ארוך, ראו הוזהרתם
לאסלה רומן נוסטלגי של געגועים אין סוף עם הילדות. היא בכלל מאוד אוהבת לצפות בילדים קטנים (חבורת מפגרים שכמותכם, במובן הפסיכולוגי קליני, תפוסי התנהגות). עד היום היא מוצאת זמן לחזור לצפות זאת בפעם המי יודע כמה? (היא באמת שואלת אותכם) את פסטיגל 83 (ואם השם פסטילולו אומר למישהו משהו, סימן שאתם נכלאים דחואים בערך כמוהה). היא אישית תמיד אהבה את המשחק "ביצים". ולפני שכולכם מרימים גבה ספקנית (נו תורידו אותה כבר, זה לא מה שזה נשמע), היא תסביר. היו זורקים כדור, לרוב כדורסל, לעיתים טניס, כנגד קיר, לרוב בטון, לעיתים לבנים. בעוד הכדור שועט חזרה אלייך, על הזורק לקפוץ מעל הכדור בעוד הכדור עובר בין רגליו, איפה שאצל מרבית הזכרים מוציות הביצים. ומכאן שמו. מי שעומד מאחוריי הזורק (הילדים נעמדים בתור) יכול לבחור עם לקפץ גם הוא מעל הכדור או לתפוס אותו. אם לא תפסת, קפצת, או שהכדור פגע בך במהלך הקפיצה, אתה פסול. עוד משחק חביב היה 7 בום בגרסותיו הרבות מספור. וגם כבשה שחורה היה משחק ששמו יש לשאת ברבים. עת ילדותה של האסלה היה בשיא גוויעתו של הגומי, אבל היא עוד הספיקה לגייס כסא או שניים למשחק ההבילי הזה. שמות היה משחק לפריקת עיבות חבויות בכיתה ד'3, אבל גם הוא מהנה, כל עוד אין לך למעלה משלוש נקודות. אבל יש משהו שהמציאות הוכיחה למעלה משלוש פעמים, שמראה שמדובר בקונצנזוס, ואתם שלא תבואו ותשברו אותו. טאקי, הוא ללא ספק משחק ילדות מהנה, אבל פי אלף מונים כשמדובר בבגירים. הדינמיקה של המשחק בקבוצת גיל של מעל גיל 15 היא שונה בתחליתה. מטרת המשחק הופכת עורה מלנסות להיפטר מהקלפים ביד, ללראות באילו אמצעים, כשרים ולא כשרים גם יחדיו, יהיה ניתן לחשל ולמנוע משאר השחקנים לנצח. WC תפוס