משחקים בסטטיסטיקה

[הפורטל לצדק חברתי]

משחקים בסטטיסטיקה

"בעוד המשק נאנק תחת נטל הגזירות הכלכליות ומעגל העוני הולך ומתרחב - מאגף הגרפים והסטטיסטיקה משתקפת מציאות חלופית: ``האבטלה ירדה`` מבהיק לעברנו גרף אחד. ``המשק בצמיחה`` נוצץ לעברנו גרף אחר. פרשנים כלכליים, תומכי המדיניות הכלכלית של האוצר, מתנפלים על הגרפים כמוצאי שלל רב ושולחים אותנו, ``אבירי החברה`` כהגדרתם, ``לבקש סליחה מנתניהו`` ו``להודות בטעות``. אולם אדם הגון היה מודה, בטרם הוא שולח אחרים לבקש סליחה, שגם בהתבוננות בגרפים, כמו בחתימת חוזה, צריך לקרוא את האותיות הקטנות." מתוך כתבתה של נורית זילברשייד-קרן: משחקים בסטטיסטיקה. אתם/ן מוזמנים/ות לקרוא את הכתבה. נשמח לשמוע תגובותיכן/ם. בברכה, אמיר הייטנר פורטל BSH הפורטל לשוויון זכויות ולצדק חברתי www.bsh.co.il

 

[מלקט אֹרֹת]

זה לא משחקים בסטטיסטיקה,

זה פשוט חוסר הבנה בכלכלה ובסטטיסטיקה של המחברת.

 

[האזרח דרור]

למחברת יש גם קרניים וזנב

מלקט יקר, אפשר לקבל בבקשה נימוקים? או שמה נסתפק בהבנה ש א' יודע הכל וב' אינו מבין כלום ממה שהוא אומר. נקודות איתם הסכמתי: 1. בסטטיסטיקה קל לעוות את התוצאה. 2. הדוגמא הנקודתית של הפער בין מובטלים לבין דורשי תעסוקה היא נכונה בהחלט. אני מכיר מספר גדול של אנשים שאינם רשומים בלשכות האבטלה (כי כבר מזמן מיואשים מהם) אבל אין להם עבודה כלל, או שהם עובדים בעבודות מזדמנות, שאינן תחום ההכשרה שלהם או שאין להם נסיון או רקע בהם. 3. לעניין צמיחה ושכר - אין קשר הכרחי, אבל אלו הטוענים שצמיחה היא דבר טוב, טוענים גם באותה נשימה שצמיחה היא דבר טוב בגלל שסטטיסטית יש מתאם בין ממוצע השכר (שוב נתון בעייתי, החשוב יותר הוא שכר החציון או השכיח) לבין צמיחה. היות ואני מראש חושב שצמיחה ותל"ג ותוצר אלו הם שקרים סטיסטיים בפני עצמם (שעולים גם עקב גרושין או עקב פשיעה לדוגמא), שאינם משקפים נכונה את ה"בריאות הכלכלית" של החברה.

 

[מלקט אֹרֹת]

חלילה, לא קרניים, ולא זנב,

נכון לומר שסטטיסטיקה ניתנת לעיוות, אך מי שטוען שההצגה מעוותת, חלה עליו החובה להציג בצורה ישרה. ראשית, האבטלה ירדה, וגם מספר המועסקים עלה. שנית, אינני יודע מניין לכותבת המאמר התהליך שהיא דיברה עליו, כלומר, היא טוענת שאחרי שלושה חודשים אדם יוצא מכוח העבודה. דבר זה אינו נכון, מפני שהלמ"ס עורכת סקרי בית ומחשיבה כל אדם שניסה למצוא עבודה (באופן פעיל, ולאו דווקא דרך הלשכות), לא משנה עומק האבטלה, בכוח העבודה, ואם הוא כלול שם ולא מצא עבודה הוא מוגדר מובטל. שלישית, אין סתירה בין צמיחה לשכר, כפי שהזכרת, מפני שמצמיחה יש כאלו שנהנים יותר, וגם הממוצע לא מעיד על סטיית התקן מסביב לשכר הממוצע. רביעית, יש כאן טענה שמאוד מזלזלת בצעדי האוצר, כלומר, אפילו נתניהו לא האמין, והכל מזל. ובכן, לא מזל היה הגורם העיקרי אלא התווית דרך לצמיחה בת-קיימא ע"י הקטנת משקל הממשלה, רפורמות מבניות, והגדלת הכדאיות לצאת לעבודה. אמנם, נוצרו פערי אי-שיוויון כתוצאה מכך, ואין לי כל סיבה להמעיט בחשיבותם, אך מכאן ועד לומר שהצמיחה היא מתת שמיים המרחק גדול. חמישית, הכותבת צריכה לדעת, שגם לצמיחה בענף אחד, במקרה דנן ההייטק בו יש לנו יתרון יחסי, וראוי שנמשיך את הכיוון הזה, יש השפעה מכפילה, המאפשרת לאחרים ליהנות גם כן מן הצמיחה. ששית, כשהמצב היה יותר גרוע הגרפים לא שיקרו, הם הראו שהצמיחה הייתה שלילית, אי אפשר לומר תמיד שמכשירי המדידה לא יעילים, למרות שהם לא הכי מדוייקים.

 

[דור לוי]

פירושים ומשחקים בסטטיסטיקה

אחד הדברים שלי מפריעים הוא שמתייחסים לשורת הכותרת של הפרסום הסטטיסטי בתור 'כותרת' מבלי לנסות לחקור. כתבתי כאן כמה פעמים על תופעה שעיתונאים לוקחים הודעה לעיתונות, מוסיפים את שמם, לפעמים משנים מספר מלים ומפרסמים. בלי לבדוק, בלי להתעמק, בלי לפרשן, ... מעין צינור... אני מייחס זאת לרדידות כללית בסיקור התקשורתי, ללחץ ולתחרותיות המופעלים על העיתונאים - למען האמת זה נכון בכלל בחיים שלנו היום. קשה למצוא עיתונאים שינסו לחקור נתונים לעומק. לפעמים, כשנחה עלי הרוח

ולא בתדירות רבה מדי כי אכן זה מעייף, אני לוקח כזו הודעה לעיתונות ומנסה לחקור אותה ולהציג פירוש אלטרנטיבי - זה בפירוש כן משחק בנתונים! עשיתי זאת מספר פעמים, כרגע רק אצרף לינק לאחת מהן: חלק א (הקדמה) - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=865&msgid=47876052 חלק ב (המסקנה) - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=865&msgid=47876083 דבר נוסף שעלה כבר בפורום, ואני רק מאזכר אותו ברמז, הוא הקושי בפרט בארץ בנושא של איסוף נתונים ומחקר אמיתי - בעיות של שקיפות נתונים, אי זרימת מידע בין האוצר והלמ"ס - עיין ערך מונופול המידע של האוצר ...