משחקי הלילה

[Rapgamer]

פילדלפיה- מילווקי:
חשבתי שאתפוס דקות פה ושם במשחק חד צדדי אבל היה דוקא משחק טוב. הסיקסרס בלי אמביד, האריס, קרי וכמובן סימונס.
ברבע הראשון טייריס מקסי התפוצץ עם 17 נקודות כולל בזריקות קשות, הוא סקורר ברמה גבוהה שמצליח לייצר לעצמו מבטים לסל. כשרואים נובאדי כמו מקסי עולה לשלשות סטפ באק מכדרור אתה מבין עד כמה הליגה התקדמה בשנים האחרונות.
הסיקסרס צופפו את הצבע בכל מחיר ואפשרו להולידיי ופורטיס לקחת שלשות חצי פנויות, בסך הכל ההימור השתלם והם הרחיקו את הפריק מהצבע די טוב במחצית הראשונה. הבאקס עבדו קשה במשחק וכמו כל קבוצה בליגה הם תלויים באחוזים מחוץ לקשת, מדגיש עד כמה מידלטון חיוני עבורם. בתכל'ס הוא וגרייסון אלן שני הקלעים הבאמת טובים היחידים שלהם.
הולידיי לפעמים עם בחירת זריקות כל כך תמוהה, הוא מסוגל לעלות לג'אמפר כשיש שחקן גבוה ממנו צמוד לגופייה שרק מרים את היד והופך את הזריקה לבלתי אפשרית. לא ברור.
דוקא הספסל של מילווקי הוא זה שהחזיר אותם למשחק עם כמה סלים של סמי אוג'ילה.
במחצית השנייה יאניס היה אסרטיבי יותר ושלט בשני צדי המגרש. הוא קצת מגוון את פרופיל הזריקות שלו עם יותר מיד ריינג', זה מתבטא בירידה קלה באחוזים בהשוואה ל55% הרגילים שלו מהשדה בעונה הרגילה אבל זה יניב תוצאות בפלייאוף. מהעונשין אגב הוא 70% העונה שזה די טוב עבורו.
ג'ורג'ס "מיני ואן" ניאנג היה ממש טוב מהספסל של פילי והשאיר אותם איכשהו בעניינים. ומה נאמר על דני גרין? גם כשכל החמישייה הפותחת של פילדלפיה בחוץ הוא עדיין עולה מהספסל, שם 3/9 משלוש כלומר 3 שנכנסו ועוד 6 שבקושי פגעו בטבעת. זה עדיין עדיף על קורקמאז שהרגיש שהוא צריך להיות הגו טו גאי במשחק וסיים עם 2/18 מהשדה.

אז אחרי כל הסופרלטיבים לטאלנטים של פילדלפיה עדיין המשחק היה צמוד עד אמצע הרבע האחרון שיאניס השתלט עליו עם מהלכים גדולים בשני הצדדים וכימיה טובה עם גרייסון אלן שהיה טוב והוריד לא מעט כדור לרצפה. גרייסון באמת שחקן טוב ומרגיש לי די אמין גם לפלייאוף.
בסיום 118-109 לבאקס. זה לא הלך בקלות. יאניס עם 31-16-4, גרייסון אלן קלע 25 ובהן כמה שלשות מפתח.
בפילי מקסי שם 31, דראמונד עם 20 ריבאונדים ובערך 50 טיפ אינס. הוא כנראה לא קיבל מסירה אחת בכל המשחק, הנגיעות היחידות שלו בהתקפה הן ריבאונד. ניאנג עם 21 נקודות מהספסל וניסה לשמור על יאניס לפרקים אז יצא ב-6 עבירות.

 

[Rapgamer]

יוטה- אטלנטה:
ההוקס חסרו את שני הכנפיים שלהם בחמישייה- בוגדן והאנטר, עלו במקומם עם הורטר וסולומון היל.
אין הרבה מה לספר כי שתי הקבוצות נראות בדיוק בהתאם לציפיות.
יוטה מהקבוצות היותר מאומנות בליגה אבל לא נשתכנע מהם לפלייאוף עד שנראה גמישות מסוימת בסגנון המשחק, מה שלא היה כאן. הכל אצלם ידוע מראש- גובר עושה מצוין את מה שהוא יודע ולא מתקדם בדברים שהוא לא יודע, קלארקסון מעיף לסל כל כדור בסביבה, אוניל נהנה מהנעת הכדור הקבוצתית ויוטה "שוברת" את הסיסטם עם בוגדנוביץ' בפוסט פה ושם.
בכל זאת אציין שני דברים לגבי הג'אז-
1. וויטסייד היה טוב במחצית הראשונה והזכיר לי לרגע שהוא אשכרה קיבל פעם חוזה מקסימום. האם הוא הגרוע אי פעם שחתם על חוזה כזה? יש מצב, גם אוטו פורטר בדיון. בכל אופן הוא מציע סקילסט דומה לגובר כך שמבחינה סגנונית אין כאן גמישות.
2. דונובן מיצ'ל נראה מאוד דינמי וטוב. הוא תמיד היה סקורר פנטסטי אבל בואו נאמר שלפני שנה-שנתיים הוא לא תמיד השתלב בשטף הקבוצתי ולעיתים יוטה נראתה בשיאה מבחינת הנעת כדור כשהוא פחות מעורב. אני חושב שמיצ'ל השתפר ביכולת להשתלב בשטף הקבוצתי. הוא עדיין האס שלהם מול הגנות חילופים שפוגעות בפלואו אבל היו לו הרבה החלטות קטנות טובות במשחק, בלי כדרורים מיותרים. זאת בנוסף ליכולת אישית פנטסטית ולא מעט שבירה של שמירות כפולות ושמירה על הדריבל שאפשרו ליוטה מצבים של 4 מול 3.

נדבר קצת על אטלנטה שנפלו למאזן 4-8 שלילי. יאנג שיחק טוב מאוד אבל לקח 21 זריקות מהשדה לעומת 2 זריקות מהעונשין. הוא אחד מסוחטי הפאולים הכי ציניים בליגה ושינוי החוקים עשוי לעבוד לרעתו אבל בהשוואה להארדן או אמביד שהם גם שחקנים פיזיים, יאנג הרבה פעמים נמנע ממגע ואני לא בטוח שיש לו את הכלים להמשיך להיות בין המובילים בליגה בקטגוריה הזאת של זריקות עונשין.
הורטר התפוצץ במשחק ל-28 נקודות שזה יותר ממה שקלע ב-3 המשחקים הקודמים שלו במצטבר. זה מעניין כי כזכור היה לו פלייאוף מצוין בתור שחקן חמישייה, העונה הוא פתח מהספסל ולא מצא את עצמו ועכשיו שוב נראה מעולה בחמישייה. יש מצב שהדרך למקסם את הסגל היא הורטר בחמישייה ובוגדן מהספסל, העניין שגם רדיש אוהב לעלות מהספסל ולזרוק הרבה לסל. הייתי אומר שאלה צרות של עשירים אבל אולי במאזן 4-8 אלה סתם צרות.

היו מלא היילייטס יפים במשחק, מיצ'ל עם כמה קרוסאוברים נהדרים ו-split של שמירות כפולות. יאנג הרקיד את אינגלס ואז דפק לו שלשה בפרצוף. קולינס (שממש לא הורגש במשחק) קיבל מסירה לאלי הופ דאנק כדי לפגוש בפסגה את גובר שחסם אותו נקי. לא אשים פה מלא סרטונים, אתם מוזמנים לחפש תקצירים.

 

[Krit123]

יצא לי לחשוב בימים האחרונים על המאזן השלילי של אטלנטה, הגענו למסקנה דומה.
אולי יש דבר כזה too many options, אולי הם מושכים לכיוונים מנוגדים. רדיש בעונת חוזה וזורק בהתאם, לו-וויל צריך את הכדור ביד, גאלו רוצה בידודים והורטר על הספסל זו בכלל פריבילגיה. וזה לא שההיררכיה בחמישייה הכי ברורה, בוגדן וקולינס נאבקים על הסגנות בעוד האנטר ממתין בצד בבחינת שניים רבים השלישי לוקח.
בוסטון של קיירי/הורפורד/מוריס והכוכבים היא דוגמה טובה לכך, על הנייר אתה מדמיין הנעת כדור אין סופית שתאמלל את ההגנה, בפועל אתה מגלה שבסוף כן צריך מישהו שיחתוך לסל רק לשם הריווח (מבלי לצפות לקבל את הכדור), שמישהו יסדר חסימה בלי כדור, יסגור לריבאונד וכו'.

אולי לדלל את הספסל ולעשות stagger יעשה להם טוב, תלוי איך העונה תתגלגל.

אני מאמין שפסקל ורודי גיי הגיעו על מנת ליצור גיוון מסוים, שיקנה אפשרות לשחק סמול בול. וויטסייד נמצא שם למצ'אפים מסוימים על תקן 48 דקות של הגנה על הטבעת. הוא ממש לא גובר או איום לוב אבל הוא כן 'עגול' או מסורתי יותר בהתקפה. מהמעט שראיתי מיצ'ל משחק איתו יפה, אולי הוא רואה בו catcher אמין יותר.

 

[OrEl74]

דראמונד מזכיר לכולם איזה מפלצת ריבאונדים הוא.
משחק שני ברציפות של 20 ריב' ומעלה ולא נראה שיש מישהו שיכול למנוע ממנו לעשות את זה שוב ושוב חוץ מאמביד כי כשהוא יחזור, דראמונד שוב יורד לספסל.