כדור בדולח22
New member
משחק בבר - חלק 1
נפגשנו בבר הקבוע שלי. אני הקדמתי כי כבר הייתי בסביבה וחברה שלי הבריזה (התירוץ הרשמי- כאבי מחזור. בפועל- בעלה חשב שאני השפעה רעה ועיקם פרצוף),
הם שתו קצת. גיל העשרים כבר מאחוריהם מותיר את הפוזה ומתווה בילוי יחסית סולידי פלוס מעט שיכר לזכר הימים הטובים של הצבא.
התבוננתי בהם, הם ישבו קרוב כך שגם יכולתי לשמוע ולהבין מי הן הנפשות הפועלות.
היה שם אריק אחד. גבוה, מגודל, הגיע לפי הלבוש ישר מהעבודה. היה עייף המסכן. ובעיקר מה שהצלחתי לראות זה את ידיו מסבות על ראשו בתנועות כבדות בין הרמה להרמה של חצי הגינס לפיו. על אצבעו לא הייתה טבעת. זה לא אומר כלום.
תומר, היה זה שדיבר שם הכי הרבה והיה הנפש החיה ויוזם הפגישה כנראה. מנהל מכירות ההימור שלי.
כולו מלוקק ומתוקתק ובעיקר לא סותם את הפה לרגע. דמיינתי כמה מרושעת הייתי נהיית אם רק היה מזדמן לי הקורבן לדייט...
יש אגואים שזו פשוט מצווה לדרוס. לא ישכנעו אותי אחרת.
השווה יותר היה יואב. היו לו העיניים ערניות ובהירות שברקו על רקע עורו השזוף. הוא עבר בבית לפני. הריח מכיוונו הסגיר את האפטרשייב החמצמץ שהתיז על עצמו בנדיבות אחרי המקלחת. הוא לא דיבר יותר מדי אבל בהחלט היה קשוב לשיחה ועקץ בקטנות את המלוקק- מה שאוטומטית הקנה לו נקודות זכות . המבט שלו ריצד על פני יושבות הבר.
עשיתי לי ספירת מלאי קטנה. אחד עייף, שני קשקשן ואחד חתיך הורס. אוקיי. אני יכולה לעבוד עם זה.
סיימתי בלגימה ארוכה וזריזה את הגולדסטאר שלי וסימנתי לברמן שהכרתי היטב להתקרב. הוא כבר הכיר את השטויות שלי.
לחשתי לו באוזן והזמנתי 4 צ'ייסרים בארבע קטגוריות מחירים שונות. מהוויסקי הזבלי ביותר ועד היקר ביותר שהיה בבר. את היקר ביותר ביקשתי שיניח לידי.
ואת השלושה הנותרים שיניח לידם וייתן להם פתק עם הנחיות משחק שרשמתי על מפית.
"אריק, תומר ויואב,
הבלונדינית משמאלכם עם הצ'ייסר זו אני- לילי.
תעשו יפה שלום.
הברמן הביא לכם עכשיו 3 צ'ייסרים (על חשבוני) בשלוש קטגוריות מחיר שונות.
מי שיושיט את ידו ליקר יותר ביניהם יהיה ראשון. "
נפגשנו בבר הקבוע שלי. אני הקדמתי כי כבר הייתי בסביבה וחברה שלי הבריזה (התירוץ הרשמי- כאבי מחזור. בפועל- בעלה חשב שאני השפעה רעה ועיקם פרצוף),
הם שתו קצת. גיל העשרים כבר מאחוריהם מותיר את הפוזה ומתווה בילוי יחסית סולידי פלוס מעט שיכר לזכר הימים הטובים של הצבא.
התבוננתי בהם, הם ישבו קרוב כך שגם יכולתי לשמוע ולהבין מי הן הנפשות הפועלות.
היה שם אריק אחד. גבוה, מגודל, הגיע לפי הלבוש ישר מהעבודה. היה עייף המסכן. ובעיקר מה שהצלחתי לראות זה את ידיו מסבות על ראשו בתנועות כבדות בין הרמה להרמה של חצי הגינס לפיו. על אצבעו לא הייתה טבעת. זה לא אומר כלום.
תומר, היה זה שדיבר שם הכי הרבה והיה הנפש החיה ויוזם הפגישה כנראה. מנהל מכירות ההימור שלי.
כולו מלוקק ומתוקתק ובעיקר לא סותם את הפה לרגע. דמיינתי כמה מרושעת הייתי נהיית אם רק היה מזדמן לי הקורבן לדייט...
יש אגואים שזו פשוט מצווה לדרוס. לא ישכנעו אותי אחרת.
השווה יותר היה יואב. היו לו העיניים ערניות ובהירות שברקו על רקע עורו השזוף. הוא עבר בבית לפני. הריח מכיוונו הסגיר את האפטרשייב החמצמץ שהתיז על עצמו בנדיבות אחרי המקלחת. הוא לא דיבר יותר מדי אבל בהחלט היה קשוב לשיחה ועקץ בקטנות את המלוקק- מה שאוטומטית הקנה לו נקודות זכות . המבט שלו ריצד על פני יושבות הבר.
עשיתי לי ספירת מלאי קטנה. אחד עייף, שני קשקשן ואחד חתיך הורס. אוקיי. אני יכולה לעבוד עם זה.
סיימתי בלגימה ארוכה וזריזה את הגולדסטאר שלי וסימנתי לברמן שהכרתי היטב להתקרב. הוא כבר הכיר את השטויות שלי.
לחשתי לו באוזן והזמנתי 4 צ'ייסרים בארבע קטגוריות מחירים שונות. מהוויסקי הזבלי ביותר ועד היקר ביותר שהיה בבר. את היקר ביותר ביקשתי שיניח לידי.
ואת השלושה הנותרים שיניח לידם וייתן להם פתק עם הנחיות משחק שרשמתי על מפית.
"אריק, תומר ויואב,
הבלונדינית משמאלכם עם הצ'ייסר זו אני- לילי.
תעשו יפה שלום.
הברמן הביא לכם עכשיו 3 צ'ייסרים (על חשבוני) בשלוש קטגוריות מחיר שונות.
מי שיושיט את ידו ליקר יותר ביניהם יהיה ראשון. "
