אין יותר בית, אבל מה שמחזיק אותם לרוב היא הנקמה. ובמילותיו של איניגו "אחרי 20 שנה בעסקי הנקמה, אתה לא ממש יודע לעשות משהו אחר". שיתה לי דמות אחת שהתחילה באותה צורה, אבל היא לא חישה נקמה, המסע שלה היה החיפוש אחרי בית חדש.

 

[Blue Beetle]

הפתרון "הנוח"

בדרך כלל, במשחקים מבוססי מסעות, כאשר המשחק סובב סביב דברים חיצוניים לדמות (הרפתקאות, אתגרים חיצוניים) יש איזשהו צורך למצוא תירוצים לנתק את הדמות מהבית, מהחברים, מהמשפחה ומהעבר. דוגמאות לפתרונות אפשריים: הדמויות בורחות ממשהו בעברן. כל המשפחה נהרגה. הדמות היא מורדת. הדמות נמצאת במשימה שמרחיקה אותה מהבית. הדמות נחטפה. הדמות לא זוכרת דבר מעברה. הדמות נולדה יתומה. אני זוכר בשעשוע את משחק המחשב dink smallwood בו כך סתם בתחילת המשחק הבית נשרף עם אמו של דינק. האירוע משחרר את דינק להרפתקאות. אין לי זמן וכוח ואין לי כוח לפוסט מעמיק. אולי אחר כך.