משחקים מעניינים הלילה
מיאמי- ספרס: לא כזה מעניין, אבל ההיט בהרכב מלא מפסידים בבית ליריבה חלשה. אנחנו כבר בנקודת השליש של העונה ומיאמי עדיין במאזן שלילי. יש להם קטע של שנה on שנה off, עכשיו הגיע זמן הoff.
אינדיאנה- ברוקלין: לא ראיתי את המשחק אבל הנטס בהרכב מחליפים בלבד משיגים ניצחון על הפייסרס התחרותיים. זה הניצחון השביעי של ברוקלין מ8 האחרונים ועם כל החיבה לסטיב נאש, אין ספק שהם מגיבים טוב יותר לז'אק ווהן.
וושינגטון- קליפרס: וואלה נהניתי מהמשחק. קוזמה להט בפתיחה בזמן שהקליפרס בחמישייה פותחת מלאה בball hogs, אין תנועה של הכדור או של שחקנים.הכדורסל של וושינגטון מבוסס על אקשן בין קוזמה לפורזינגיס, שניהם בcareer seasons יש לומר. קוזמה מבסס את עצמו כשחקן two way טוב מאוד שקולע כבר צפונית ל20 נקודות למשחק. השינוי המעניין יותר הוא עם פורזינגיס שכל אוהד דאלאס מקיא קצת בפה מהמחשבה שלו מקבל כדור בהיי פוסט מול שומר נמוך. נראה שהזינגר למד עוד קצת כדורסל, במקום לקחת פיידאווי אוטומטי שנכנס ב35% הוא השתפר בכדרור, משתמש בגוף שלו יותר נכון ועם יותר feel למשחק. ראינו אותו נותן כדרור-שניים החלטיים, נותן לעזרה לחלוף ומסיים באיזור הטבעת. או לחילופין משחרר מסירות מהדאבל טים. בקיצור משחק מגוון שלו יותר מהרגיל, 13 זריקות עונשין זה מה שהיה מגיע אליו ב4 משחקים במצטבר לצד לוקה.
ג'ורג' נשמר יפה ע"י אבדיה אבל בכל זאת שיחק טוב, את רוב הנזק עשה מול שומרים אחרים. הקליפרס היו הרבה יותר דינמיים עם שחקנים שיודעים להעיף שלשות או להעביר את הכדור הלאה, כלומר באטום וקיינארד שהיו האחראים העיקריים על הקאמבק של הקליפרס.
המשחק נכנס צמוד לקלאץ' וקוואי היה הגו טו גאי של הקליפרס. איך אתאר את זה- מול גודווין הוא השיג מבטים טובים, מול היתר לא ממש. הוא לא יצר seperation כמעט בכלל, הרגליים שלו לא הרימו אותו מספיק בג'אמפרים ובינתיים ביכולת רחוקה מאוד מהסופרסטאר שהיה לפני הפציעה. וושינגטון הפסידה את המשחק על שתי החלטות לא טובות בחצי דקה האחרונה- כשאבדיה שמר על קוואי לקראת סוף שעון הוויזארדס עשו דאבל טים מיותר מהסטרונג סייד (בכלל לא היה צורך בדאבל מלכתחילה), מסירה פשוטה של קוואי לבאטום שתפר שלשה. בצד השני 23 שניות על השעון כלומר עוד המון זמן, הזינגר נכנס לפאניקה ו3-4 שניות לתוך ההתקפה לקח שלשה בלתי אפשרית ללא שום צורך.
בסיום 114-107 קליפרס. ג'ורג' הוביל עם 36 נקודות, אבדיה גם במשחק טוב רשם 11-6-6.
קליבלנד- אוקלהומה: ראיתי את הרבע האחרון. הגנה אישית וקבוצתית טובה של קליבלנד על שיי, יחד עם משחק בין-גבוהים טוב של מובלי ואלן, הוביל אותם לניצחון.
שיקאגו- דאלאס: המאבס בבק טו בק אחרי ההפסד המאכזב למילווקי, לוקה לא שותף. במחצית היה כבר 30 הפרש. לרעת דאלאס, למי שתהה. קמבה רשם דקות ראשונות העונה.
גולדן- בוסטון: לא רק שכל הפסד של בוסטון הוא מיני-אירוע, היה כאן שחזור של הגמר אז בכלל משחק מעניין. אם צריך לסכם במשפט- קליי ניצח את טייטום במצ'אפ האישי. הם באמת שמרו זה על זה כי וויגינס חסר ופול פתח בחמישייה. ההרכב ההגנתי המושמץ של גולדן עם 3 הגארדים (קרי-פול-קליי) נלחם יפה בהגנה, כמובן בתמיכת צמד הביג מן החכם ביותר בליגה. נראה לי שמעולם לא ראיתי את קוון לוני מבצע טעות בהגנה.
בכל אופן, קליי נכנס טוב למשחק וקלע את הג'אמפרים שהוא מחטיא כל העונה. גולדן כמעט בלתי מנוצחת כשקליי ופול שניהם מופיעים למשחק. מנגד בוסטון לא קלעה את השלשות שלה, באופן חלקי זה היה תוצאה של קלוזאאוטים טובים (גרנט וויליאמס עם ניסיון זריקה אחד משלוש, היה דגש של גולדן לגרום לו להוריד כדור) וחלק סתם החטאות. סמארט שמר אישית טובה על קרי, שבתורו עשה את רוב הנזק מול שומרים אחרים, והימנעות של בוסטון מאיבודים עם 2 כאלה במחצית הראשונה הוריד אותה להפסקה בפיגור קטן. יש לציין שהיה וייב שזה יום של הווריורס, קלעו הרבה ג'אמפרים קשים.
ברבע השלישי המשחק השתנה כי בוסטון התחילה לטעות. איבודים שלהם הובילו להתקפות מעבר, ולאחר מכן הם התחילו ללכת לאיבוד גם בהגנת טרנזישן רגילה אחרי ריבאונד. זה קורה אצל גולדן במגרש הביתי לא מעט, מצריך קור רוח שלא היה הפעם. טייטום קיבל ממני מחמאות לאחרונה על יכולת הפיניש שלו סביב הסל. במשחק הזה הוא הראה ארסנל החטאות יוצא דופן מכל טווח. 6/21 מהשדה והמשחק השני הכי גרוע שלו העונה, כשהפעם הקודמת הייתה גם בnational TV ובוסטון הפסידה למיאמי.
בסיום 123-107 לגולדן. הספלאש בראדרס קלעו 66 והזכירו נשכחות. בוסטון נפלה למשחק של בידודים, היו לה רק 17 אסיסטים במשחק ואחוזי קליעה נמוכים. ג'יילן בראון קלע 30, וויט היה נון פקטור בהתקפה אבל עשה מהלכים טובים בהגנה.
צריך לציין לחיוב את דיוינצ'נזו שעושה שינוי מהותי בדקות הספסל של גולדן. בכלל הספסל מתגבש לכדי יחידה מתפקדת, קאמינגה משחק כדורסל חיובי וסטיב קר מוצא הרכבים שיותר עובדים לו. גולדן עדיין לא בדיוק נפרדה ממאזן חצוי (14-13 חיובי) אבל כבר כמה שבועות שהיא משחקת כדורסל מנצח. רצף ניצחונות מחכה מעבר לפינה.
