משחק מקדים

משחק מקדים

מה שווה יותר- לספק אלף תשוקות או להמנע מאחת ? כבר כמעט חודש שאני מנסה לקבל תשובות ואין עוזר. האניגמטית הודיעה לי אחרי שצפינו בסרט "דבר אליה" שאיתי היא לא הולכת לסרטים בשפות שאינן אנגלית או עברית וזה בתור קריטריון סף בלבד, "תמצא לך קורבן אחר" אמרה...נבוך בדקתי שוב את הכתובה ולא גיליתי שם סעיף המחייב אותה ללכת איתי לסרטים. נאלצתי באמת לחפש קורבן אחר. לאחר שלמדתי את סודות רשימת התפוצה במסרים האישיים ניסיתי את כישורי הפיתוי שלי בכותרת סנסציונית (כמו הכותרת של הודעה זו) והבטחות מפליגות לנענים להפצרה לבוא איתי ל"סמסרה". התירוצים שקיבלתי היו יפים ומגוונים (אחת אפילו השקיעה – הלכה לרופא והוציאה אישור על "שמירת הריון"!). פה כבר לא היתה ברירה, נאלצתי לסמן כמטרה קורבן רך לבב ולאיים עליו שפנטום יוסיף אותו לחתימה, טאקילה תכתוב עליו סיפור ואני אוציא עליו חוזה. הפיקטיבית נעתרה מחוסר ברירה. לאחר ביטולים רבים הגיע היום המיועד. לא הסופה המובטחת ולא "יום טוב" בטלוויזיה ירתיעו את עבדכם מלקבל סוף סוף את התשובה לשאלה- סיפוק אלף תשוקות או המנעות מאחת?! בשל נטייתה של הפיקטיבית לאחר באופן כרוני, קבעתי איתה בתשע בקומפלקס החדש של בתי הקולנוע בצומת גלילות ויצאתי בדיוק בתשע מהבית. הפיקטיבית הפתיעה והגיעה בזמן. הקומפלקס החדש הפתיע יותר ובישר לנו חד משמעית שסמסרה כבר לא מציג ב- 21 אולמות הקולנוע שלו. מבט של אכזבה התפשט על פני, אני חושד שהפיקטיבית שמחה בלב אבל אין לי הוכחה. אך לא רפה ידיים האניגמטי, מיד בדק היכן הסרט מציג, הזמין כרטיסים בטלפון כדי לחשק את הפיקטיבית ומיד טסו לקולנוע לב המבטיח שבקניון רמת אביב. סצינות משעשעות במיוחד ליוו אותנו במירוץ לסרט ושיאן היה שהפיקטיבית קיבלה מכה בראשה מעמוד שמישהו החליט להניח בדיוק באמצע הניתור החינני שלה לכוון הרכב. את הציפורים המצייצות סטייל הסרטים מצויירים שמעתי גם אני... הפיקטיבית החלה להזות ולתקשר עם עולמות אחרים בעודי עוקף אימפרזות טורבו בדרך לרמת אביב. הקטע היפה בכל העניין היה שאיך שהתיישבנו באולם הקולנוע הריק למחצה הסרט התחיל. מלאי אדרנלין מהמירוץ להגיע בזמן התיישבנו לשעתיים וחצי של סרט איטי בטיבטית. רוחות עזות נשבו מחוץ לאולם הקולנוע המחומם ובישרו את התקרבותה של הסופה. (על הסרט..בהמשך)
 
מותק...

אם עוד לא למדת... המשחק המקדים אמור להיות בצמוד למשחק המרכזי.. אם לא.. האפקט שלו יורד... (חחחח תרתי משמע) יאללה... איך הסרט?
 
אז נעשה עוד משחק מקדים אחד...

Coming soon האם הפיקטיבית אמרה את המשפט הנצחי (עפ"י סער)- "אנחנו ננתח"? מה מסמל הים בסרט? כמה תשוקות מימש טאשי הנזיר המתלבט? כיצד סיכמה הפיקטיבית את הסרט ? על כל זאת ועוד...בפרק הבא- אלף תשוקות. יותר טוב? חחחחח
 
עוד סרט

על נזיר טיבטי חרמן . סתם סתם סרט מצויין, על אף שהגעתי אליו עם דעות מגובשות מראש בנוגע למהות החיפוש הנצחי אחר האושר, נתן לי הרבה נקודות למחשבה. השאלה כעת היא איך ניתן ליישם את מסקנות הסרט על חיינו הבורגנים. את האינטגרציה בין הניתוח שלי לניתוח של האניגמטי אשאיר לו לכתוב.
 
אלף תשוקות

הסרט יפהפה. צילומים מרהיבים, כל שוט כמו תמונה שצויירה ביד אמן, נשרים מעופפים בשמי תכלת, הרים מושלגים ברקע, בתים חצובים בהר. ילדים מגולחי ראש לבושים כתום מלווים בשיירה נזירים זקנים שהולכים לשחרר נזיר צעיר משלוש ומשהו שנים בבידוד מוחלט. הנזיר, טאשי, זוכה להערצה במנזר בשל התבודדותו הארוכה אך למרבה המבוכה מגלה סימני ארציות מובהקים. הוא חולם חלומות אירוטיים, נהנה מהאוכל ואנו חשים בבואה של הסופה. בדיעבד הסתבר שכבר הנשר, שהפיל אבן כבדה שהרגה את הכבש בסצינת הפתיחה בישר לנו משהו, אבל עד עכשיו אנחנו לא סגורים על מה. חציו הראשון של הסרט ציורי ויפהפה, אך שנינו חשנו בדיסוננס- איפה העומק המובטח? איך נגלה את התשובה לשאלה? ומה יובילנו אל האושר? לאחר הפסקת הסיגריה בה ניסינו בכל זאת לנתח מוטיבים וסמלים, התיישבנו שוב במקומות וגילינו שטאשי כבר לא רוצה להיות נזיר. "גם בודהה התנזר בגיל 29, ואני מגיל 5 במנזר" טען בפני המנטור שלו "אני צריך לרכוש, כדי לדעת על מה אני מוותר" ושנינו הסכמנו איתו בכל לב, מתפללים שהסרט ימריא. והוא המריא. טאשי נישא לאשה יפהפיה, הוליד ילד, צבר נכסים, בגד. כל סצינה בסרט משורטטת ביד אמן, משדרת בדיוק את התחושות שחש טאשי. סצינת הסקס הראשונה עם אשתו מדהימה בזויות הצילום, כמו עולמו של טאשי, כך מתהפכת המצלמה ומקרינה לצופה את האקט הפוך. שהם גומרים יורדת המצלמה והם כמו מתרוממים. פשוט מדהים. מאוחר יותר, סצינת הבגידה של טאשי ברעייתו מעבירה תחושות סותרות, מושכות ודוחות בו זמנית, הצופה ממש חש את הרתיעה של טאשי מהיפהפיה איתה הוא בוחר לממש עוד תשוקה (ועוד באיזו תנוחה...רק בשבילה שווה לראות את הסרט), את הפחד מפני אובדן. ההמשך כביכול צפוי מראש, אך עדיין מפתיע. בניתוח בדיעבד ("אל תדאג-אנחנו ננתח" אמרה הפיקטיבית שהסתיים הסרט עם המון שאלות, וצחקה) הסתבר שלסרט הוכנסו גישות פמיניסטיות מפתיעות, באם בוחרים לראות דווקא את הזוית הזו. טאשי מצטייר לפתע כאגואיסט (כמו שרק גבר יכול) הבוחר (או שלא?) לעזוב את אשתו (אי אפשר שלא להתאהב בה) וילדו (עוד מקסימון) בלילה קר אחד ללא פרידה ולשוב למנזר. האם הוא חלם את מה שאשתו אמרה לו בסצינת הסיום? מה משמעות השאלה "כיצד תמנע מטיפת מים להתייבש"? ומה אמורה להגיד לצופה התשובה המפתיעה לשאלה זו? למה בסצינת הסיום שוב מעופף הנץ מעל ראשו? האם יבחר טאשי לחזור למקומו הרוחני, כפי שהוגדר לו מגיל 5, או ישאר עם משפחתו הקטנה ? הלב יוצא אליו, אליה, אל הילד ועל התשובות כנראה שהפיקטיבית ואני, ועוד 7 אנשים שראו איתנו את הסרט, נחשוב בימים הקרובים. ויתכן שלא נגיע אליהם באופן חד משמעי לעולם. וזה מה שיפה בסרט. הוא מותיר לכם חלל קטן בלב, והמוח מנסה למלא אותו בעקשנות לוגית. לכו לראות, אפילו לא צריך הרבה סבלנות, הסרט לוכד את הצופה בעושר החזותי שלו כבר מהדקות הראשונות. ואם כל זה לא שכנע אתכם בכל זאת ללכת לראות, אצטט את סיכום 10 הדקות הראשונות של הסרט מפי הפיקטיבית: "הבנתי את הרעיון" אמרה "עוד סרט על נזיר טיבטי חרמן".
 

נשית~37

New member
מלבד היותו נזיר מתבודד בתחילה...

מסלול חייו נראה כמו של כולנו, התלבטויותיו זהות לשלנו, תשוקותיו לא נופלות משלנו....ובכל זאת, אין לו תשובות, בדיוק כמו לנו.
 
והמנה העיקרית...

משובחת. ויודע מה אני תוהה? איך... איך, לעזאזל, אתה זוכר את הפרטים הקטנים מהסרט? אתה יושב עם פנס ורושם רשימות?
 
זה היה אתמול....

אני לא עד כדי כך סנילי. אני עוד עוסק בניתוח הפרטים..אולי אפרסם עוד קצת שאהיה סגור חחחחחח אין כמו סרטים שגורמים לך לחשוב אחר כך...לכי תסבירי את זה לאניגמטית.
 
למעלה