גולדן- יוטה
ניצחון נהדר של גולדן סטייט באחד המשחקים הטובים שלהם השנה. קרי היה חם ברבע הראשון והעלה את הווריורס ליתרון מוקדם, הגנתית הם היו dialed in מה שלא תמיד רואים במשחקי צהריים, השיגו מספר חטיפות בפתיחה וסלים קלים בצד השני.
בפתיחת הרבע השני דקות קשות של הווריורס ללא הכוכבים מול הספסל של יוטה עם קונלי וגובר, הספיקו לצמצם את ההפרש אבל שלשות של ג'ורדן פול מטר מאחורי הקשת שמרו על היתרון. יוטה שיחקה חזק מהשלב הזה ואילך והתקרבה כמה פעמים אבל לא הצליחה לעלות שוב ליתרון במשחק. הם לא השיגו עצירות, גולדן ברמת ביצוע התקפי גבוהה מכל הבחינות הן מבחינת הנעת כדור (33 אסיסטים) והן מבחינת סיומת (16/31 משלוש). דריימונד היה אגרסיבי וסיים עם טריפל דאבל אבל מי שעוד הבריק במשחק הוא אנדרו וויגינס. ראיתי כבר כמה משחקי 40+ נקודות שלו במינסוטה אבל הפעם זה היה נראה אחרת, קבלת החלטות יותר טובה ונקודות מטווח פלואטר, בנוסף להגנה טובה על מיצ'ל. הוא היה האקס פקטור במשחק הזה.
ביוטה קלארקסון היה מאוד דומיננטי והם שיחקו יותר אחד על אחד מאשר בדרך כלל.
בסיום 131-119 לגולדן. הרבע הרביעי היה צמוד אבל הווריורס ברחו בדקצות האחרונות. משחק קבוצתי מצוין של כל שחקני המפתח, וויגינס כאמור התעלה על עצמו ומהספסל גם וייזמן ופול במשחק מצוין. נתון המשחק הוא 56% קבוצתי מהשדה מול יריבה שהיא מהטובות בליגה בהורדת אחוזה הקליעה של היריבה.
ביוטה גובר הצטיין עם 24 נקודות ושיא קריירה של 28 ריבאונדים. הם התרסקו בדקות שלו על הספסל, פייבורס מינוס 23 ב-16 דקות. אלה דקות קשות ברובן עם הרכב ספסל חלקי ומול קרי+דריימונד אבל 23 הפרש זה יותר מדי. יוטה רושמת הפסד רביעי מתוך 6 המשחקים האחרונים. הם טובים מאוד אבל כבר לא ה-jaggernaut מתחילת העונה שנתנו בראש לכל יריבה 15-20 הפרש.
מינסוטה- פורטלנד
השגנו נקמה מול הבלייזרס בבק טו בק. רוב המשחק שיחקנו דרך טאונס ב-elbow שמשך שמירות כפולות, היו לו 8 אסיסטים במשחק שרובם לחיתוכים לסל. המשחק היה שוטף ועלינו כבר ליתרון דו ספרתי ברבע האחרון, אלא שמשם הדברים התחילו להשתבש. קובינגטון עבר לשמור על טאונס אישית, היה אגרסיבי והשופטים די אפשרו את זה. זה הוביל לסדרה של איבודים, ויכוחים על שריקות ובאופן כללי הרגשה שהשופטים לוקחים חלק משמעותי בקאמבק של פורטלנד. כל שריקה מקורית הלכה לטובתם, מה שהגיע ל-review התחלף לטובתנו אבל לא הכל גם הגיע ל-review. למזלנו אנת'וני אדוארדס התפוצץ ברבע האחרון ושמר על ה-W. היו לו 13 נקודות ברבע האחרון בדרך ל-34 במשחק (שיא קריירה). וכהרגלו בקודש דאנק מפלצתי אחד:
החזקנו איכשהו מעמד עם 114-112 בסיום. מה אפשר לקחת מהמשחק הזה? ראינו את טאונס ונאז ריד ביחד על המגרש, אין לי בעיה עם ההרכב הזה במיוחד בהתחשב בחור שלנו בעמדה 4.
אדוארדס עדיין לא סקורר יעיל אבל הוא מחבר משחק שביעי ברציפות של 19 נקודות או יותר. העובדה שנבחר #1 בדראפט, הספקות לגבי היכולת שלו לתרום אול-אראונד בנוסף לטראומה הכללית שלנו מוויגינס הציפו השוואה בין השניים אבל אני חושב שיש הבדל גדול באופי ביניהם. אדוארדס עושה טעויות אבל הוא לא שחקן אנמי שנעלם לדקות ארוכות. כשחקן חמישייה הממוצעים שלו עומדים על 18-5-3, היעילות כאמור נמוכה אבל אני סך הכל אופטימי לגביו, בהתחשב באוסף תמרורי האזהרה שהושמעו אודותיו סביב הדראפט.
ניצחון נהדר של גולדן סטייט באחד המשחקים הטובים שלהם השנה. קרי היה חם ברבע הראשון והעלה את הווריורס ליתרון מוקדם, הגנתית הם היו dialed in מה שלא תמיד רואים במשחקי צהריים, השיגו מספר חטיפות בפתיחה וסלים קלים בצד השני.
בפתיחת הרבע השני דקות קשות של הווריורס ללא הכוכבים מול הספסל של יוטה עם קונלי וגובר, הספיקו לצמצם את ההפרש אבל שלשות של ג'ורדן פול מטר מאחורי הקשת שמרו על היתרון. יוטה שיחקה חזק מהשלב הזה ואילך והתקרבה כמה פעמים אבל לא הצליחה לעלות שוב ליתרון במשחק. הם לא השיגו עצירות, גולדן ברמת ביצוע התקפי גבוהה מכל הבחינות הן מבחינת הנעת כדור (33 אסיסטים) והן מבחינת סיומת (16/31 משלוש). דריימונד היה אגרסיבי וסיים עם טריפל דאבל אבל מי שעוד הבריק במשחק הוא אנדרו וויגינס. ראיתי כבר כמה משחקי 40+ נקודות שלו במינסוטה אבל הפעם זה היה נראה אחרת, קבלת החלטות יותר טובה ונקודות מטווח פלואטר, בנוסף להגנה טובה על מיצ'ל. הוא היה האקס פקטור במשחק הזה.
ביוטה קלארקסון היה מאוד דומיננטי והם שיחקו יותר אחד על אחד מאשר בדרך כלל.
בסיום 131-119 לגולדן. הרבע הרביעי היה צמוד אבל הווריורס ברחו בדקצות האחרונות. משחק קבוצתי מצוין של כל שחקני המפתח, וויגינס כאמור התעלה על עצמו ומהספסל גם וייזמן ופול במשחק מצוין. נתון המשחק הוא 56% קבוצתי מהשדה מול יריבה שהיא מהטובות בליגה בהורדת אחוזה הקליעה של היריבה.
ביוטה גובר הצטיין עם 24 נקודות ושיא קריירה של 28 ריבאונדים. הם התרסקו בדקות שלו על הספסל, פייבורס מינוס 23 ב-16 דקות. אלה דקות קשות ברובן עם הרכב ספסל חלקי ומול קרי+דריימונד אבל 23 הפרש זה יותר מדי. יוטה רושמת הפסד רביעי מתוך 6 המשחקים האחרונים. הם טובים מאוד אבל כבר לא ה-jaggernaut מתחילת העונה שנתנו בראש לכל יריבה 15-20 הפרש.
מינסוטה- פורטלנד
השגנו נקמה מול הבלייזרס בבק טו בק. רוב המשחק שיחקנו דרך טאונס ב-elbow שמשך שמירות כפולות, היו לו 8 אסיסטים במשחק שרובם לחיתוכים לסל. המשחק היה שוטף ועלינו כבר ליתרון דו ספרתי ברבע האחרון, אלא שמשם הדברים התחילו להשתבש. קובינגטון עבר לשמור על טאונס אישית, היה אגרסיבי והשופטים די אפשרו את זה. זה הוביל לסדרה של איבודים, ויכוחים על שריקות ובאופן כללי הרגשה שהשופטים לוקחים חלק משמעותי בקאמבק של פורטלנד. כל שריקה מקורית הלכה לטובתם, מה שהגיע ל-review התחלף לטובתנו אבל לא הכל גם הגיע ל-review. למזלנו אנת'וני אדוארדס התפוצץ ברבע האחרון ושמר על ה-W. היו לו 13 נקודות ברבע האחרון בדרך ל-34 במשחק (שיא קריירה). וכהרגלו בקודש דאנק מפלצתי אחד:
אדוארדס עדיין לא סקורר יעיל אבל הוא מחבר משחק שביעי ברציפות של 19 נקודות או יותר. העובדה שנבחר #1 בדראפט, הספקות לגבי היכולת שלו לתרום אול-אראונד בנוסף לטראומה הכללית שלנו מוויגינס הציפו השוואה בין השניים אבל אני חושב שיש הבדל גדול באופי ביניהם. אדוארדס עושה טעויות אבל הוא לא שחקן אנמי שנעלם לדקות ארוכות. כשחקן חמישייה הממוצעים שלו עומדים על 18-5-3, היעילות כאמור נמוכה אבל אני סך הכל אופטימי לגביו, בהתחשב באוסף תמרורי האזהרה שהושמעו אודותיו סביב הדראפט.
