משחקי שישי

Rapgamer

Well-known member
אטלנטה- ברוקלין: אחד הניצחונות הטובים של ברוקלין העונה מול ההוקס שסך הכל שיחקו טוב והיו באחד המשחקים שהם in sync.
זה היה סיפור של שני חלקים. בחלק הראשון (3 רבעים ראשונים) אטלנטה הריצה התקפה טובה עם תנועה של מספר שחקנים במקביל, הזכיר קצת את הפיק אנד רולים שפול מקבל בפיניקס. יאנג הצליח להגיע לעומק הצבע עם פטי מילס בגב שלו, סיים בפלואטרים/לובים/מסירות למבטים טובים משלוש שהורטר וגלינארי קלעו.
בצד של ברוקלין הרבה מיד ריינג' של דוראנט ואלדריג' השאיר אותם בתמונה אבל בפיגור לאורך רוב המשחק.
החלק השני שהוא למעשה הרבע האחרון התרחש כאשר סטיב נאש הלך עם חמישייה הגנתית של קאם תומאס, ג'יימס ג'ונסון וקלקסטון סביב צמד הכוכבים. יאנג התקשה להתמודד מול האורך של קלקסטון אותו קיבל בחילופים, דוראנט שינה זריקות בטבעת וברוקלין עצרה את היריבה על 4 נקודות במשך 7 דקות ועשתה את הריצה המשמעותית במשחק. זה לא שדברים עבדו לברוקלין בהתקפה, ג'יימס ג'ונסון נהיה נגר די רציני וזה היה הרבה הכי לואו סקורינג גם של ברוקלין אבל ההגנה הייתה מספיק אפקטיבית כדי לשנות את מאזן הכוחות.
בסיום 113-105 לברוקלין. דוראנט דפק כרטיס עם 31 נקודות, הארדן עם 20-11 אבל שווה לראות את התפלגות הזריקות- 5 שלשות בלבד מול 12 זריקות מטווח 2. קאם תומאס היה טוב מהספסל בשני צדי המגרש.
באטלנטה יאנג היה נהדר 3 רבעים ונעצר ברביעי, רשם משחק של 31-10. הורטר קלע 19 ונראה ממש טוב במשחקים שאני תופס אותו אבל בסופו של דבר החיסרון של אטלנטה ביוצר איכותי נוסף למעט יאנג פגע בהם. קולינס לא עשה את העבודה בגזרה הזו ובוגדנוביץ' חסר אם כי אני לא בטוח שהיכולת שלו העונה מכניסה אותו לקטגוריה הזאת.

טורונטו- ניקס: ראיתי רבע אחרון, אחלה של rock fight. הגנה איזורית של טורונטו לפרקים בלבלה את הניקס וגרמה להם להתקפות שהגיעו לסוף שעון, בצד השני יכולת השוט מייקינג של טרנט ג'וניור והאקשן של ואן פליט חוסם לסיאקם הביא את טורונטו לעמדה טובה לנצח את המשחק. אלא שאז בארט ענה בשני סלים, רוז שם מיד ריינג' והניקס שוב ביתרון. התקפה של טורונטו בה לקחו שני ריב' התקפה וזרקו 3 פעמים לסל הסתיימה בשלשה של טרנט שבמשחק כזה שווה כמו 5 נקודות,הניקס ניסו לענות אבל כאוס רציני עם scramble שנובע גם מההגנה האגרסיבית של טורונטו הסתכם בעצירה שלהם. היה לניקס הזדמנות נוספת לנצח עם כדור אחרון ביד ומינוס שתיים, בארט כיווץ את ההגנה והוציא למבט טוב של רנדל משלוש שהלך החוצה.
בסיום 90-87 לטורונטו, כל שחקני החמישייה קלעו בדאבל פיגרס אבל סיאקם עם 3/18 מהשדה, יאק. בניקס אובי טופין רשם דאבל שיא קריירה גם בנקודות (19) וגם בריבאונדים (10).
 

Krit123

Well-known member
אינדי - דאלאס
*טובי המוחות בעולם לא יצליחו לפענח את אינדיאנה. למרות הניצחון אני פשוט לא יודע מה הסיפור שלהם, חמישייה נפלאה+עומק שלא באים לידי ביטוי במאזן.
*קרלייל לא הגיע לאיחוד, נמצא חיובי לקוביד. נאחל לו החלמה מהירה.
*ראיתי חלקים, ברוגדון עם יכולת two-way גבוהה ברבע האחרון. הגנה לוחצת על לוקה וכמה כניסות חשובות לסל, הצליח לחמוק מהשומר לאחר ש'סובב את הפינה' באופן טיפוסי.
לוקה נפגע מעט בקרסול, השפיע מעט על המוביליות שלו, נח בהגנה.
*ערב מחריד למאבס מחוץ לקשת עם 4-29. עזר לפייסרס לצופף, בעיקר ברבע הרביעי.
*קיד מתחיל לתת קרדיט למוזס בראון, שסיפק כמה דקות יפות, למרות ששיתוף הפעולה שלו עם דונציץ לוקה בחסר. בחירת מילים מוצלחת. הבעיה של בראון היא שהוא מסדר לחברים שלו מה שאני אוהב לכנות כ-smoke screens, הוא לא באמת יוצר מגע עם הגארד אלא פשוט מתחיל את התנועה לכיוון הסל ומנסה לחצות את הים כיאה לשמו. לוקה נוצר במעבדה לשחק פיקאנדרול אבל בינתיים הוא לא מצליח למצוא אותו, ומוזס לא בשל לתפוס כדור on the move בשלב הזה.
*לברט מנסה לשחק לחוד לרוב, פחות מביע עניין בקטע הזה של כדורסל קבוצתי. לפחות הם מחפשים את דומס בפוסט לעיתים תכופות יותר.

מיני - קאבס
אני אשאיר לך להרחיב, פשוט תצוגת תכלית של הקאבס אז אני חייב כמה הערות.
הדבר הכי לא צפוי ומרשים בקליבלנד (שתמיד תופס את היריבה בהפתעה) זה היכולת שלהם לרוץ את הרצפה. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה בוושינגטון, הוויזארדס הגיעו בגישה של: 'הרכב גבוה, בוא נריץ אותם, בטוח יתעייפו'. חמש דקות לאחר מכן הם הסתובבו עם הבעה של: 'אנחנו לא עומדים בקצב הזה'.
גבוהים דקיקים שמכסים את המגרש הכמה צעדים כמו איילה שלוחה, לאחר עצירות הם לפעמים יוצאים להתקפות מעבר שמרגישות כמו 3 על 1. זוכרים שציינתי את הפספוסים שלהם בריבאונד? די פתרו את הבעיה, מתרגמים עצירות הם טסים קדימה ושוטפים את היריבה. כמובן שהיכולת לשמור טוב מבלי לבצע עבירות מסייעת להם להגביר את הקצב.
אגב אפשר לומר דבר דומה על רמת הקליעה שלהם אבל זה פחות צועק לטעמי.
 

Rapgamer

Well-known member
כן, קליבלנד פשוט טובים. לא ראיתי את המשחק כי נחשפתי במקרה לבלואאוט מתוצאה צפה במשחק אחר אבל אני יכול לומר שמבין 3 המפתיעות במזרח (שיקאגו, קליבלנד ווושינגטון) אני חושב שההפתעה של קליבלנד הכי גדולה, וגם יחסית sustainable.
אני לא חגגתי כשעלינו למאזן חיובי כי ידעתי שאנחנו נכנסים ללו"ז ברוטלי שכבר נותן את אותותיו עם הפסד חמישי ברציפות. אם כי אני מודה שחשבתי שננצח לפחות אחד מהארבעה האחרונים. אולי יש לנו סיכוי במשחק הבא at Blazers אבל תכלס אנחנו נכנסים כאנדרדוג לכל משחק שלנו לעוד הרבה זמן.

אינדי-דאלאס האמת שרציתי לראות איך קרלייל יכסה בהגנה את לוקה אבל לא עמדתי בשעמום.

מה עוד היה לנו- קומדיה של טעויות בסיום בין שארלוט לסקראמנטו. קודי מרטין קיבל כדור בצבע במצב של שוויון, הביא פאמפ פייק ועשה אנד1. אלא שתחת review מסתבר שהסל לא היה כשר (נחת על הקרקע לפני ששחרר את הכדור) אז הלך לקו ושם 1/2. שארלוט ביתרון נקודה, כדור אחרון קינגס, עד כאן הכל בסדר.
דארון פוקס עולה להתקפה ומרטין משום מה חשב שיש להם עבירה לתת, עשה את ה-take foul ושלח בטעות את פוקס לעונשין בזמן שסקראמנטו בבונוס. פאדיחה. עכשיו הגיע תורם של הקינגס לבעוט את המשחק. פוקס מחטיא את הראשונה, מחטיא את השנייה והכדור נופל לידיים של מרווין באגלי ללייאפ מ-point blank שמחטיא אותו על הבאזר. הפסד מפואר בהחלט של הקינגס מול שארלוט בלי לאמלו ורוזייר.
 

OrEl74

Well-known member
מנהל
בוסטון פח
נכון, שיחקו מול פיניקס שכנראה גדולה עליהם אבל עדיין הציגו משחק רע.
הקבוצה הזאת חייבת טרייד גדול ולהפסיק להיאחז באשלה שטייטום ובראון יביאו אותם רחוק.
 
למעלה