טוב אז ככה..
עדיין אני, תמיד מהלב... אקח את האתגר שנתתם לי. אקבלו בהכנעה.
-מתי ואיך גילית את עולם הבדס"מ? לפני שלוש שנים בערך,בתקופת הצבא. פשוט כך, נמשכתי.בדמיון. אבל התביישתי, הייתי לבד, ובן זוגי דאז לעג לי ולרעיון עצמו,וזה לא היה נעים. היה קשה לי לקבל את העניין הזה,הכמיהה הזו בי, עדיין מעט זר לי, אבל אני לומדת להפתח, להרגע, להשלים. תמיד אהבתי משחקי תפקידים(רולפליי,משחק על במה וכ'ו),טבעי שאוהב אותם גם בתחום הזה.
- האם לדעתך יש הבדל בין הקהילה ביפן לקהילה בארץ? אני לא מכירה כ"כ את הקהילה כאן, או שם. מה שכן, על פי התרשמות כללית, היפניים אלימים ודוחפי גבולות, יש הרבה דברים שהם עושים בבי די ובכלל, שהייתי מחשיבה כקו אדום, או אפילו כסטיה חברתית.הרבה מאוד מכך משתקף בסרטי ההנטאי, הסקס המצויר, שכמה שהם יצירות אמנות לדעתי(יש גם גרועים, אבל יש כמה שהם פשוט יצירה אמנותית לשמה!)עניין השליטה תופס מקום חזק מאוד ברשימת האהובים אצלם. הם שונים מאיתנו,מנטליות שונה, חשיבה שונה, ולכן כל כך מסקרנים אותי. אני אוהבת את הבונדג' המיוחד שלהם, הייתי מתה ללמוד מאיזה מאסטר יפני כזה(שבטח ביום יום הוא עובד עסקים הכי מנומס ונבוך שיש)איך לקשור ככה, או יותר נכון אפילו איך להקשר...
- מהם הגבולות שלך (אם יש לך) בבדס"מ? האממ.. גבולות ברורים של הסכמה הדדית תמידית(שימת לב מתמדת למצב העניינים, עירנות ודריכות, שהכל מתקדם כמו שצריך) נכנסים למשחק רק כשזה מתאים לשנינו, והמצב מסביב "מושלם" לכך, שלא היו הפרעות. חוצמיזה, לא ממש מוכנה להשפלה מנטאלית(עברתי מספיק בחיי הוינילים, לא צריכה ולא רוצה עוד לעולם),כאב פיזי דווקא לא מפריע ואפילו מבורך... לא ניסיתי הרבה, אני(אנחנו) עוד בתהליך לימודי, מגששים, ככה שזה בינתיים.
- אילו עיצות יש ברשותך מנסיונך לשיפחה/ עבד/ שולט/ת? כמו שאמרתי- ניסיון אין הרבה, אבל מהאינסטינקט שלי, ומליבי אוכל לומר- לשפחה/עבד: הכנסו לקשר שכזה, לסיטואציה שכזו כשאתם שלמים עם עצמיכם, וביחרו היטב את הדום/דומית שלכם, אדם שיהיה ראוי לקבל את ההתמסרות שלכם באמת, ולא סתם ינצל ויפגע בכם, ובך יחזק את עצמו. בי די בא מאהבה, ואם לא מאהבה, מיופי, המשולב בהתחשבות,ודאגה מתמדת.(כך אני רואה את זה) שלא להעז לשכוח זאת. ולא להפחית בערך עצמכם- יש לכם את האומץ לרצות לרצות עד הסוף, להיות הכי טובים, ולקבל כאב ועוד באהבה- צריך להיות חזקים,ומעבר לכך, מיוחדים מאוד לעשות כך. היו טובים ותנו לדומים שלכם להתגאות בכם! (אבל לא לשכוח לחטוא לפעמים, שיהיה מעניין
ולדומים מבינכם: נמצא בידיכם תפקיד חשוב מאין כמוהו, כוח מטורף ומשכר, כמעט אינסופי, אדם שמעריץ אתכם ואת האדמה עליה אתם דורכים, ורוצה להיות הכי הכי הכי בשבילכם. לעשות אתכם גאים. להיות שלכם לגמריי. נהגו בכבוד והגינות, כיאה לגברות ואדונים מן המניין,דעו את יכולתכם, ואת יכולות הסאב שלכם, ומיצאו את הקו השווה בינהן. כנות, יושרה,ואמינות, אי מבטחים ממש, הם שם המשחק בעניין הזה.
היו ראויים, ולעולם אל תנצלו את שניתן לכם... ____________________________________________________________________________________ יאללה- קיפ איט גואיניג!!!