משחקי שישי

Rapgamer

Well-known member
בוסטון- דנבר: כדורסל ברמה גבוהה. הסלטיקס פותחים עם גרנט וויליאמס בחמישייה במקום דרק וויט. אפילו שוויליאמס מקבל יותר הכרה מאז הסדרה מול מילווקי הוא עדיין אנדרייטד בעיני, משחקני ה3&D הטובים בליגה. היה סטט' בתחילת המשחק ששיווק אותו בתור איזה יוקיץ' סטופר, אז עם כל הכבוד למאמץ המכובד שלו כשקיבל את הג'וקר בפוסט זה לא באמת כוחות ויוקיץ' קלע מעל הראש שלו מתי שרצה.
בכל מקרה בוסטון עלו ליתרון ברבע הראשון בזכות משחק דרייב אנד קיק ברמה גבוהה ושוט מייקינג יוצא דופן של ג'יילן בראון. בתחילת הרבע השני ההפרש צמח לאיזור ה15 והיה יכול בקלות להפוך לבלואאוט, הקהל היה בטירוף אחרי פוזשן שבוסטון לקחה 3 ריב' התקפה ואחרי שהחטיאו את כולם פריצ'רד גנב את הכדור מתחת לסל של דנבר ושם לייאפ. דנבר הלכה לtwo-men אקשן של מורי ויוקיץ' פעם אחר פעם וצמצמה נזקים, ירדה להפסקה בפיגור חד ספרתי.
ברבע השלישי המשך משחק איכותי בו כל קבוצה מתקשה לעצור את היריבה, יוקיץ' מתקשה מול הרכב הfive out של הסלטיקס במיוחד ביום שבו הידית של הורפורד מכוונת. מנגד בוסטון גם לא מצליחה לעצור את יוקיץ', עבירה רביעית הורידה אותו לספסל והיה נראה שבוסטון שוב תברח אבל KCP צץ פתאום עם 3 שלשות שהחזיקו את דנבר בחיים, גם ג'ף גרין עם כמה מהלכים יפים.
את הרבע האחרון מאלון שיחק עם ארון גורדון וברוס בראון במקביל, שניהם מעדיפים את הצבע על פני הפרימטר ויחד עם יוקיץ' זה הרגיש קצת צפוף מדי. בוסטון ניצלה זאת כדי להעמיס את הצבע ויצאה לטרנזישן לפני שדנבר הספיקה לרדת להגנה, יחד עם עוד כמה שלשות של הורפורד המשחק נגמר.
בסיום 131-112 לבוסטון. הם פירקו את ההגנה של דנבר באופן עקבי, קלעו 30+ בכל אחד מהרבעים. מצ'אפ קשה עבור דנבר וקבוצה מצוינת באופן כללי. לטעמי בוסטון ומילווקי ברמה אחת מעל כל השאר כרגע. טייטום במשחק מאוד נקי של 34-8-5, נתן לדברים לזרום אליו. ג'יילן בראון פתח עם 10/10 מהשדה אבל לדעתי השפיע על המשחק פחות. הורפורד שכולם חשבו שיתפגר אחרי ריצת הפלייאוף של בוסטון התעלה עם 6 שלשות, הוא קולע העונה בדו ספרתי more often than not.
בדנבר בלט בחולשתו MPJ עם 7 נקודות ואפס תרומה מסביב.

ממפיס- מינסוטה: התלבטתי האם לצפות, לא היה לי חשק לראות עוד הפסד. בכל זאת לזכר סדרת הפלייאוף נתתי צ'אנס. האמת שלא מעט אלמנטים חזרו על עצמם- אדוארדס היה טוב, טאונס יצא ב6 עבירות, מוראנט יחסית פושר וברנדון קלארק יותר יעיל מסטיבן אדאמס.
מינסוטה עם הפסד 6 מ7 האחרונים וגם לאופטימיים ביותר קשה להתעלם מכך שהקבוצה במשבר. מבחינתי זה די מסתדר עם היכולת שלנו מתחילת העונה. אין לי בעיה עם ההפסד לממפיס, הם טובים מאיתנו. הבעיה שפיניקס מוחקת אותנו בהרכב חסר ואז חוטפת 20 הפרש מאורלנדו במשחק הבא. יש הרבה קבוצות טובות בליגה, גם הקבוצות שלא טובות הן תחרותיות, ומינסוטה פשוט משחקת losing basketball. הכישרון שלנו מספיק כדי לא להיות בתחתית אבל לא מעבר לכך.

יאללה, שאר המשחקים המעניינים בפוסט הבא.
 

Krit123

Well-known member
בוסטון - דנבר
יובל כבר סיכם יפה אז אני יוסיף הערות כלליות:
*לפני המשחק היה ברור שהסלטס יחצו את ה120, רק נותר לראות אם אנחנו נגיע לשם. אמנם יוקיץ + 4 דחלילים = פרופיל זריקות רצוי, על אחת כמה וכמה בהרכב מלא, אך אני תמיד יוצא בתחושה שהדברים קורים למרות הנוכחות של מאלון ולא בזכותו. אז אני לא מצפה שנשחק כמו גולדן, אבל בחייאת דינק, אפילו בוסטון מריצים תרגילים דינמיים שמייצרים נקודת פתיחה להתקפה. אנחנו נמצאים בכושר קליעה היסטורי ולא מצליחים למנף אותו ללייאפ אחד (ד"ש למיאמי שמפרפרים הגנות במינימום ריווח). 4 קלעים שמסוגלים לצאת מחסימות ובקושי נוצרים מיסמאצ'ים כתוצאה מכך, או עבירות ללא כדור בניסיון לעצר את צעדינו (בתור קבוצה שמגיע לבונוס פעם באף פעם לא).
לסיכום, מול קבוצות כמו הספרס תקבל שירה בתנועה, מול קבוצות חזקות תקבל ורס של סטטיק.

*מכירים את המחקרים שמציבים רף של 10,000 צעדים ביום כסגולה לבריאות? אני מרגיש שיש הקבלה הגנתית לכך בכדורסל המודרני. יש כמות צעדים/מרחק שצריך לכסות בתוך מקטעים של 24 שניות, אחרת אתה נתון לחסדי הקלעים. אני לא בטוח שאנחנו מסוגלים לחצות את הרף המדובר מול קבוצות עם איום ממשי מחוץ לקשת.

*אין סרט שדאנדרה ג'ורדן מקבל דקות על חשבון זיק נאג'י מעתה והלאה. הוא בקושי מסוגל לשים יד על uncontested rebound. הייתי בעד שילוב שלו & ג'ף גרין ללא תנאי מטעמי כימייה קבוצתית, או במילים אחרות לרצות את ברוס בראון (שיתפו פעולה יחד בברוקלין) על מנת שישאר בקבוצה, אבל אז גיליתי שאנחנו מסוגלים להציע לברוס 7.7 מיליון בלבד מפאת תקרת השכר, אז אין על מה לדבר, הוא שחקן של 12-15 בקלות.

*הרב גוניות זרחה בבוסטון, סאמרט והורפורד צמד מיוחד במינו, מכיוון ששניהם מסוגלים להיות לשמור על הפרימטר/פוסט ובצד השני לנצל רפיון הגנתי דומה מבפנים ומבחוץ. אצלנו KCP ופורטר כדג מחוץ למים בתוך קשת השלוש.

ווריורס - קליבלנד
עוד בעיטה מפוארת בדלי, הקאבס הופכים לקבוצה שנעה בין טרגדיה לקומדיה בדקות ההכרעה. במחצית הראשונה המשחק התנהל בקצב של הווריורס ולהפתעם קליבלנד עמדה בו. חרף המחסור בשומר פרימטר, זריזות הרגליים של הקו האחורי החזיקה מעמד מול הספלאס בראדרס בחסות המטרייה האווירית מאחור, סייע לקאבס להימנע מחילופים מיותרים של גבוה על נמוך, מה שהשאיר את הקו הקדמי בעמדת עזרה. חלק מכך תודות לעובדה שקליי מתנהל באופן דומה ללא קשר לזהות המצ'אפ. העדיפו להשאיר את לברט על וויגינס תחילה, בידיעה שהווריורס נוטים ללכת אליו במינון גבוה בפתיחה. אוקורו היה שם כדי להרביץ בדקות שלו.
|
הריצה המיוחלת הגיעה ברבע השלישי, אני חייב קודם להתעכב על רגע מכונן שקרה בו - דריימונד קיבל כדור בפוסט, מן הסתם בהמתנה לחיתוך שעתיד לקרות, ומובלי אשכרה חסם את זווית המסירה הצפויה ויצר דיפלקשן. אולי פעם ראשונה אי פעם שמישהו עשה את הדבר המתבקש מול אותו פאקינג תרגיל שהם מריצים כבר עשור. הייתי בשוק.
anyways, מיצ'ל היה אגרסיבי וצמד הגבוהים הפגינו נוכחות בצבע בשני צדי המגרש, ההפרש נשק לדו ספרתי, אלא שאז קר עבר להגנה אזורית שהקפיאה את הנעת הכדור, במקביל ל4 שלשות רצופות שנקלעו ומחקו את הפער (אנתוני לאמב שהיה טוב מהספסל תרם 2).
|
קליבלנד המשיכה לתת גז אך לא הצליחה לברוח, בעיקר בגלל יום חלש בבחינת שני אלמנטים חזקים שלהם - קליעה מחוץ לקשת (8-30) ונקודות ספסל (13 לעומת 18 של ג'ורדן פול לבדו).
דריימונד היה מפלצתי, שמר על 5 אנשים (בסיוע של וויגינס ולוני) ומצא את האיש הפנוי, בעיקר במעבר/מוקדם בשעון הזריקות, ומשם סטף כבר סגר עניין. לקאבס כאמור לא הייתה תשובה בדקות הסיום, היה שם סטרץ' של 4 ומשהו דקות ללא נקודה. וויגינס היה מעולה עם 20 נק' ושמירה חונקת על גרלנד (5-19 מהשדה), ניצחון חשוב מאוד למורל של הדאבס, אחד שהתאפיין בכדורסל המוכר שלהם ובמאמץ כולל של צוות האימון.
 

Rapgamer

Well-known member
גולדן- קליבלנד
משחק באוירת פלייאוף! קליבלנד מגיעה למשחק אחרי שני הפסדים רצופים, ואנחנו יודעים שקבוצות טובות שונאות להפסיד 3 ברציפות. גולדן עם המשבר ברקע ובמאזן שלילי, כל משחק שלה חשוב.
המשחק נפתח צמוד, קונספט שיחזור על עצמו הוא סטף בצד אחד ומיצ'ל בצד השני פשוט לא מחטיאים. טכניקת הזריקה של מיצ'ל תמיד נראתה נקייה והאחוזים שלו מפתיעים לרעה בהשוואה למבחן העין. העונה הוא קולע באחוזי קריירה של 43% מחוץ לקשת אבל לא פחות מרשים 57% מטווח 2 נקודות. סטף שעונה שעברה הייתה החלשה שלו בקריירה מבחינת קליעה, משווה ומעלה עם 44% מחוץ לקשת ו64%!! מטווח 2.אפילו שהוא שחקן היסטורי עדיין יש אלמנטים אנדרייטד במשחק שלו, מידת הטכניקה סביב הסל והיכולת לסיים in traffic היא אחד מהם. הדגים את זה יפה מספר פעמים במשחק.
בפתיחת הרבע השני המחליפים עם קווין לאב עלו ליתרון מול הספסל של גולדן. סטיב קר שינה גישה מפתיחת העונה אז הפרוספקטים שלו (מודי, קאמינגה, וייזמן) שיחקו מספר דקות דו ספרתי כל אחד מהם. קאמינגה ראה 4 דקות ברבע השני ומשם ואילך DNP לשלושתם. דיוינצ'נזו תפס את הדקות של מודי ואנת'וני לאמב (שחסר כמעט כל ניסיון בNBA) תופס את תפקיד המבוגר האחראי בעמדות הפנים מהספסל.
השדר של גולדן חזר על נקודה נכונה מספר פעמים, שקוון לוני אף פעם לא קופץ לפאמפ פייק. היכולת הכי טובה שלו היא IQ כדורסל, לכן הוא שחקן הגנה מצוין מבלי שמחזיק בנתונים פיזיים יוצאי דופן.
נחזור למשחק- הוא הלך ונהיה chippy ככל שהתקדם. עבירות טכניות לדריימונד וסטיב קר ברבע השני והשלישי חיממו את האווירה. קרי ירד בבעיית עבירות בסוף הרבע השני וגולדן הייתה בסכנה לרדת בפיגור רציני, למזלה ביקרסטאף שיתף את אייזיק אוקורו שהוא חור רציני בהתקפה, כל נגיעה שלו בכדור תוקעת את הפלואו ו/או מסתיימת בזריקה לא בכיוון.
ברבע השלישי קליבלנד יצאה בגישה של למנוע מסטף את הכדור, גולדן נכנסה לבצורת התקפית של כמה דקות. הווריורס הביאו שמירות כפולות על מיצ'ל מהפיק אנד רול ששחרר כדורים טובים. מובלי היה אגרסיבי בריבאונד התקפה ובאיזור הטבעת- סיים עם 20 נקודות ו8 ריבאונדים בהתקפה, זו בדיוק הגישה שהוא מראה לעיתים רחוקות מדי.
את הרבע האחרון גולדן שיחקה בטירוף, ממש אינטנסיביות של פיינלס. סטף הפעיל לחץ על השומרים (ביציאה לקליעה או תנועה לסל) והיה מאוד מעורב, קלע סלים אדירים. דריימונד הראה את הרפרטואר שלו בהגנה על עמדות 1-5, לא נתן לביג מן של קליבלנד לתפוס כדור או להוריד כדור לרצפה והשיג עצירות בחילופים מול גארלנד. היה נראה שזה לא יספיק כשלאברט עלה לשלשה מחוץ לרית'ם, קלע אותה+עבירת פלאגרנט כי נחת על הרגל של פול. קליבלנד סיימה עם 6 נקודות את הפוזשן הזה אלא שגולדן חזרה מיד עם היכולת הנ"ל של סטף.
אני רוצה להתעכב על שני דברים נוספים בקלאץ'-
1. גולדן יצאה לטרנזישן אחרי ריבאונד, לוני היה בדרך ללייאפ ומיצ'ל הגיע לעזרה מהוויק סייד וחסם אותו נקי. זו העונה הכי טובה של מיצ'ל גם במונחי אול אראונד- הוא מוסר יותר, שומר יותר ומנהיג כדורסל מנצח.
2. גרין נתן לקליבלנד שתי נקודות במתנה- אחת בפאול שביצע מיד אחרי שקליבלנד קלעה סל, נתן למובלי אנד1. השנייה בdelay of game כמה פוזשנים לאחר מכן. הפלוסים של גרין במשחק כזה עולים על המינוסים אבל נראה שהוא באמת לא מצליח לתעל את כל האנרגיה שלו בצורה נכונה.
בסופו של דבר גולדן השיגה רצף עצירות, קרי קלע 8 נקודות בפחות מדקה והווריורס ניצחו.
106-101 לגולדן בסיום. בדומה למשחק הקודם, קרי עם עוד משחק של 40 נקודות שגולדן הזדקקה לכל אחת ואחת מהן. יכולת אישית אדירה שלו העונה.
על גרין דיברנו, גם על לוני. ג'ורדן פול הוסיף כוח אש מהספסל, מה שהתקשה לעשות לאחרונה.
קליבלנד הייתה קרובה מאוד לניצחון איכותי אבל נפלה בסופו של דבר על 8/30 מחוץ לקשת. מיצ'ל הוביל עם כמעט טריפל דאבל של 30 נקודות. גארלנד קולע באחוזים נמוכים העונה, החטיא הרבה פלואטרים. לברט עובד במתכונת של יום עסל שניים בסל, הפעם היה בסל.
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
מינסוטה מסריחה, סליחה יובל
לא כיף לצפות בהם, אפילו מעצבן... גם כאלה שלא אוהדים שלהם, כמוני למשל.
הם צריכים איכשהו להיפטר מדיאנג'לו ולהביא רכז יותר מתאים אבל נראה לי שיש לו שוק טרייד עוד פחות מזה של ווסטברוק.
ובכל מקרה, לדעתי בעונה הבאה טאונס לא שם, אולי אפילו עוד במהלך העונה הזאת.
מיצה את עצמו בקבוצה בזאת.
 

fatnoam

Active member
חושב שההגנה של מובלי זה משהו ששווה להתעקש עליו. כבר בשנה שעברה הוא הראה שכל הגנתי של שחקן עם עשור נסיון בליגה. הוא גם מאוד טוב בכל מה שאתה מצפה מביג - הגנה על הטבעת וחילופים על גארדים. הוא גם שומר אישי לא רע, ומדהים ההבנה הזו שהוא גם צעיר וגבוהים מתפתחים מאוחר (!!!) ובאמת כאילו לפעמים נדמה לי שגארנט זה רף תחתון עבורו. איזה שחקן מדהים. אני לא מודאג מהאנמיה ההתקפית, בגלל שמבחינתי הוא מאוד מזכיר את קוואי (היה שומר נפלא מהגט-גו), וגם אצלו העליונות ההתקפית פרחה מאוחר יותר.

הקאבס אמנם בסטריק של הפסדים, אבל חייב שוב להחמיא למיטשל. הוא כל כך טוב השנה.
 
למעלה