משותקת
- פותח הנושא nikalix
- פורסם בתאריך
משותקת
אני לא מצליחה לפעול. הקריירה שלי מדשדשת ואני כבר בת 30. מתה מפחד מהעתיד- שלא אצליח לממש את עצמי ואת כשרונותי. מחליטה כל יום לשנות את הדרך הפסיבית שלי- לפעמים מצליחה לרגע- לוקחת על עצמי פרוייקט. מבצעת בהצטיינות, אבל לא מצליחה לגרום לכדור להמשיך להתגלגל. חוזרת הביתה ואוכלת את עצמי מול כתבות אינטרנט על כוכבים וכוכבות מצליחניים. מרגישה שנכשלתי ושכעת אני מבוגרת מידי כדי לפרוח מבחינת קריירה. אחרתי. אנשים בגילי כבר יצרו דברים גדולים. מפחדת גם מהריון שיסתום את הגולל על חיי. מפחדת לאבד שליטה.
אני לא מצליחה לפעול. הקריירה שלי מדשדשת ואני כבר בת 30. מתה מפחד מהעתיד- שלא אצליח לממש את עצמי ואת כשרונותי. מחליטה כל יום לשנות את הדרך הפסיבית שלי- לפעמים מצליחה לרגע- לוקחת על עצמי פרוייקט. מבצעת בהצטיינות, אבל לא מצליחה לגרום לכדור להמשיך להתגלגל. חוזרת הביתה ואוכלת את עצמי מול כתבות אינטרנט על כוכבים וכוכבות מצליחניים. מרגישה שנכשלתי ושכעת אני מבוגרת מידי כדי לפרוח מבחינת קריירה. אחרתי. אנשים בגילי כבר יצרו דברים גדולים. מפחדת גם מהריון שיסתום את הגולל על חיי. מפחדת לאבד שליטה.
משותקת
אני יכולה להבין מהדברים שאת כותבת שאת נמצאת במצב שאנחנו קוראים לו:"תקיעות". כדי לנסות למקד אותך יותר אפנה אלייך כמה שאלות. 1. איפה את לא מצליחה לפעול? 2. תגדירי מדשדשת? 3. העתיד הוא כאן ועכשיו, איך הכשרונות שלך באים לידי ביטוי? כשאת אומרת: "לפעמים אני מצליחה לרגע,לוקחת על עצמי פרויקט ומבצעת בהצטיינות". 4. תגדירי מהו רגע? איזה יכולות את מפעילה במפרוייקט שהוא מצליח לאותו רגע? 5. איך את יכולה לקחת את אותן יכולות ולהשתמש בהם לצורך ה"פעולה". יקירתי, גיל 30 הוא הסוף? מפחדת לאבד שליטה? אולי, מפחדת לקחת אחריות? דרך הכתיבה שלך נראה שאת בהחלט במודעות, אני חושבת שיש בך את כל היכולות להחזיר את עצמך ל"שביל" ולממש את עצמך. הדרך חשובה מאוד לתוצאה. בהצלחה,
אני יכולה להבין מהדברים שאת כותבת שאת נמצאת במצב שאנחנו קוראים לו:"תקיעות". כדי לנסות למקד אותך יותר אפנה אלייך כמה שאלות. 1. איפה את לא מצליחה לפעול? 2. תגדירי מדשדשת? 3. העתיד הוא כאן ועכשיו, איך הכשרונות שלך באים לידי ביטוי? כשאת אומרת: "לפעמים אני מצליחה לרגע,לוקחת על עצמי פרויקט ומבצעת בהצטיינות". 4. תגדירי מהו רגע? איזה יכולות את מפעילה במפרוייקט שהוא מצליח לאותו רגע? 5. איך את יכולה לקחת את אותן יכולות ולהשתמש בהם לצורך ה"פעולה". יקירתי, גיל 30 הוא הסוף? מפחדת לאבד שליטה? אולי, מפחדת לקחת אחריות? דרך הכתיבה שלך נראה שאת בהחלט במודעות, אני חושבת שיש בך את כל היכולות להחזיר את עצמך ל"שביל" ולממש את עצמך. הדרך חשובה מאוד לתוצאה. בהצלחה,
תודה
תודה על תגובתך. אני כבר ממש נואשת. אני מרגישה שכל החיים אני באותו לופ. כאילו חסרה לי ההנעה הנורמלית שיש לרוב האנשים. אצלי היא כבויה ואני לא מצליחה בשום אופן לעורר אותה. 1. הבעיה העיקרית היא בתחום הקריירה-היצירה 2. לא יוזמת. לא יוצרת. מרגישה שיש לי מה לומר וכשמגיע הרגע להוציא לפועל אתחמק בכל דרך אפשרית. אברח לכל דבר חוץ מעשיה. אם אני מצליחה לבצע פרוייקט מוצלח- אחכ אני נחה שנה בערך (אופי העבודה שלי הוא עצמאי) 3.אני מצליחה להשיג פרוייקט. עובדת חודש חודשיים ובדרך כלל הלקוחות מרוצים מהתוצאות. 4. אני צריכה לעבוד על עצמי חזק עד שאני פונה לנותני עבודה. עוברת ראיון וכו'. מתקבלת. משקיעה זמן, מחשבה ומאמץ. בן הזוג שלי עוזר ותומך. הוא בגיוק הפוך ממני ודי משתגע ממני.כשאני כבר בתוך הפרוייקט הכל זורם. כעת למשל אני רוצה לשבת ולכתוב- ולא מסוגלת בשום אופן. יודעת לעבוד רק מול דד ליין רצחני 5. יש לי יכולות. אין לי ככ התמדה, כח רצון. אני מגישה פסיבית. חסרת מוטיבציה. לא מבינה למה אני כזאת. בדיוק התכונה שהכי לא מתאימה לחלומות שלי והורסת לי הכל אני מרגישה שהצלחה היא סוג של אובדן שליטה. לכן אולי כתבתי זאת.
תודה על תגובתך. אני כבר ממש נואשת. אני מרגישה שכל החיים אני באותו לופ. כאילו חסרה לי ההנעה הנורמלית שיש לרוב האנשים. אצלי היא כבויה ואני לא מצליחה בשום אופן לעורר אותה. 1. הבעיה העיקרית היא בתחום הקריירה-היצירה 2. לא יוזמת. לא יוצרת. מרגישה שיש לי מה לומר וכשמגיע הרגע להוציא לפועל אתחמק בכל דרך אפשרית. אברח לכל דבר חוץ מעשיה. אם אני מצליחה לבצע פרוייקט מוצלח- אחכ אני נחה שנה בערך (אופי העבודה שלי הוא עצמאי) 3.אני מצליחה להשיג פרוייקט. עובדת חודש חודשיים ובדרך כלל הלקוחות מרוצים מהתוצאות. 4. אני צריכה לעבוד על עצמי חזק עד שאני פונה לנותני עבודה. עוברת ראיון וכו'. מתקבלת. משקיעה זמן, מחשבה ומאמץ. בן הזוג שלי עוזר ותומך. הוא בגיוק הפוך ממני ודי משתגע ממני.כשאני כבר בתוך הפרוייקט הכל זורם. כעת למשל אני רוצה לשבת ולכתוב- ולא מסוגלת בשום אופן. יודעת לעבוד רק מול דד ליין רצחני 5. יש לי יכולות. אין לי ככ התמדה, כח רצון. אני מגישה פסיבית. חסרת מוטיבציה. לא מבינה למה אני כזאת. בדיוק התכונה שהכי לא מתאימה לחלומות שלי והורסת לי הכל אני מרגישה שהצלחה היא סוג של אובדן שליטה. לכן אולי כתבתי זאת.
בבקשה רבה
אני הבנתי שאת מאוד מוכשרת ויצירתית ונראה לי שבהחלט תוכלי לרכוש כמה כלים שיכוונו אותך לקבלת בטחון, להאמין בעצמך וביכולות שלך ושאת ראויה לכל מה שאת עושה ומביאה איתך. נראה לי כי בהחלט את מסוגלת להגיע לפתרון שיהיה ראוי לך ע"י שינוי תודעה, קבלת תובנות חדשות על החיים. על ידי כך שתפגשי את ערכייך ותלמדי לאהוב את עצמך עם מתן דגש על "האני" שלך. "מה שהעתיד מכין עבורך תלוי במידה מרובה במה שאתה מכין לעתיד" (מרק טווין) נעמי
אני הבנתי שאת מאוד מוכשרת ויצירתית ונראה לי שבהחלט תוכלי לרכוש כמה כלים שיכוונו אותך לקבלת בטחון, להאמין בעצמך וביכולות שלך ושאת ראויה לכל מה שאת עושה ומביאה איתך. נראה לי כי בהחלט את מסוגלת להגיע לפתרון שיהיה ראוי לך ע"י שינוי תודעה, קבלת תובנות חדשות על החיים. על ידי כך שתפגשי את ערכייך ותלמדי לאהוב את עצמך עם מתן דגש על "האני" שלך. "מה שהעתיד מכין עבורך תלוי במידה מרובה במה שאתה מכין לעתיד" (מרק טווין) נעמי
למה יש כאלה שנלחמים
ואנשים שמרימים ידיים כל כך בקלות שמתי לב שכל המצליחנים הם אנשים עם הנעה פנימית כל כך חזקה שגם אלף כשלונות לא הפילו אותם גם כשדחו אותם פעם אחר פעם הם המשיכו בשלהם האם הם פשוט אטומים יותר לחוץ? האם אני מושפעת ויתר מידי למה שאני חושבת שאולי חושבם עלי למרות שבדכ אני מקבלת רק חיזוקים מבסביבה כשאני כבר מעזה לעשות משהו..... או בקיצור- מה דעתכם, האם הנעה פנימית היא דבר מולד? האם אני יכולה לחזק אותה גם בגילי המופלג או שכבר אמות אישה קטנה וחסרת מוטיבציה?
ואנשים שמרימים ידיים כל כך בקלות שמתי לב שכל המצליחנים הם אנשים עם הנעה פנימית כל כך חזקה שגם אלף כשלונות לא הפילו אותם גם כשדחו אותם פעם אחר פעם הם המשיכו בשלהם האם הם פשוט אטומים יותר לחוץ? האם אני מושפעת ויתר מידי למה שאני חושבת שאולי חושבם עלי למרות שבדכ אני מקבלת רק חיזוקים מבסביבה כשאני כבר מעזה לעשות משהו..... או בקיצור- מה דעתכם, האם הנעה פנימית היא דבר מולד? האם אני יכולה לחזק אותה גם בגילי המופלג או שכבר אמות אישה קטנה וחסרת מוטיבציה?
הנעה
למה היא שאלה גדולה, ונדמה לי שאת אומרת בשאלה זו "למה קשה דוקא לי". האמת היא שקשה מאוד לדעת, ולא ברור אם התשובה הזו חשובה. השאלה החשובה היא - מה יגרום לך להצליח? מה הסיפור שאת מספרת לעצמך על עשייה? נדמה לי שאצלך היא קשורה בסכנת כשלון גדולה (שלא קשורה למציאות הנוכחית, אשר מראה לך הצלחות). מה אומר לך הקול הפנימי הדחיין שלך? האם זה משהו כמו "אם תעשי משהו כולם יגלו שאת לא שווה כלום"? האם יש לך תשובה עבורו?
למה היא שאלה גדולה, ונדמה לי שאת אומרת בשאלה זו "למה קשה דוקא לי". האמת היא שקשה מאוד לדעת, ולא ברור אם התשובה הזו חשובה. השאלה החשובה היא - מה יגרום לך להצליח? מה הסיפור שאת מספרת לעצמך על עשייה? נדמה לי שאצלך היא קשורה בסכנת כשלון גדולה (שלא קשורה למציאות הנוכחית, אשר מראה לך הצלחות). מה אומר לך הקול הפנימי הדחיין שלך? האם זה משהו כמו "אם תעשי משהו כולם יגלו שאת לא שווה כלום"? האם יש לך תשובה עבורו?
הייתי מלכה
הייתי כבר אמנית ידועה, מוערכת עם חיים מקצועיים ענפים בארץ ובחו''ל הייתי בן אדם בריא, שמח, פועל לפי האינסטינקטים והדחפים שלו מבטא את עצמו בחופשיות ללא עכבות, ללא בושה או מבוכה עם הרבה חברים וגם חיי אהבה עשירים אם הייתי היום צעירה ב10-15 שנה עם התכונה המופלאה הזאת אני בטוחה שהייתי מצליחה ליצור בשפעע ולהצליח מאד כפי שניבאו לי מורי בצעירותי הצלחה עבורי היא תחושה של מימוש עצמי, אושר סיפוק וגם הכרה מהסביבה- תהילה ותגמול כספי תודה רבה על תשומת הלב
אף פעם לא מאוחר להתחיל
וואו "להיות מלכה", זה דימוי מדהים. החיים מתחילים בכל רגע ורגע. עכשיו אני מתקרב לגיל 40 וכשאני מסתכל אחורה אז העשור הזה (30 עד 40) היווה העשור הכי משמעותי בחיי, עשור של פריצות דרך ועשייה מעבר לפנטזיות הכי טובות שהיו לי. . שאלה: אם עכשיו את יכולת להפוך למלכה (ללא קשר לתוצאות), עכשיו את יכולה לחוות חופש, שפע והצלחה. מה יהיו התוצאות שלך? רונן
וואו "להיות מלכה", זה דימוי מדהים. החיים מתחילים בכל רגע ורגע. עכשיו אני מתקרב לגיל 40 וכשאני מסתכל אחורה אז העשור הזה (30 עד 40) היווה העשור הכי משמעותי בחיי, עשור של פריצות דרך ועשייה מעבר לפנטזיות הכי טובות שהיו לי. . שאלה: אם עכשיו את יכולת להפוך למלכה (ללא קשר לתוצאות), עכשיו את יכולה לחוות חופש, שפע והצלחה. מה יהיו התוצאות שלך? רונן
מהי עבורך הצלחה?
nikalix יקירה, מתוך מכלול הדברים שכתבת, הדבר שבולט בעיני יותר מכל אינו היעדר המוטיבציה, אלא גישה מאוד אמביוולנטית בתפיסת ההצלחה. שימי לב לדברים שכתבת: 1. "אני מרגישה שהצלחה היא סוג של אובדן שליטה" 2. "הצלחה עבורי היא תחושה של מימוש עצמי, אושר סיפוק וגם הכרה מהסביבה- תהילה ותגמול כספי" נסי להתבונן על ההצלחה - כפי שאת חווה אותה. חשבי על מצבים בהם ההצלחה גרמה לך לסיפוק ושימשה טריגר להמשיך וליצור, במקביל, חשבי על מצבים שבהם הצלחה גרמה לך לתחושה של אובדן שליטה. מה היה במצבים אלה? האם תוכלי לשים את האצבע על נקודות ההשקה שבין מימוש עצמי, הצלחה ואובדן שליטה? אשמח לשמוע עוד, הגר
nikalix יקירה, מתוך מכלול הדברים שכתבת, הדבר שבולט בעיני יותר מכל אינו היעדר המוטיבציה, אלא גישה מאוד אמביוולנטית בתפיסת ההצלחה. שימי לב לדברים שכתבת: 1. "אני מרגישה שהצלחה היא סוג של אובדן שליטה" 2. "הצלחה עבורי היא תחושה של מימוש עצמי, אושר סיפוק וגם הכרה מהסביבה- תהילה ותגמול כספי" נסי להתבונן על ההצלחה - כפי שאת חווה אותה. חשבי על מצבים בהם ההצלחה גרמה לך לסיפוק ושימשה טריגר להמשיך וליצור, במקביל, חשבי על מצבים שבהם הצלחה גרמה לך לתחושה של אובדן שליטה. מה היה במצבים אלה? האם תוכלי לשים את האצבע על נקודות ההשקה שבין מימוש עצמי, הצלחה ואובדן שליטה? אשמח לשמוע עוד, הגר
הגר יקרה
נגעת בנקודה מעניינת מאד... צריכה זמן לחשוב על החיבור שעשית ממכלול הצרות שלי.. המצחיק הוא שכשהצלחתי ממש- הגבתי בשמחה רגעית ואחכ נכנסתי בד''כ לתרדמת לא זכורים לי אושר או אופוריה. אצל אחרים זה תמיד נראה זוהר יותר.... ההצלחה שלהם נראת לי כהצלחה אצלי זה יותר אנקדוטה ומה שגרם לי ליצור בעקשנות זה דווקא כשלון או לא בדיוק כשלון אלה תחושה שהדברים לא מספיק טובים ואז אני מסתערת על העבודה. ממש יודעת להקיז דם כאילו כלום... אז עכשיו הצלחתי לבלבל את עצמי. אולי גם אותך. אבל אני מרגישה שככה זה... הצלחה לא גרמה לי לאובדן שליטה אלא יותר לקפאון. א ה ה ! האם קפאתי במקומי כדי שגלגל ההצלחה לא ינוע מהר מידי וידרוס אותי? ייתכן מאד. יכולתי לרכב על הגל אבל תמיד העדפתי לעצור בחריקת בלמים ו...לחשוב. על מה יש לחשוב לעזעזל??!! לחשוב זה תרוץ. כאילו להתבונן במה שהיה ולתכנן הלאה במקום לזרום, לתת לדברים לקרות ולהאמין בלב שלם שאדע להתמודד עם כל לדבר שיקרה אולי חסרה לי אמונה בעצמי? מוזר. תמיד חשבתי שלא... מבחינתי מימוש עצמי=הצלחה אין אפשרות אחרת אובדן שליטה זה כנראה מה שקורה בדרך. אתה חשוף לעולם שמגיב אליך לפי דרכו. קשה לי עם זה. אם הייתי יכולה לשלוט בתגובה של העולם אלי ואל מעשי הכל היה נורא קל. בקיצור אני חולת שליטה וממש לא הרפתקנית. הרי כל הכיף זה להיות לפעמים מופתע בחיים. אני שונאת את זה. אתמול פגשתי מישהו שהיה יכול לקדם אותי מקצועית בחלום המקצועי הכי גדול שלי -ולא נגשתי אליו. רציתי נורא וחיכיתי לרגע המתאים. הרגע הגיע. שנינו עמדנו בתוך הרגע הזה, הסתכלנו אחד בשני ולא אמרנו כלום. הרגע חלף. האיש הלך ואני נשארתי באותה נקודה בחיים. אמרתי לעצמי- טוב אני כזאת ביישנית כזאת מותק... ביישנית חמודה. קשה לי לקפוץ ככה על מישהו זר. אבל האמת שאני יודעת להיות גם חוצפנית, בוטה, גסה ומאד אסרטיבית. בקיצור ביישנות לא הייתה שם. גם לא חוסר בטחון. נראיתי טוב וכו' פשוט היו שם עוד אנשים והייתי מאד מוטרדת ממה הם יחשבו עלי לעזעזל!!! וגם לא הייתי משוכנעת בתגובה שלו אלי. כלומר- האם באמת יצא מזה משהו? ןכ, אני יודעת שזה טמטום. חייבים לנסות כדי לגלות וגו'. מה לעשות זאת אני. כרגע.
נגעת בנקודה מעניינת מאד... צריכה זמן לחשוב על החיבור שעשית ממכלול הצרות שלי.. המצחיק הוא שכשהצלחתי ממש- הגבתי בשמחה רגעית ואחכ נכנסתי בד''כ לתרדמת לא זכורים לי אושר או אופוריה. אצל אחרים זה תמיד נראה זוהר יותר.... ההצלחה שלהם נראת לי כהצלחה אצלי זה יותר אנקדוטה ומה שגרם לי ליצור בעקשנות זה דווקא כשלון או לא בדיוק כשלון אלה תחושה שהדברים לא מספיק טובים ואז אני מסתערת על העבודה. ממש יודעת להקיז דם כאילו כלום... אז עכשיו הצלחתי לבלבל את עצמי. אולי גם אותך. אבל אני מרגישה שככה זה... הצלחה לא גרמה לי לאובדן שליטה אלא יותר לקפאון. א ה ה ! האם קפאתי במקומי כדי שגלגל ההצלחה לא ינוע מהר מידי וידרוס אותי? ייתכן מאד. יכולתי לרכב על הגל אבל תמיד העדפתי לעצור בחריקת בלמים ו...לחשוב. על מה יש לחשוב לעזעזל??!! לחשוב זה תרוץ. כאילו להתבונן במה שהיה ולתכנן הלאה במקום לזרום, לתת לדברים לקרות ולהאמין בלב שלם שאדע להתמודד עם כל לדבר שיקרה אולי חסרה לי אמונה בעצמי? מוזר. תמיד חשבתי שלא... מבחינתי מימוש עצמי=הצלחה אין אפשרות אחרת אובדן שליטה זה כנראה מה שקורה בדרך. אתה חשוף לעולם שמגיב אליך לפי דרכו. קשה לי עם זה. אם הייתי יכולה לשלוט בתגובה של העולם אלי ואל מעשי הכל היה נורא קל. בקיצור אני חולת שליטה וממש לא הרפתקנית. הרי כל הכיף זה להיות לפעמים מופתע בחיים. אני שונאת את זה. אתמול פגשתי מישהו שהיה יכול לקדם אותי מקצועית בחלום המקצועי הכי גדול שלי -ולא נגשתי אליו. רציתי נורא וחיכיתי לרגע המתאים. הרגע הגיע. שנינו עמדנו בתוך הרגע הזה, הסתכלנו אחד בשני ולא אמרנו כלום. הרגע חלף. האיש הלך ואני נשארתי באותה נקודה בחיים. אמרתי לעצמי- טוב אני כזאת ביישנית כזאת מותק... ביישנית חמודה. קשה לי לקפוץ ככה על מישהו זר. אבל האמת שאני יודעת להיות גם חוצפנית, בוטה, גסה ומאד אסרטיבית. בקיצור ביישנות לא הייתה שם. גם לא חוסר בטחון. נראיתי טוב וכו' פשוט היו שם עוד אנשים והייתי מאד מוטרדת ממה הם יחשבו עלי לעזעזל!!! וגם לא הייתי משוכנעת בתגובה שלו אלי. כלומר- האם באמת יצא מזה משהו? ןכ, אני יודעת שזה טמטום. חייבים לנסות כדי לגלות וגו'. מה לעשות זאת אני. כרגע.
אנחנו וה"אחרים"
nikalix יקרה, בסוגיות שאת מעלה מתלבטים אמנים רבים. זהו הדיסוננס שבין הפנים לחוץ - בין הרצונות והצרכים שלי כאמן, ובין מה יחשבו עלי וכיצד "מודדים" אותי מול הצלחתם של אמנים אחרים. את כותבת שאצל אחרים זה תמיד נראה זהר יותר. האומנם? מיהם מבחינתך ה"אחרים"? מדוע ההצלחה שלהם נראית לך ממשית יותר, וכיצד היא מעמידה את הצלחותיך בצל? אני מזמינה אותך להניח לזמן מה את האחרים בצד, ולהתבונן על עצמך. קחי דף ועט ותארי 4-5 מצבים בהם הרגשת סיפוק, מימוש עצמי והצלחה. בחני מקרוב כל אחת מהסיטואציות, ציירי לעצמך את התחושה שהייתה לך באותם מצבים, היזכרי מה היה בהן, ומי היית את בהן - מה גרם לך לשמחת יצירה? מה גרם לך לתחושת ביטחון בכשרונך? מה עורר בך את המוטיבציה ליצור ולהצליח? מה הייתה חוויתך מהתהליך? האם ישנם מאפיינים דומים בסיטואציות אלו? מהם? מה הם מלמדים אותך על עוצמותיך, כישוריך המיוחדים ועל הדרך הנכונה לך? את מוזמנת לספר עוד, הגר
nikalix יקרה, בסוגיות שאת מעלה מתלבטים אמנים רבים. זהו הדיסוננס שבין הפנים לחוץ - בין הרצונות והצרכים שלי כאמן, ובין מה יחשבו עלי וכיצד "מודדים" אותי מול הצלחתם של אמנים אחרים. את כותבת שאצל אחרים זה תמיד נראה זהר יותר. האומנם? מיהם מבחינתך ה"אחרים"? מדוע ההצלחה שלהם נראית לך ממשית יותר, וכיצד היא מעמידה את הצלחותיך בצל? אני מזמינה אותך להניח לזמן מה את האחרים בצד, ולהתבונן על עצמך. קחי דף ועט ותארי 4-5 מצבים בהם הרגשת סיפוק, מימוש עצמי והצלחה. בחני מקרוב כל אחת מהסיטואציות, ציירי לעצמך את התחושה שהייתה לך באותם מצבים, היזכרי מה היה בהן, ומי היית את בהן - מה גרם לך לשמחת יצירה? מה גרם לך לתחושת ביטחון בכשרונך? מה עורר בך את המוטיבציה ליצור ולהצליח? מה הייתה חוויתך מהתהליך? האם ישנם מאפיינים דומים בסיטואציות אלו? מהם? מה הם מלמדים אותך על עוצמותיך, כישוריך המיוחדים ועל הדרך הנכונה לך? את מוזמנת לספר עוד, הגר
שלום לניקה
מעניינים הדברים שאת כותבת. כל כך מודעת, וכל כך קרובה. ואפילו שכך, מהססת, עוצרת, לא בטוחה, . . . קראתי את כל השירשור עד עכשיו, ואזמין אותך למסע שונה, ברשותך. אני רוצה לצאת מנקודת הנחה שאת לגמרי צודקת. שאת רואה את הכל נכוחה. את יכולה להיות צודקת לגבי עבר ואולי הווה, העתיד לא מובטח לך - גם לא העתיד הגרוע. בואי נראה מהם הדברים שכתבת. * חוששת שבעתיד לא תצליחי לממש את עצמך ואת כשרונותייך. ::: או שכן או שלא - זה עתיד. * מחליטה כל יום לשנות את הדרך הפאסיבית שלי ::: זה יפה שאת מחליטה לשנות את הדרך הפאסיבית שלך. חשבת שאולי יש משהו בעייתי בעובדה שאת מקבלת את אותה ההחלטה כל יום? למה צריך להחליט שוב אם עשית את מה שהחלטת? המממ . . . בעצם מה החלטת? מה לא לעשות? שווה לנסות להחליט משהו שאת רוצה לעשות - לא עניין של הימנעות. * מסוגלת לבצע פרוייקטים קצרים בהצטיינות. ::: בואי נשמור את זה - זה מידע נפלא. * אוכלת את עצמי מול כתבות אינטרנט על כוכבים וכוכבות מצליחניים ::: שווה מחשבה נוספת. לא כך? * נכשלת. ::: נגיד שאת צודקת
* אני מבוגרת מידי כדי לפרוח מבחינת קריירה ::: נגיד שאת צודקת
* אחרת ::: נגיד שאת צודקת
* אנשים בגילי כבר יצרו דברים גדולים ::: עובדה. * מפחדת גם מהריון שיסתום את הגולל על חיי ::: שווה מחשבה נוספת. לא כך? * מפחדת לאבד שליטה ::: שווה מחשבה נוספת. לא כך? * אני כבר ממש נואשת ::: שווה מחשבה נוספת. לא כך? * אני מרגישה שכל החיים אני באותו לופ ::: שווה מחשבה נוספת. לא כך? * חסרה לי ההנעה הנורמלית שיש לרוב האנשים. אצלי היא כבויה ואני לא מצליחה בשום אופן לעורר אותה ::: נגיד שאת צודקת
* לא יוזמת. לא יוצרת. ::: את מכירה את עצמך. * מרגישה שיש לך מה לומר ::: * כשמגיע הרגע להוציא לפועל אתחמק בכל דרך אפשרית ::: את מכירה את עצמך. תראי כמה דברים את אומרת, ואני רק הגעתי לתחילת ההודעה השניה שלך. זה מאד חשוב כי יש לך הרבה מה לבחון, מהיכן ללמוד על עצמך ואפילו דברים לשנות רשמת כאן. אז מה הוא המסע שאני רוצה להזמין אותך לקחת? ראשית תביני שלא יקרה כלום כל עוד לא קרה כלום, וזה לא כל כך מובן מאליו. הכוונה היא שכדי שיקרה משהו - משהו חייב להשתנות. והנה ההזמנה. תשלימי את הרשימה שהתחלתי ע"י קריאת כל ההודעות שכתבת והתייחסות למה שאת כותבת. עברי על הרשימה השלמה ותראי מהו הדבר שהכי מפריע לך מכל הרשימה. חשבי במה תרצי להחליף את הדבר הזה. את מוזמנת להשקיע את כל כולך במימוש השיפור שבחרת. אם תרצי לשתף אותנו בתהליך - כל מה שעולה בדעתך הוא שיתוף מעניין הצלחה רבה לך איציק
מעניינים הדברים שאת כותבת. כל כך מודעת, וכל כך קרובה. ואפילו שכך, מהססת, עוצרת, לא בטוחה, . . . קראתי את כל השירשור עד עכשיו, ואזמין אותך למסע שונה, ברשותך. אני רוצה לצאת מנקודת הנחה שאת לגמרי צודקת. שאת רואה את הכל נכוחה. את יכולה להיות צודקת לגבי עבר ואולי הווה, העתיד לא מובטח לך - גם לא העתיד הגרוע. בואי נראה מהם הדברים שכתבת. * חוששת שבעתיד לא תצליחי לממש את עצמך ואת כשרונותייך. ::: או שכן או שלא - זה עתיד. * מחליטה כל יום לשנות את הדרך הפאסיבית שלי ::: זה יפה שאת מחליטה לשנות את הדרך הפאסיבית שלך. חשבת שאולי יש משהו בעייתי בעובדה שאת מקבלת את אותה ההחלטה כל יום? למה צריך להחליט שוב אם עשית את מה שהחלטת? המממ . . . בעצם מה החלטת? מה לא לעשות? שווה לנסות להחליט משהו שאת רוצה לעשות - לא עניין של הימנעות. * מסוגלת לבצע פרוייקטים קצרים בהצטיינות. ::: בואי נשמור את זה - זה מידע נפלא. * אוכלת את עצמי מול כתבות אינטרנט על כוכבים וכוכבות מצליחניים ::: שווה מחשבה נוספת. לא כך? * נכשלת. ::: נגיד שאת צודקת
הי הגר יקרה
תודה על השאלות שלך שגרמו לי לחדד לעצמי כמה דברים ראיתי ש''סיפוק מימוש עצמי והצלחה'' כיחידה אחת כמו שאת הגדרת- הצלחתי לחוש רק כשקיבלתי פידבקים חיוביים מאנשים על דבר שיצרתי תמיד זה היה תלוי בגורם חיצוני שאמר לי- זה טוב, את טובה וכנראה שאני מפענחת את זה כ''את רצויה'' סיפוק בפני עצמו יש לי מדברים קטנים ולא קשורים בהכרח לעבודה יצירתית כמו להצליח להשיג העלאה בשכר, או ראיון עבודה מוצלח או משחק מטקות כייפי על שפת הים בו אני מצליחה להפוך ל''כדור'' פינגפונג קטן ושוכחת מי אני בכלל... מימוש עצמי - את זה אני מצליחה לחוש תוך כדי תהליך יצירה. כשאני מצליחה לשבור איזה מחסום תוך כדי עבודה- ארגיש יחד עם זה גם הצלחה. ההצלחה ממלאת אותי גאווה בטחון ותשוקה להמשיך הלאה. אז אני פתאום אדם שלם ורגוע מוטיבציה ליצור באה לי - הרגשה פנימית שיש לי את היכולת לעשות זאת+ קנאה באחרים שמצליחים+ השוואה שלי אליהם וגם דד ליין או עשייה חיצונית. תהליך יצירה= קושי. צורך להאבק. להיות כמו מורה או הורה של עצמי למשמע את עצמי צריך לשבת ולעבוד לחלוב את עצמי|הרבהביקורת עצמית זה לא בא בקלות. זה לא שעשוע או משחק כמו שהיה פעם כשהייתי קטנה. יש כאן הרבה ביקורת ושיפוטיות על כל מהלך מחשבתי שלי- זה טוב וראוי או לא. כל הזמן חתירה קדימה להשתפרות של הרעיון, לתת לרעיון להתפתח לדחוף אותו קדימה
אני מאד מאוכזבת מכך שגיליתי בעקבות השאלות הנבונות שלך עד כמה התחושה הפנימית הטובה שלי תלויה תלויה בתגובות חיצוניות של אנשים!! בד''כ זרים!! זה מייאש אותי. לא יודעת ליצור עבור עצמי- מוכרחה את התגובה האוהדת שאומרת - את רצויה נזכרתי גם שאני מסוגלת להתחייב עד הסוף המר. פרפקציוניסטית. לא מניחה דבר עד שאיני מרוצה ממנו ממש וסיכמתי לעצמי שעלי להיות בעלת משמעת עצמית מאד גבוהה להקשיב כמה שיותר לעצמי ללמוד לנטרל את התלות שלי באחרים לפעול עבור עצמי מה דעתך?
תודה על השאלות שלך שגרמו לי לחדד לעצמי כמה דברים ראיתי ש''סיפוק מימוש עצמי והצלחה'' כיחידה אחת כמו שאת הגדרת- הצלחתי לחוש רק כשקיבלתי פידבקים חיוביים מאנשים על דבר שיצרתי תמיד זה היה תלוי בגורם חיצוני שאמר לי- זה טוב, את טובה וכנראה שאני מפענחת את זה כ''את רצויה'' סיפוק בפני עצמו יש לי מדברים קטנים ולא קשורים בהכרח לעבודה יצירתית כמו להצליח להשיג העלאה בשכר, או ראיון עבודה מוצלח או משחק מטקות כייפי על שפת הים בו אני מצליחה להפוך ל''כדור'' פינגפונג קטן ושוכחת מי אני בכלל... מימוש עצמי - את זה אני מצליחה לחוש תוך כדי תהליך יצירה. כשאני מצליחה לשבור איזה מחסום תוך כדי עבודה- ארגיש יחד עם זה גם הצלחה. ההצלחה ממלאת אותי גאווה בטחון ותשוקה להמשיך הלאה. אז אני פתאום אדם שלם ורגוע מוטיבציה ליצור באה לי - הרגשה פנימית שיש לי את היכולת לעשות זאת+ קנאה באחרים שמצליחים+ השוואה שלי אליהם וגם דד ליין או עשייה חיצונית. תהליך יצירה= קושי. צורך להאבק. להיות כמו מורה או הורה של עצמי למשמע את עצמי צריך לשבת ולעבוד לחלוב את עצמי|הרבהביקורת עצמית זה לא בא בקלות. זה לא שעשוע או משחק כמו שהיה פעם כשהייתי קטנה. יש כאן הרבה ביקורת ושיפוטיות על כל מהלך מחשבתי שלי- זה טוב וראוי או לא. כל הזמן חתירה קדימה להשתפרות של הרעיון, לתת לרעיון להתפתח לדחוף אותו קדימה
מכיר את התחושה הזו..
אני מבין שאת יודעת שאת מוכשרת ויש לך את הכלים להצליח במה שאת עושה ואכן כתבת שאת לוקחת על עצמך פרוייקט ומבצעת אותו בהצטינות רק שמשהו בך עוצר אותך מלקחת פרוייקטים מלכתחילה, וגם ציינת את הפחד מהעתיד שלך, מן הראוי שתשאלי את עצמך מה גורם לך בתחומים אחרים בחיים שכן את מתמידה בהם וממשיכה לעשות אותם כדבר המובן מאליו, מה עושה את ההבדל הגדול בין זה לעיסוק שלך בקרירה? התחושה שלי היא שאת צריכה להגדיר לעצמך מהי המשמעות של קרירה בשבילך? ומה הערך המוסף שלה בחיים שלך ביחס לשאר הערכים והצרכים שלך כמו חופש, זוגיות, ילדים, פנאי, והנאה? יתכן שהקרירה נתפסת ברגש שלך כמאיימת על החופש שלך בתחומים אחרים בחיים שחשובים לך לא פחות ולכן משאירה אותך פסיבית בצמיחה הקריריסטית שלמעשה יש לך את כל הכלים מבחינת כשרון והצלחה בפרוייקטים שאת כן לוקחת. חשוב שתבדקי מחדש את הגדרת העיסוק שלך והקרירה שתרצי ליצור לעצמך באופן שיעשה רק טוב וישלים את מכלול הערכים והצרכים שלך בצורה אופטימלית יותר, וכך הגדרת העתיד המפחידה והמשתקת תוכל להישתנות ותתן לך סיבה אמיתית שתניע אותך לפעול להגשמתה מתוך אמונה והכרה בתועלת וההנאה שהיא מסיבה לך.
אני מבין שאת יודעת שאת מוכשרת ויש לך את הכלים להצליח במה שאת עושה ואכן כתבת שאת לוקחת על עצמך פרוייקט ומבצעת אותו בהצטינות רק שמשהו בך עוצר אותך מלקחת פרוייקטים מלכתחילה, וגם ציינת את הפחד מהעתיד שלך, מן הראוי שתשאלי את עצמך מה גורם לך בתחומים אחרים בחיים שכן את מתמידה בהם וממשיכה לעשות אותם כדבר המובן מאליו, מה עושה את ההבדל הגדול בין זה לעיסוק שלך בקרירה? התחושה שלי היא שאת צריכה להגדיר לעצמך מהי המשמעות של קרירה בשבילך? ומה הערך המוסף שלה בחיים שלך ביחס לשאר הערכים והצרכים שלך כמו חופש, זוגיות, ילדים, פנאי, והנאה? יתכן שהקרירה נתפסת ברגש שלך כמאיימת על החופש שלך בתחומים אחרים בחיים שחשובים לך לא פחות ולכן משאירה אותך פסיבית בצמיחה הקריריסטית שלמעשה יש לך את כל הכלים מבחינת כשרון והצלחה בפרוייקטים שאת כן לוקחת. חשוב שתבדקי מחדש את הגדרת העיסוק שלך והקרירה שתרצי ליצור לעצמך באופן שיעשה רק טוב וישלים את מכלול הערכים והצרכים שלך בצורה אופטימלית יותר, וכך הגדרת העתיד המפחידה והמשתקת תוכל להישתנות ותתן לך סיבה אמיתית שתניע אותך לפעול להגשמתה מתוך אמונה והכרה בתועלת וההנאה שהיא מסיבה לך.
וואו!!! תודה
|אנסה לענות המשמעות של קריירה בשבילי היא מימוש עצמי. אני כותבת את זה ופתאום עולה בדעתי שאולי כאן באמת שורש הבעיה. אולי אני עושה מה''עצמי'' שלי עניין גדול כל כך עד כי בחירה קרייריסטית נראית לי כמו משהו קריטי, גדול מהחיים, שצריך לענות על כל כך הרבה ציפיות שיש לי מעצמי ושתמיד היו לכל הסובבים שלי ממני!!!! אפשר אולי להקביל את זה לבחורה שמשוכנעת שהיא כה יפהפיה מיוחדת ויקרת מציאות עד כי היא לא מצליחה למצוא לעצמה בן זוג.... היא לא יכולה ''להתבזבז'' על סתם אחד ןמעדיפה לשבת בבית ולהבריש את השערות שלה עד שהמושלם יגיע.... (לפחות בתחום הזה הרומנטי הסתדרתי טוב מאד.... מממממ...) אני ממש מרגישה חובה עצומה להצליח ולהבריק, עד שאני נמנעת מהצעדים הראשונים, הקשים, האפורים שנדרשים בבניית כל קריירה. כדי להגיע למטרה הסופית שלי החלטתי שעלי לעבוד בשנים הקרובות בעבודה שהיא פחות נפלאה ומרגשת אבל קשורה בתחום, ותקדם אותי- כלכלית וגם קצת מקצועית. מבחינת השאיפות הגדולות העתידיות שלי. אני מוכרחה לפעול כמו בן אדם שמרגיש יותר ''רגיל'' פחות ''מיוחד''. אני נותנת לעצמי פריבילגיות שלא באמת מגיעות לי רק בגלל שאני חושבת שמגיע לי. שאני יותר מוכשרת מאחרים. כמובן שאותם ''אחרים'' כבר מזמן עקפו אותי בסיבוב... צדקת כשאמרת שהקריירה מאיימת על החופש שלי בתחומים אחרים אבל אז מה? על מי היא לא מאיימת? ממי היא לא גוזלת את השעות המתוקות של הבטלה? בגלל נדמה לי שאני כזאת ''אמנית'' אני מרשה לעצמי להתפנק באופן שהורס אותי בסופו של דבר. תשמע, גרמת לי להבין סופסופ את עצמי מה-זה תודה......
.
|אנסה לענות המשמעות של קריירה בשבילי היא מימוש עצמי. אני כותבת את זה ופתאום עולה בדעתי שאולי כאן באמת שורש הבעיה. אולי אני עושה מה''עצמי'' שלי עניין גדול כל כך עד כי בחירה קרייריסטית נראית לי כמו משהו קריטי, גדול מהחיים, שצריך לענות על כל כך הרבה ציפיות שיש לי מעצמי ושתמיד היו לכל הסובבים שלי ממני!!!! אפשר אולי להקביל את זה לבחורה שמשוכנעת שהיא כה יפהפיה מיוחדת ויקרת מציאות עד כי היא לא מצליחה למצוא לעצמה בן זוג.... היא לא יכולה ''להתבזבז'' על סתם אחד ןמעדיפה לשבת בבית ולהבריש את השערות שלה עד שהמושלם יגיע.... (לפחות בתחום הזה הרומנטי הסתדרתי טוב מאד.... מממממ...) אני ממש מרגישה חובה עצומה להצליח ולהבריק, עד שאני נמנעת מהצעדים הראשונים, הקשים, האפורים שנדרשים בבניית כל קריירה. כדי להגיע למטרה הסופית שלי החלטתי שעלי לעבוד בשנים הקרובות בעבודה שהיא פחות נפלאה ומרגשת אבל קשורה בתחום, ותקדם אותי- כלכלית וגם קצת מקצועית. מבחינת השאיפות הגדולות העתידיות שלי. אני מוכרחה לפעול כמו בן אדם שמרגיש יותר ''רגיל'' פחות ''מיוחד''. אני נותנת לעצמי פריבילגיות שלא באמת מגיעות לי רק בגלל שאני חושבת שמגיע לי. שאני יותר מוכשרת מאחרים. כמובן שאותם ''אחרים'' כבר מזמן עקפו אותי בסיבוב... צדקת כשאמרת שהקריירה מאיימת על החופש שלי בתחומים אחרים אבל אז מה? על מי היא לא מאיימת? ממי היא לא גוזלת את השעות המתוקות של הבטלה? בגלל נדמה לי שאני כזאת ''אמנית'' אני מרשה לעצמי להתפנק באופן שהורס אותי בסופו של דבר. תשמע, גרמת לי להבין סופסופ את עצמי מה-זה תודה......
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.