../images/Emo109.gif
סיימון - לא רק בגלל הביקורות. אני אוהבת את זה שהוא לא מייפה את הדברים רק בגלל שהוא בטלוויזיה האמריקאית. הוא נותן ביקורות שאשכרה יכולות לקדם את המתחרים ולא סתם מצביע על טעויות. ההערות הציניות שלו על תעשיית המוזיקה ממש משעשעות. הן מאזנות את כל הקיטש שמלווה את התוכנית הזאת (אל תבינו אותי לא נכון, אמריקן איידול בלי קיטש זה לא אמריקן איידול, והקיטש שלהם בהחלט איכותי). קארה - שמעתי אותה מקשקשת במשך כמה דקות באיזה סירטון משהו עלא יזה שיר שהיא כתבה. לא מדובר בבחורה הכי אינטלגינטית. ואז קראתי בויקיפדיה שיש לה תואר למדעי המדינה, ועוד מאוניברסיטה די נחשבת. טוב, זה לא כל כך קשור, אבל הפואנטה שלי היא - היא קצת פוסטמה, אבל היא אומרת דברים שהם לעניין ואפשר לצפות ממנה לתגובה אשכרה מעניינת, או לפחות לרמיזות מיניות משעשעות שישאירו את המתחרים\ות נבוכים ומבולבלים. ואני אוהבת את ההתלהבות שלה ואת הרעננות שהיא מביאה, שאר השופטים קצת איבדו את זה, והם נראים עייפים ומשועממים. כאילו הם ראו כבר הכל. פאולה - בין כל הבירבורים והקישקושים שלה יש לפעמים דברים ממש טובים. אני כבר לא זוכרת מה, אבל באמת שלפעמים היא נותנת עצה טובה. חוץ מזה היא כל כך סתומה שזה מצחיק, והדינמיקה בינה לבין סיימון כל כך טובה. אני אוהבת את איך שהוא מרסן את עצמו כשהוא יורד עליה בשביל לא להגיד משהו ממש מרושע, למרות שבטח ממש בא לו. רנדי - הייתי מצפה ממנו לביקורות קצת יותר מעניינות, בתור מישהו שעובד בתעשייה הזאת כל כך הרבה זמן (כמו שהוא אוהב להזכיר). אבל אין לו שום דבר חכם להגיד והוא חוזר אחרי מה שאמרו אחרים. והוא בכלל לא מגניב.