משהו שרשמה סבתא שלי.
הרגשתי צורך לרשום את המשפטים האחרונים שרשמה סבתא שלי בספר המשפחה שלנו. לדעתי הדברים שהיא רשמה נוגעים לכל אנשי הפורום כאחד! "תם ולא נשלם ספר המשפחה..... הזכרונות הם הגבול. הדורות שמפיהם יכולתי ללמוד על שורשי משפחתי אינם עימנו עוד. השרשרת נותקה וחוליותיה אבדו. ניסיתי לאסוף את השברים, להיזכר , ליצור רצף... עלה בידי אך מעט. חוליות כה רבות חסרות , כבר אין את מי לשאול. בלית ברירה אנו הננו הגיבורים, אנו ובנינו,ובני בנינו אחרינו. אנו נושאים בתוכנו את זכרון כולם. הראשונים עם האחרונים. אנו חוליית הקשר בין הדורות. דברים פעוטים ודברים גדולים, דברים שמחים ודברים עצובים, הכל נארג ביריעה אחת בזכרוננו." וכל מילה נוספת מיותרת.....
הרגשתי צורך לרשום את המשפטים האחרונים שרשמה סבתא שלי בספר המשפחה שלנו. לדעתי הדברים שהיא רשמה נוגעים לכל אנשי הפורום כאחד! "תם ולא נשלם ספר המשפחה..... הזכרונות הם הגבול. הדורות שמפיהם יכולתי ללמוד על שורשי משפחתי אינם עימנו עוד. השרשרת נותקה וחוליותיה אבדו. ניסיתי לאסוף את השברים, להיזכר , ליצור רצף... עלה בידי אך מעט. חוליות כה רבות חסרות , כבר אין את מי לשאול. בלית ברירה אנו הננו הגיבורים, אנו ובנינו,ובני בנינו אחרינו. אנו נושאים בתוכנו את זכרון כולם. הראשונים עם האחרונים. אנו חוליית הקשר בין הדורות. דברים פעוטים ודברים גדולים, דברים שמחים ודברים עצובים, הכל נארג ביריעה אחת בזכרוננו." וכל מילה נוספת מיותרת.....
