משחקים בצבא

צימעס

New member
משחקים בצבא

ביומיים האחרונים, הילדים (שלי ועוד שכנים בגילאים קרובים) משחקים עם בן השכנים (גדול מהם בכשנתיים) במשחק המיליטנטי הבא: הוא המפקד, יש לו רובה מים גדול, שואל אותם חידות, ומי שטועה או לא עונה - הוא יורה עליו. הכל בצעקות (סטיל מ"כ טירונים), ועם תיזוזים. נראה שהילדים נהנים, אבל אתמול הרגשתי שאולי עברו את הגבול, ושאלתי את החבר'ה מה דעתם. אמרו לי שהם לא אוהבים כמה מהחוקים, וגם שהוא מכריח אותם לעמוד בעיניים פקוחות ומשפריץ מים לעינים (אז למה אתה פותח עיניים? כי אני מפחד שיעשה לי דברים פחות נעימים). כמה שאני מבינה, רוב הזמן המשחק כיף, ולפעמים הוא גולש למקומות מוגזמים, אולי אפילו בלי לשים לב. כשמסתכלים מהצד - הילדים כל הזמן צוחקים. הצעתי לגדול שלי שאם הוא מרגיש שזה לא כיף לו, שיגיד לילד ההוא שזה כבר מחוץ למשחק. הוא ביקש שאני אגיד, אפילו הציע שאכתוב בשבילו פתק (עודף תמימות?). אני מעדיפה לא ליצור מצב בו אני השוטרת, כי אני לא רוצה שהגלישה לאלימות תישמר לזמנים בהם אני לא בסביבה. עוד שאלתי (את הגדולה) אם יש אפשרות שיתחלפו בתפקיד המפקד (כמו - נניח - ב"תופסת"). מה דעתכם? אה, עוד דבר - אנחנו חדשים יחסית בשכונה, ואלה גישושים ראשונים במשחק שנוצר מעצמו ב"חבורה". זה בית פרטי, והמשחק בחצר שלנו, מול החלון של שכנים - שתינו, האמהות, ממשיכות בעיסוקינו בבית.
 
שיגדירו את ה"חוקים"

אפשר אפילו בכתב או ב"חוזה". אחר כך יוכלו לצטט משם ולקיים את מה שהוסכם. החוקים יקבעו להם את הגבולות, ועוד יכול בסוף לצאת מזה עו"ד
. לדעתי את צודקת לא להתערב ואת צודקת שחשוב איך מתחילים לצורך המשך היחסים איתם.
 

צימעס

New member
בסופו (המשכו) של דבר

היום הזכרתי לבני בבוקר שאם לא מוצא חן בעיניו, הוא לא חייב, ושיגיד. כששיחקו, הוא ניגש אלי פעם-פעמיים לומר לי שההוא מגזים (ושאגיד לו להפסיק), ואמרתי שעדיף שיגיד בעצמו. מפה לשם, המשחק קצת התפרק. שלחתי את הבן שלי לשכנה לבקש משהו (בשביל להכין לכולם), וכולם בסוף הלכו לשם גם, והוא שכח לבקש...
 

צימעס

New member
צפירת הרגעה...

המשחק השתנה, הילדים אמרו מה דעתם, התפזרו כשלא מצא חן, עשו יחד גם דברים אחרים. אין לי מושג כמה מזה קשור לעידוד שלי ש"לא חייבים לשחק לפי החוקים שהוא קבע". מה שכן - משחקי "מפקד-פקודים" נכנסו עכישו גם הביתה
 

Kalla

New member
לדעתי זה עדיין לא ברמה שמצריכה התערבות.

אני חושבת שעצם זה שהמשחק בעל אופי מיליטנטי לא רלוונטי לצורך עניין ההתערבות ואין לדעתי שום בעיה עם אופי המשחק לכשעצמו, אלא רק עם אופי השחקנים. בכל משחק בין ילדים, גם אם זה משחק בבובות או הרכבת פאזל, יכול להיות מנהיג דומיננטי ושתלטן שמנסה להשתלט על המשחק ולקבוע לאחרים, מה שעלול להפוך בשלב מסוים ללא נעים למשתתפים האחרים. השאלה היא מה רמת האי נעימות. לפי התיאור שלך, רוב הזמן הילדים נהנים וצוחקים, ובכל משחק עלול להיווצר מצב של תקלים קטנים שנפתרים במקום ולא על כל פיפס אנחנו מתערבים. אבל בהחלט אם יש כאן ילד עם מגמת התנהגות שעלולה להפוך את המשחק ללא נעים ואפילו אלים, צריך לשים עין ולהיות עם היד על הדופק. לדעתי זה נכון קודם כל להציע לילדים שידברו בעצמם עם הילד הגדול, אך את יכולה גם להגיד להם שאם זה לא יעזור את שם ואם הם מרגישים שהם לא נהנים הם יכולים להפסיק לשחק ואם הם מרגישים מותקפים או מאוימים שלא יהססו לפנות אלייך. בכל מקרה, לא נראה לי שהייתי משאירה אותם לשחק עם הילד הזה ללא השגחה (כלומר הישארות בקרבת מקום כך שתוכלי מיד לדעת אם ילדייך זקוקים לעזרה - לצורך העניין מספיק שהם משחקים בחצר ואת בתוך הבית, נגישה להם במקרה הצורך ויכולה לשמוע אם קורה בחוץ משהו חריג).
 
למעלה