לא
אני די מרובעת, כל הדברים שאני רוצה לעשות הם די 'מיינסטרימים' כך שאני די מגשימה אותם כי הם לא חורגים מהמקובל (בטח עברתי איזה, מה שהסוציולוגים מכנים אינדוקטרינציה/דיכוי/קולוניזציה וכו'
). דווקא לאחרונה עשיתי משהו שרציתי לעשות המון זמן וזה התעכב ונמשך, והנה ילדתי את היצור ... (מדובר בסוג של יצירה). מה שאני מאד רוצה לעשות ולא יכולה זו חופשת בטן גב מאד ארוכה כדי להתרענן, וזה עולה כסף, כך שזה קשה (אני מדברת על חצי שנה או משהו על חוף). בסיני זה לא עולה כסף אבל שם את לא יכולה להתרכז בספר על חוף הים כי את כל היום עסוקה בלהסתכל לצדדים מפחד פן איזה אל-קעידון קטן רוצה לחטוף אותך, והמחשבה שתבלי במנהרה של אי-אילו חמסניקים בלי מקלחת נורמלית ובלי ספר טוב, וכל היום תשמעי מסביבך ערבית ולא יהיה לך עם מי לדבר (שלא לדבר על לא להתקלח שבועיים וכו'), גורמת לך לוותר על התענוג שבסיני (חברה שלי, סמולנית צבועה, אומרת שטוב שיחטפו אותה בסיני, כך ישחררו בזכותה כמה אסירים פלשתינים, ואני רוצה לראות אותה בלי מקלחת איזה חודש
). בכל מקרה אולי יש לי פנטזיה לרוץ מרתון. זו פנטזיה אמיתית. אני אוהבת לרוץ למרחקים ארוכים רק לא יכולה לממש כי זה דורש המון זמן אימון, זמן שאין לי, לא עומד לרשותי כזה זמן
(יכולתי לו היה לי זמן פנוי
ומסג'יסטית להרפות את כאבי השרירים בתחת אחרי כל ריצה כזו
ואני בהחלט רצה למרחקים ארוכים, ) שאלה.... האם גברים דוחים אותך או שרק גורמים לך אדישות, או שמא את מסוג הלסביות (הכרתי הרבה כאלו) ש'עושות גבר' בשלבים שהן 'מחפשות בחורה', בתור משהו זמני?
כל אחת אחרת שרוצה- מוזמנת לענות על השאלה, אבל היא חייבת להמציא שאלה חדשה משל עצמה ולפרסם אותה בסוף ההודעה שלה. מישהי אחרת עונה על השאלה ומציאה שאלה חדשה משלה... וכך הלאה... אני אתחיל והשאלה היא:
ספרי על משהו שלא האמנת שתעשי אבל עשית בכל זאת...
