משהו ששמתי אליו לב....
שמתי לב לאיזושהיא תופעה שדיי מעצבנת וגם דיי פוגעת... הדברים הבאים נאמרים בלי שום כוונה להעליב או לפגוע בכל דרך שהיא במתנדבי מד"א חדשים... האמת שאין לי בעיה כלל וכלל עם מתנדבים חדשים.. אני מכבד ומעריך אותם מאד.. בדיוק כמו כל מתנדב וותיק... אבל יש לי בעיה קטנה עם אנשים שבדיוק סיימו את הקורס 60 שלהם.... (אני מדגיש בדיוק סיימו).. והם לא ממש מתנדבים במד"א.. עוד לא היה להם מקרה אחד.. שלא לדבר על זה שאין להם מושג איך נראה אמבולנס מבפנים... בכל מקרה. האנשים האלה יוצאים מהקורס עם ידע בע"ר.. הבעיה היא שהם בטוחים שהם יודעים מה לעשות... ז"א מן הסתם הם יודעים מה עושים ואיך עושים את זה... אבל העניין הוא שהעבודה (אם קוראים לזה ככה.) בשטח שונה במקצת מאשר העבודה כפי שהיא מצויינת בספרים.. (לא כך?) הם נתקלים במקרה והם בטוחים שהם יודעים מה לעשות.. ולא איכפת להם שאני שכבר היה לי יותר ממקרה אחד בסגנון הזה ואני יודע מה לעשות.. האמת שגם רובם יודעים שאני מתנדב.. ועזרתי לחלקם אפילו כדי ללמוד למבחן... אבל לאאאאאאאאאאאאאאאאא...מה פתאום שהוא יקח לי את המקרה? למה מה קרה??? למה מי מת!!!?? (המממממממ בואו נחשוב).. והנה דוגמא- היו היה לנו ילד שחטף התקף אפילפסיה.. GRAND MAL... ישר קראו לי.. אני בא ומה אני רואה... 2 ילדות רוכנות מעל הילד המפרכס ובכוח מחזיקות לו את הראש אחורה... הן כלכך מתאמצות עד שהשרירים שלהם פשוט בולטים... אני בא ושואל אותן מה הן עושות.. הן משתיקות אותי ואומרות לי שהן יודעות מה הן עושות ושהן עברו קורס מדא... אני שואל אם הן התקשרו 101.. ותנחשו מה? הן לא.... אני ישר מרים טלפון.. ותוך כדי שיחה עם המוקדנית מזיז אותן הצידה... הן זזות... וברקע עדיין אני שומע אותך כוסעות ומברברות עם חברות שלהן על איך שאני העפתי אותן... ועל איך שזה לא יפה כי "עברנו קורס מדא..." אני מסביר להן מה הן לא עשו נכון.. אבל לא איכפת להן.. "אנחנו עברנו קורס 'מדא'..." בקיצור מבוי סתום.. בכל מקרה.. הרגשתי צורך לחלוק את זה אתכם... ותודה שקראתם עד לכאן...
שמתי לב לאיזושהיא תופעה שדיי מעצבנת וגם דיי פוגעת... הדברים הבאים נאמרים בלי שום כוונה להעליב או לפגוע בכל דרך שהיא במתנדבי מד"א חדשים... האמת שאין לי בעיה כלל וכלל עם מתנדבים חדשים.. אני מכבד ומעריך אותם מאד.. בדיוק כמו כל מתנדב וותיק... אבל יש לי בעיה קטנה עם אנשים שבדיוק סיימו את הקורס 60 שלהם.... (אני מדגיש בדיוק סיימו).. והם לא ממש מתנדבים במד"א.. עוד לא היה להם מקרה אחד.. שלא לדבר על זה שאין להם מושג איך נראה אמבולנס מבפנים... בכל מקרה. האנשים האלה יוצאים מהקורס עם ידע בע"ר.. הבעיה היא שהם בטוחים שהם יודעים מה לעשות... ז"א מן הסתם הם יודעים מה עושים ואיך עושים את זה... אבל העניין הוא שהעבודה (אם קוראים לזה ככה.) בשטח שונה במקצת מאשר העבודה כפי שהיא מצויינת בספרים.. (לא כך?) הם נתקלים במקרה והם בטוחים שהם יודעים מה לעשות.. ולא איכפת להם שאני שכבר היה לי יותר ממקרה אחד בסגנון הזה ואני יודע מה לעשות.. האמת שגם רובם יודעים שאני מתנדב.. ועזרתי לחלקם אפילו כדי ללמוד למבחן... אבל לאאאאאאאאאאאאאאאאא...מה פתאום שהוא יקח לי את המקרה? למה מה קרה??? למה מי מת!!!?? (המממממממ בואו נחשוב).. והנה דוגמא- היו היה לנו ילד שחטף התקף אפילפסיה.. GRAND MAL... ישר קראו לי.. אני בא ומה אני רואה... 2 ילדות רוכנות מעל הילד המפרכס ובכוח מחזיקות לו את הראש אחורה... הן כלכך מתאמצות עד שהשרירים שלהם פשוט בולטים... אני בא ושואל אותן מה הן עושות.. הן משתיקות אותי ואומרות לי שהן יודעות מה הן עושות ושהן עברו קורס מדא... אני שואל אם הן התקשרו 101.. ותנחשו מה? הן לא.... אני ישר מרים טלפון.. ותוך כדי שיחה עם המוקדנית מזיז אותן הצידה... הן זזות... וברקע עדיין אני שומע אותך כוסעות ומברברות עם חברות שלהן על איך שאני העפתי אותן... ועל איך שזה לא יפה כי "עברנו קורס מדא..." אני מסביר להן מה הן לא עשו נכון.. אבל לא איכפת להן.. "אנחנו עברנו קורס 'מדא'..." בקיצור מבוי סתום.. בכל מקרה.. הרגשתי צורך לחלוק את זה אתכם... ותודה שקראתם עד לכאן...