משהו שרציתי לספר

[TheLilo]

משהו שרציתי לספר

קודם כל, שיהיה לכולנו כמובן ערב טוב ושבוע מקסים. היום נזכרתי במשהו שהייתי מאמינה בו כשהייתי קטנה. כשהייתי קטנה יותר, מהגיל שאני זוכרת את עצמי (משהו כמו 5) ועד גיל בערך 8-9, תמיד הייתי אומרת לעצמי "כשאני אוולד מחדש, אני אעשה את הדברים אחרת/אני אעשה/לא אעשה בחירות אחרות" או שכשהייתי עושה דברים שנראו לי כטעות או שגיאה הייתי אומרת "לא נורא, לפחות לפעם הבאה אני יודעת שאסור לי לעשות כך וכך". זה מוזר לי. כאילו מגיל קטן הכרתי בעובדה שאני נשמה שכרגע חיה גלגול חיים מסוים ושקיים גלגול נשמות והנשמה שלי תמשיך להתגלגל עוד ועוד פעמים. אבל ככל שהתבגרתי ועם השנים, ההרגשה המיוחדת הזו שחוויתי כשהייתי קטנה התפוגגה ואיתה גם האמונה הזו ב"גלגול נשמות". איך מסבירים את זה? היום, לאחר שחקרתי קצת יותר בנושא והסתכלתי לאחור על חוויות שעברתי, החלומות שלי, והחוויה שאני עוברת כרגע, אני יכולה להגיד שאני שוב מתחזקת באמונה של גלגול נשמות, שלכל נשמה יש יעוד וכדומה.

 

[רותי 11]

מתוקה - אל ילדים הזכרון עדיין פתוח

והם עדיין חווים וזוכרים תקופות חיי םאחרות או בכלל הראיה שלהם לעולם הרוח היא לא מוגבלת כמו שלנו, הם רואים כמעט הכל ולכן מה שחווית זה פשוט היה במקום של זרימה עם מה שבאת לעשות ועם הנשמה שלך

 

[TheLilo]

תודה רותי אבל

איך אני יכולה להתחבר שוב ל"נשמה" הזו.. ליעוד שלי. נתקלתי בלא מעט אנשים שטוענים שכל נשמה ניחנה במתנה כלשהי. חלק יכולים להבין ולהכיר אותה ממש בקלות וחלק צריכים להתאמץ קצת יותר ולחזק אותה בשביל להבין מה היא אותה המתנה שלהם. איך ניתן לעשות זאת? איך אני יכולה לגלות ולהבין מה המתנה שאני ניחנתי בה, ומה הייעוד/השיעור שלי בגלגול הנוכחי?

 

[רותי 11]

מתוקה אפשר פשוט לבקש

להתחבר אליה ולהתחיל לתקשר איתה אולי בהתחלה ברך החלומות, משום שבכל מקרה בזמן השינה אנחנו מתחברים לנשמה שלנו ואז לבקש לאט לאט לעורר את הזכרון ולקבל סימנים ליעוד שלך

 

[אני מאמין בטוב]

מחיקת הזיכרון מהגלגולים הקודמים

עדיין אינה מלאה אצל הילדים, כמו שאמרה רותי. יש רגרסיה מעניינת בהיפנוזה של מישהי שסיפרה איך הנשמה שלה הגיעה לעולם (לינק מצורף). העיקרון של כל הביאה שלנו לעולם הזה, לפי מה שהבנתי, היא כדי לשפר אותו, לעשות אותו עולם יותר טוב. הדרך הטובה ביותר לגלות מה אנחנו צריכים לעשות, היא בדר"כ לגלות מה אנחנו נהנים לעשות. הדברים שמסבים לנו אושר הם במקרים רבים סימנים שהם קשורים להגשמת היעדים שלנו כאן.

 

[obobus]

הי, זה בכלל לא מוזר מה שאת מספרת

גם אצלי בתקופת הגיל הזו הילדות היתה כמו רגל בעולם הזה ורגל בעולם ההוא. אני מתחבר למה שרותי כתבה שבשנים הראשונות הזכרון הנשמתי שלנו עדיין חזק (העולם הזה לא הספיק לטשטש אותו). תנסי להתחבר אל הזכרון הזה מהילדות. אולי חוץ מהתחושות שהיו לך, האמירות האלה שתארת את זוכרת שהרגשת דברים נוספים או אולי ראית. כל זכרון כזה יכול להוביל אותך צעד נוסף בדרך. ובסופו של דבר יש לך מדריך מלווה כאן. הוא נוכח גם אם את מרגישה אותו. דבר אליו. כשאת ערה, כשאת הולכת לישון. הוא יענה לך.