עם רגע של עצבות בפינה חשוכה אומד את הגבול חושב על דברים בקצב חדש אני מריץ מחשבות מנסה עוד דף ושוב אני נפגש עם רגע של בדידות מרגיש בכל הכוח, מהי תמימות חושב על ההוא שם למעלה שיודע דברים ובנו כל הזמן משחק בחוטים
ובטיסה אל תוך שמיים שצבועים שחור אני נשבעת אף פעם לא להביט אחור אתה וודאי ישן אז בטח לא תשמע אותי אנ'לא בוכה צועקת ולא נשברת, לא חוזרת בי החברים מאחורי ישארו שלך במילא הם היו תמיד שם ורק בשבילך...
מנגינות מדומות, משטות, מזייפות מטשטשות לי את שביל הזהב מתנגנות בי, משקרות לי, מציקות. רציתי להביא קצת, להרגיש איזה ערך וסמכתי עלייך שאת תגלי לי את הדרך. ונשמתי אוויר מזוהם והלכתי בערך התהלכתי שולל עד לכאן.