משחקי שישי

[anfield1]

אוקלהומה-יוטה:
יופי של משחק עם המון האסל ורצון לנצח.
גידי היה ענק, כשהוא בימים האלה שהוא מפוקס ולא עושה שטויות זה שחקן מדהים לצפיה, איזה זוויות מסירה הוא קולט, לא ראיתי מוסר כזה בחיים אצלנו.
וויגינס הצטרף במשחק חריג, טוב גם בהגנה.
סאריץ' לא יהיה בקבוצה בעונה הבאה אבל הוא נותן קייס לקבל חוזה יפה מקבוצה אחרת, שחקן לא רע.
דיינג עדיין רחוק מלהיות מוכן, אני רואה את הפוטנציאל כי הוא 6-10 שזז יחסית יפה עם הכדור, אבל הוא צריך עוד המון עבודה כדי שיהיה לו סיכוי להיות שחקן רוטציה סביר.

משחק הבא שוב יוטה בראשון בלילה. הסיכויים לפלייאוף עוד קיימים.

 

[Rapgamer]

שוב מחזור משחקים מושלם של מינסוטה
ניצחון חשוב מאוד שלנו מול הלייקרס, בכך אנחנו מבטיחים את הטייברייק מולם.
דיוויס שיחק והיה טוב אבל הייתה לו אופוזיציה רצינית של גובר (22-14) ונאז ריד (15-8) שיצרו שוויון פחות או יותר בעמדה. אדוארדס וקונלי לא הבריקו אבל היו שם עם זריקות גדולות ברבע האחרון. בסך הכל הניצחון רשום על ההגנה שלנו ששיחקה חכם, לקחנו את החוזקות העיקריות של שרודר וביזלי והלייקרס נותרו בלי יוצרים של ממש מהפרימטר.

אפשר לומר שכל היריבות הישירות שלנו הפסידו. הבלייזרס הפסידו והם 5 משחקים מתחת ל50%... כואב על דיים.
יוטה קיבלה בראש מול הת'אנדרס ואם ללמוד מההרכבים שלהם במשחק, כנראה החליטו לצאת במבצע טנקינג לקראת היישורת האחרונה.
הפליקנס הצטרפו לרשימה הבלתי נגמרת של קבוצות שהובילו על הווריורס ברבע האחרון והפסידו. זה הניצחון החמישי ברציפות של הווריורס, סטף תכף חוזר, נראה שסופסוף הדברים מתחברים להם כמו שצריך.
מעל כולם התעלו הקליפרס בהפסד לוזרי נוסף. קאמבק מרשים שלהם ברבע האחרון העלה אותם ליתרון נקודה מול הקינגס עם כדור אחרון ביד. אז התחילו השטויות, הם הסתבכו על סף eight second violation בחצי המגרש שלהם, בסוף הצליחו לעבור ממש בעשירית השנייה האחרונה אבל זה השפיע וגרם להם לאבד את הכדור לחוץ במסירה די טריוויאלית. כמובן שהקינגס ענו בסקור משלהם, פול ג'ורג' החטיא על הבאזר והם הפסידו בנקודה.

שאר הליגה
בוסטון הפסידה באופן מפתיע לברוקלין, ברידג'ס ניצח את טייטום במצ'אפ הישיר. יש עוד הרבה כדורסל לשחק אבל שני משחקים בטור ההפסדים מאחורי מילווקי זה כבר לא עניין של מה בכך.
ממפיס "we are good in the west" גריזליס קיבלו בראש אצל הנאגטס עם איזו ריצת 16-0 ברבע האחרון. הגריזליס משחקים כדורסל בינוני מאז הפציעה של סטיבן אדאמס, לדעתי זה אמור להטריד אותם בהתחשב בעובדה שאדאמס שחקן שעשוי להיתקל במצ'אפים בעיתיים בפלייאוף.

אחרון חביב נדבר על מיאמי- ניקס. יופי של משחק, אווירת פלייאוף ברבע האחרון. ג'יילן ברנסון היה נהדר אבל העוצמה הפיזית של מיאמי הרוויחה לה עונשין, ריב' התקפה, כל הדברים הנגריים שהם יודעים לעשות. זה היה מספיק לולא אחד מסלי הניצחון המשוגעים של השנה-

הניקס עם ניצחון שמיני ברציפות כבר לגמרי בתמונת יתרון הביתיות. רנדל הוביל עם 43 נקודות ממשיך לחשוף את ההייטרים פה בפורום שהשאירו אותו מחוץ לטופ 50 שלהם.

 

[Krit123]

יופי של ניצחון ביתי מול הגריזליס, כנראה סוגר את המאבק על הפסגה.

השינוי במומנטום נשאר על אש קטנה עד לנקודת הרתיחה ברבע האחרון, ג'נקינס השתהה עם החזרה של מוראנט במפגש בו מאלון לא חסך מיוק דקות ושם למעשה הוכרע המשחק. שתי פציעות השפיעו גם הן - אחת של תומאס בראיינט הכריחה אותנו לפנות להרכב נמוך (ג'ף גרין ב-5, תיכף נגיע אליו) ומשם הגיעה הבשורה, בזמן שקלארק נעדר מזה המקביל בעקבות מתיחה בשריר הירך האחורי. הרכבי הספסל שלהם עם ג'קסון בתור שחקן מטרה לא מאוזנים מספיק, ביין חייב לקחת בהם חלק פעיל.
באופן כללי השוונו את הפיזיות שלהם בניגוד לתבוסה לא מכבר - ג'מאל סוף סוף ניער מעליו את ברוקס, צופפנו את הצבע וחזרנו יפה להגנה, השלשות נפלו לאחר פתיחה שחונה מול קבוצה שמקוששת נקודות מחוץ לקשת.
מדהים כמה הביתיות משחקת תפקיד בפאסטברייק, הם שטפו אותנו בממפיס ואנחנו דוהרים בבית, איזה הבדל באנגריות. המהלך הכי משקף מהבחינה הזאת

חבל שuncle jeff הפך לבוב הבנאי מחוץ לקשת, הוא אחד הקאטרים הטובים בסגל ושומר סבבה לגמרי. בערך 8-11 ברוטציה בהתאם לכושר הקליעה, אבל ממש לא באנקר שניתן לבנות עליו.

יש משהו סמלי בכך שממפיס בירידה מאז הפציעה של אדאמס. למעשה הוא מגלם באופן כנה את התפקיד שהם מנסים לנכס לעצמם מלאכותית - מישהו שאף אחד לא רוצה להתעסק איתו. רק שבניגוד אליהם, הוא הרוויח את הדימוי ביושר ולאורך זמן, ובשקט, בלי לעשות רעש, ולכן ההעדרות שלו פוגמת באתוס הקולקטיבי. אתה לפתע מגלה שאחד לא מפחד מהם, אין להם את הקשיחות שהם מייחסים לעצמם.

עריכה: לא פרגנתי מספיק לפורטר שהוביל את הדרך עם 26 נק' ולא פחות חשוב - 8 הליכות לקו. כקבוצה ביקרנו שם 31 פעמים, בלי לבדוק אני בטוח שזה באזור של שיא עונתי.