פילדלפיה- ברוקלין: בן סימונס בפילי תמיד סיבה למסיבה, החיסרון שהוא הפך לשחקן כל כך לא מרכזי שכל הסטורי ליין הזה מאבד מההיקף שלו.
פילדלפיה הייתה בדרך לניצחון קל אבל ברבע האחרון ברוקלין עשתה ריצה עם סת' קרי ויוטה ווטנאבי על חשבון סימונס והאריס (שיצא ב6 עבירות), היה שם ריח של היחנקות אבל דוקא הארדן חילץ את פילי מצרה עם שתי שלשות סטפ באק רצופות, עוד לייאפ והבטיח את המשחק.
קלקסטון מאוד מרשים, הוא השחקן השלישי הכי טוב בברוקלין העונה וזה עוד יותר בולט כשדוראנט חסר וקלקסטון ממלא נפח של סקור 20 למשחק. יחד עם ההגנה הטובה וכל שאר הדברים שהוא יודע לעשות. התמודד בכבוד במצ'אפ מול אמביד.
מילווקי- דנבר: חבל שנמנע מאיתנו מפגש פסגה, יוקיץ' עדיין פצוע ומאלון החליט לזרוק את המשחק כשויתר גם על מורי וMPJ. דנבר בכל זאת הייתה תחרותית וניצלה 22 איבודים של מילווקי (9 מהם של יאניס) כדי להגיע לסך נקודות סביר, הם שמרו חזק בהגנה אבל יאניס פיצח אותם במחצית השנייה.
ארון גורדון במשחק גו טו גאי מכובד. לא שזו הסיבה לכך אבל סיכוי טוב שיבחר לאולסטאר לראשונה בקריירה.
פליקנס- מינסוטה: מכת הפציעות של הפליקנס קירבה אותם למאזן חצוי כך שגם הם הפכו ליריבת פליי אין ישירה של מינסוטה, כמו רוב הקונפרנס. לכן זה היה ניצחון חשוב שלנו, ריצת 15-0ברבע השלישי הייתה המשמעותית במשחק כשגובר outplays את JV. טכנית שחטף ווילי גרין ברבע הרביעי הכניסה את הפליקנס לטירוף והם התקרבו אבל 5 נקודות רצופות של מקדניאלס גמרו את הסיפור.
אינגרם חזר מפציעה, אלה חדשות טובות עבורם. היה חלוד במשחק.
אדוארדס בכושר טוב, אפרופו דיבורי אולסטאר הוא גם הכניס את עצמו לדיון בשבועות האחרונים. הוביל אותנו לרקורד מנצח וצמצם את הoff games. רק חבל שאנחנו לא יודעים לנצח את המשחקים הקלים, יש לנו כבר 6 הפסדים העונה לנמושות הליגה (ספרס ומטה). כשהמרכז כל כך צפוף ניצחון או שניים יכולים להיות הבדל של 2-3 מקומות בסוף העונה.
גולדן- ממפיס: אחת היריבויות היותר פעילות בליגה. אחרי שממפיס הדיחו את הווריורס בפליי אין לפני שנתיים, ואז גולדן ניצחה בסדרת הפלייאוף האחרונה ביניהן. הקבוצות הגיעו בהרכבים יחסית מלאים- וויגינס חסר בגולדן, אדאמס חסר בממפיס ולא בטוח שבכלל יצליח להישאר מולם על המגרש.
מחצית ראשונה ברמה נמוכה- ממפיס מחטיאים הכל, גולדן שוברים שיאי איבודים. מחצית שנייה טובה יותר שהגיעה down to the wire והוכרעה על כמה אלמנטים-
- ריב' התקפה של הווריורס, היו דינמיים בלוחות ובפרט דיוינצ'נזו שסגר את המשחק בהרכב של 4 פרימטר עם גרין בC.
- שוט מייקינג- אצל גולדן אין צורך להרחיב, אלא שממפיס השאירו 11 נקודות על קו העונשין במשחק.
- שיפוט ביתי- בפרט עבירות 5 ו6 של טריפל J.
סטף איבד את קור הרוח דקה לסיום וחטף טכנית שנייה על זריקת מגן השיניים, גולדן סגרה את המשחק בלעדיו עם שלשה ענקית של קליי ולייאפ ניצחון של פול שנייה לסיום. בכל אופן אלה טעויות שלא היית מצפה מקבוצה מעוטרת כמו הווריורס.
אצל סטף המשחק התחלק לשמירה ע"י ברוקס שהקשה עליו לבין כל היתר (וברח להם). מנגד מוראנט ממשיך להיות בלתי עציר מול הווריורס, מגיע לצבע מתי שרק רוצה ומשם זה מוכרע על יכולת הפיניש של הצוות שסביבו (ושל עצמו מהעונשין). ברנדון קלארק נתן את רוב הדקות בC, שיחק היטב והדגיש כמה זה חשוב שיש לך מחליף ברמה כזאת לסטארטר כמו אדאמס שבעייתי מול מצ'אפים מסוימים.
זאק לואו מדבר על כך שממפיס צריכה לחפש טרייד, אפילו שלפי הדיווחים הם לא מעוניינים לגעת בסגל. האמת שאני מסכים, חסר להם שחקן פרימטר איכותי נוסף. זאייר וויליאמס הרגיש לא שייך לרמות האלה, וסנטי אלדמה הוא יותר 4 מאשר ווינגמן.
בקיצור קחו היילייט-
