אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
משהו שקראתי...
- פותח הנושא adam33
- פורסם בתאריך
בחרתי להעתיק לפה../images/Emo127.gif כדאי לקרוא
****************** מהו קשר זוגי טוב? **************************** --------------------מאת: דב קרדו ------------------------------- כאשר אני מדבר על קשר זוגי טוב, אני מרשה לעצמי, אולי קצת באכזריות, לשים בצד (זמנית) את האהבה, את הכימיה ההיא שבדרך כלל מחברת אנשים. אני מתרחק בכוונה ממילים נשגבות כמו "אהבת חיים" "התאמה מושלמת" והשד יודע באלו עוד תיאורים אנשים מציירים לעצמם את אופי החיים הזוגיים שהם שואפים להם. אשליות יש לרבים, מפה ועד להודעה חדשה. וכגודל האשליות יהיה עומק הנפילה, האכזבה מהמציאות המרה הטופחת על הפנים. נישואים מאהבה - דבר רצוי לכל הדעות, טובים לצעירים הטירונים, שעדיין אינם יודעים לאן הם לוקחים את עצמם. אם התמזל מזלם והתאהבו באדם מתאים להם, מה טוב. לעומת זאת כאשר האדם כבר בוגר, והוא נושא עימו נסיון חיים רב, מערכות יחסים אחדות, ילדים אולי, רכוש כזה או אחר, האפשרויות והשיקולים שונים לחלוטין. מי שעיניו בראשו, יחפש שותף. שותף להנאות להתפתחות, להתמודדות... אדם שווה ערך לו, עם ראיה דומה, תובנות דומות לגבי מערכות יחסים, חינוך ילדים, ניהול משק בית... מצאתם אדם כזה ואין אהבה? אם תשכילו לפתח איתו את הקשר, גם אהבה תהיה לכם, ואחת יציבה ומתמשכת, בעלת ערך של ממש, ולא משהו המבוסס על אשליות הדדיות... קשר זוגי טוב מבוסס (או רוצי שיהיה מבוסס) על הדדיות, קודם כל. כבוד הדדי, נתינה, אימון, הערכה, תמיכה… במבט ראשון כל אלו נראים סתם מילים, ביחוד לגבי מי שמחפש בעצם אהבה. אמרתי כבר שכשמגיעים למצב בו צריך לחפש בן זוג באופן פעיל זה מפני שאהבה "רגילה" לא נקרתה בדרכיכם ולא הביאה אתכם לחיי זוגיות טובים. אם תמשיכו ותחפשו אהבה, תאריכו את החיפוש עד לאין קץ, ואולי אפילו לנצח. לעומת זאת אם תשכילו ותחפשו בן זוג "מתאים" - אפילו באופן טכני קצת, יש לכם סיכוי טוב מאוד להגיע למה שאתם מחפשים. למרות שאנחנו חיים בתקופה בה שיוויון האישה מהווה גורם חשוב מאוד, עדיין הרבה נשים חיות תחת הרושם שערכן בנוי ממראן החיצוני, יכולתן להתלבש ו"להחזיק בית". אני מאוד מקווה שמי שקוראת אותי לא מרגישה ככה. לאישה יש זכות לחיות את החיים שלה, שמעניינים אותה וחשובים לה. אם מאוד חשוב לה להביא ילדים, היא אכן כובלת את עצמה במידה מסויימת, אבל אם תבחר בן זוג שיוויוני, שיחלוק איתה את המטלות המשפחתיות על בסיס צרכים ואפשרויות, ולא על בסיס דעות קדומות ומאזן כוחות, יש לה הרבה מאוד סיכויים לממש את עצמה בדרך זו או אחרת. בקשר זוגי טוב צריך שתהיה קבלה הדדית ממש מההתחלה. אם אחד או שני בני הזוג מתכננים לשנות תכונות אצל השני, הם חיים באשליה קשה. לא תשנו אף אחד, תשכחו מזה, ובוודאי אל תבנו על כיוון כזה. משתנה רק מי שבאמת רוצה להשתנות ופועל בכיוון בעצמו (על טיפול כבר דיברתי?). בחיים לא תצליחו לגרום לבן זוגכם להשתנות מבלי שישנא אתכם פעמיים - גם על זה שאתם לא מקבלים אותו כמו שהו, וגם (אם בכלל) על שאילצתם אותו לשנות את דרכיו (או על שאינו עומד בציפיותיכם). אפילו אם תגרמו לו ללכת לטיפול בשביל שישתנה לטעמכם, זה לא יקרה, כי זה לא הרצון שלו. בקשר זוגי טוב כדאי מאוד שתהיה, אצל שני בני הזוג, מודעות לטיפול כדרך לפתרון בעיות אישיות וזוגיות. אין מערכת זוגית שאינה נתקלת בבעיות. לא קיים דבר כזה, אלא אם אחד או שני בני הזוג מדחיקים חלקים גדולים מאישיותם. אנשים שמודעים לטיפול, שעברו טיפול, יוכלו לעבד ולעבור משברים קשים מאוד ולצאת מהם בשלום, אם לא מחוזקים יותר. במקרה הכי גרוע, אם באמת באמת לא מצליחים לפתור את הבעיות, אפשר לפחות להתגרש באופן מכובד ומכבד, מבלי להרוס אחד לשני את החיים (שלא לדבר על הנזק הנגרם לילדים), ומבלי לפרנס סוללות עורכי דין ולהעסיק בתי משפט. באמת, ברגע שלוקחים בחשבון גירושים מכובדים, ברגע שמסוגלים לדון באפשרות שהקשר לא יצליח, הסיכוי להכשל קטן משמעותית… כאשר יש את כל הנ"ל, יש כלים לעבור את היומיום השגרתי של חיים משותפים. את ההתמודדות מול הקשיים הרבים בהם נתקלים כל הזמן - פרנסה, מגורים, משפחה מורחבת, חברים… שלא לדבר על ההתמודדות מול הילדים, שזה פרוייקט בפני עצמו, שדורש מיומנות אישית גבוהה מאוד, ורצוי מאוד שיהיה פרוייקט משותף ומתואם של שני בני הזוג. גישה דומה לחינוך ילדים חשובה מאוד להצלחה בתחום הזה! ואם הקשר שלכם יהיה טוב, מירב הסיכויים שלא רק שתסדרו לא רע עם הילדים, גם הם יוכלו להיבנות על המודל המוצלח שלכם, ולהמשיך בדרכיכם! אני מודה, זה נראה ונשמע נורא, לשקלל בן זוג באופן טכני כל כך, אבל אלו הם אבני היסוד של חיים זוגיים בהם לשני בני הזוג יש מקום מכובד, יכולת לגדול, להעזר בעת צרה וסיכוי טוב לישון בשקט. כאשר אנו בוחרים על פי "נטיות הלב", עד כמה שזה נשמע מופרך, אנו בוחרים לעצמנו את הצרות שלנו, הצרות הכי גרועות שיכולות להיות (לא הייתם כבר בסיפור הזה?) - הקנאית תבחור מישהו בוגדני, שיהיה לה על מה לדאוג, השתלטן יבחר מישהי כנועה, שיוכל לרדות בה, הילדותי יבחר "אימא", שיוכל להמשיך לינוק... וכן הלאה, "התאמות" שמחזקות אצל כל אחד את הנקודות הבעייתיות שלו. כבר ראיתי חבר שהתגרש, מתחבר עם מישהי חדשה דומה לגרושתו בהתנהגותה באופן מדהים. למזלם הקשר לא החזיק, אבל אני הייתי המום, לא רק מההתחברות, אלא גם מזה שהוא לא ראה עד כמה החדשה דומה לקודמת! אם עשיתם דרך טיפולית כלשהי, והתחברתם (או תתחברו) לאדם שגם הוא עשה דרך כזו, גם אם חיברתם "צרות" כנ"ל, בוודאי עשיתם את זה באופן פחות אקוטי, ועדיין יש לכם סיכוי טוב מאוד לעבד ולהשתחרר מהם בעבודה משותפת של שניכם. התחברות לאדם ששולל טיפול אינה צופנת טובות לדעתי. אדם כזה אינו מודע כלל לבעיות שלו, לקושיים העלולים לצוץ במערכת הזוגית, ולא ידע להתמודד איתם באופן בונה. כאשר שני בני הזוג בעלי נסיון טיפולי, הם בהרבה מקרים יכולים לעזור אחד לשני, אם לא ממש ממש בעזרה "טיפולית" אזי בוודאי בניווט לכיוונים נכונים ובריאים יותר. אשתי תכעס בוודאי על שאני חוזר ומזכיר את זה, אבל לעובדה שהיה לה נסיון טיפולי היה משקל בהחלטה שלי להתחבר אליה. אחרי 12 שנות נישואים אני יכול להגיד בפה מלא שלא טעיתי. בזכות הנסיון הטיפולי, והנכונות להעזר בטיפול לפתור בעיות, הצלחנו להגיע עד הלום, ואנחנו ממשיכים בכיף, עם ידיעה שגם עם הקושיים הכי גדולים נוכל להתמודד באופן בונה ולא הרסני. שמתם לב שאני לא מדבר על מראה חיצוני ומצב כלכלי? אני מניח. אני עוד אדבר, אבל רק בכדי לנסות לשכנע אתכם שכמה שפחות משקל תשימו על שני הנושאים האלו, ככה ייטב לכם!
****************** מהו קשר זוגי טוב? **************************** --------------------מאת: דב קרדו ------------------------------- כאשר אני מדבר על קשר זוגי טוב, אני מרשה לעצמי, אולי קצת באכזריות, לשים בצד (זמנית) את האהבה, את הכימיה ההיא שבדרך כלל מחברת אנשים. אני מתרחק בכוונה ממילים נשגבות כמו "אהבת חיים" "התאמה מושלמת" והשד יודע באלו עוד תיאורים אנשים מציירים לעצמם את אופי החיים הזוגיים שהם שואפים להם. אשליות יש לרבים, מפה ועד להודעה חדשה. וכגודל האשליות יהיה עומק הנפילה, האכזבה מהמציאות המרה הטופחת על הפנים. נישואים מאהבה - דבר רצוי לכל הדעות, טובים לצעירים הטירונים, שעדיין אינם יודעים לאן הם לוקחים את עצמם. אם התמזל מזלם והתאהבו באדם מתאים להם, מה טוב. לעומת זאת כאשר האדם כבר בוגר, והוא נושא עימו נסיון חיים רב, מערכות יחסים אחדות, ילדים אולי, רכוש כזה או אחר, האפשרויות והשיקולים שונים לחלוטין. מי שעיניו בראשו, יחפש שותף. שותף להנאות להתפתחות, להתמודדות... אדם שווה ערך לו, עם ראיה דומה, תובנות דומות לגבי מערכות יחסים, חינוך ילדים, ניהול משק בית... מצאתם אדם כזה ואין אהבה? אם תשכילו לפתח איתו את הקשר, גם אהבה תהיה לכם, ואחת יציבה ומתמשכת, בעלת ערך של ממש, ולא משהו המבוסס על אשליות הדדיות... קשר זוגי טוב מבוסס (או רוצי שיהיה מבוסס) על הדדיות, קודם כל. כבוד הדדי, נתינה, אימון, הערכה, תמיכה… במבט ראשון כל אלו נראים סתם מילים, ביחוד לגבי מי שמחפש בעצם אהבה. אמרתי כבר שכשמגיעים למצב בו צריך לחפש בן זוג באופן פעיל זה מפני שאהבה "רגילה" לא נקרתה בדרכיכם ולא הביאה אתכם לחיי זוגיות טובים. אם תמשיכו ותחפשו אהבה, תאריכו את החיפוש עד לאין קץ, ואולי אפילו לנצח. לעומת זאת אם תשכילו ותחפשו בן זוג "מתאים" - אפילו באופן טכני קצת, יש לכם סיכוי טוב מאוד להגיע למה שאתם מחפשים. למרות שאנחנו חיים בתקופה בה שיוויון האישה מהווה גורם חשוב מאוד, עדיין הרבה נשים חיות תחת הרושם שערכן בנוי ממראן החיצוני, יכולתן להתלבש ו"להחזיק בית". אני מאוד מקווה שמי שקוראת אותי לא מרגישה ככה. לאישה יש זכות לחיות את החיים שלה, שמעניינים אותה וחשובים לה. אם מאוד חשוב לה להביא ילדים, היא אכן כובלת את עצמה במידה מסויימת, אבל אם תבחר בן זוג שיוויוני, שיחלוק איתה את המטלות המשפחתיות על בסיס צרכים ואפשרויות, ולא על בסיס דעות קדומות ומאזן כוחות, יש לה הרבה מאוד סיכויים לממש את עצמה בדרך זו או אחרת. בקשר זוגי טוב צריך שתהיה קבלה הדדית ממש מההתחלה. אם אחד או שני בני הזוג מתכננים לשנות תכונות אצל השני, הם חיים באשליה קשה. לא תשנו אף אחד, תשכחו מזה, ובוודאי אל תבנו על כיוון כזה. משתנה רק מי שבאמת רוצה להשתנות ופועל בכיוון בעצמו (על טיפול כבר דיברתי?). בחיים לא תצליחו לגרום לבן זוגכם להשתנות מבלי שישנא אתכם פעמיים - גם על זה שאתם לא מקבלים אותו כמו שהו, וגם (אם בכלל) על שאילצתם אותו לשנות את דרכיו (או על שאינו עומד בציפיותיכם). אפילו אם תגרמו לו ללכת לטיפול בשביל שישתנה לטעמכם, זה לא יקרה, כי זה לא הרצון שלו. בקשר זוגי טוב כדאי מאוד שתהיה, אצל שני בני הזוג, מודעות לטיפול כדרך לפתרון בעיות אישיות וזוגיות. אין מערכת זוגית שאינה נתקלת בבעיות. לא קיים דבר כזה, אלא אם אחד או שני בני הזוג מדחיקים חלקים גדולים מאישיותם. אנשים שמודעים לטיפול, שעברו טיפול, יוכלו לעבד ולעבור משברים קשים מאוד ולצאת מהם בשלום, אם לא מחוזקים יותר. במקרה הכי גרוע, אם באמת באמת לא מצליחים לפתור את הבעיות, אפשר לפחות להתגרש באופן מכובד ומכבד, מבלי להרוס אחד לשני את החיים (שלא לדבר על הנזק הנגרם לילדים), ומבלי לפרנס סוללות עורכי דין ולהעסיק בתי משפט. באמת, ברגע שלוקחים בחשבון גירושים מכובדים, ברגע שמסוגלים לדון באפשרות שהקשר לא יצליח, הסיכוי להכשל קטן משמעותית… כאשר יש את כל הנ"ל, יש כלים לעבור את היומיום השגרתי של חיים משותפים. את ההתמודדות מול הקשיים הרבים בהם נתקלים כל הזמן - פרנסה, מגורים, משפחה מורחבת, חברים… שלא לדבר על ההתמודדות מול הילדים, שזה פרוייקט בפני עצמו, שדורש מיומנות אישית גבוהה מאוד, ורצוי מאוד שיהיה פרוייקט משותף ומתואם של שני בני הזוג. גישה דומה לחינוך ילדים חשובה מאוד להצלחה בתחום הזה! ואם הקשר שלכם יהיה טוב, מירב הסיכויים שלא רק שתסדרו לא רע עם הילדים, גם הם יוכלו להיבנות על המודל המוצלח שלכם, ולהמשיך בדרכיכם! אני מודה, זה נראה ונשמע נורא, לשקלל בן זוג באופן טכני כל כך, אבל אלו הם אבני היסוד של חיים זוגיים בהם לשני בני הזוג יש מקום מכובד, יכולת לגדול, להעזר בעת צרה וסיכוי טוב לישון בשקט. כאשר אנו בוחרים על פי "נטיות הלב", עד כמה שזה נשמע מופרך, אנו בוחרים לעצמנו את הצרות שלנו, הצרות הכי גרועות שיכולות להיות (לא הייתם כבר בסיפור הזה?) - הקנאית תבחור מישהו בוגדני, שיהיה לה על מה לדאוג, השתלטן יבחר מישהי כנועה, שיוכל לרדות בה, הילדותי יבחר "אימא", שיוכל להמשיך לינוק... וכן הלאה, "התאמות" שמחזקות אצל כל אחד את הנקודות הבעייתיות שלו. כבר ראיתי חבר שהתגרש, מתחבר עם מישהי חדשה דומה לגרושתו בהתנהגותה באופן מדהים. למזלם הקשר לא החזיק, אבל אני הייתי המום, לא רק מההתחברות, אלא גם מזה שהוא לא ראה עד כמה החדשה דומה לקודמת! אם עשיתם דרך טיפולית כלשהי, והתחברתם (או תתחברו) לאדם שגם הוא עשה דרך כזו, גם אם חיברתם "צרות" כנ"ל, בוודאי עשיתם את זה באופן פחות אקוטי, ועדיין יש לכם סיכוי טוב מאוד לעבד ולהשתחרר מהם בעבודה משותפת של שניכם. התחברות לאדם ששולל טיפול אינה צופנת טובות לדעתי. אדם כזה אינו מודע כלל לבעיות שלו, לקושיים העלולים לצוץ במערכת הזוגית, ולא ידע להתמודד איתם באופן בונה. כאשר שני בני הזוג בעלי נסיון טיפולי, הם בהרבה מקרים יכולים לעזור אחד לשני, אם לא ממש ממש בעזרה "טיפולית" אזי בוודאי בניווט לכיוונים נכונים ובריאים יותר. אשתי תכעס בוודאי על שאני חוזר ומזכיר את זה, אבל לעובדה שהיה לה נסיון טיפולי היה משקל בהחלטה שלי להתחבר אליה. אחרי 12 שנות נישואים אני יכול להגיד בפה מלא שלא טעיתי. בזכות הנסיון הטיפולי, והנכונות להעזר בטיפול לפתור בעיות, הצלחנו להגיע עד הלום, ואנחנו ממשיכים בכיף, עם ידיעה שגם עם הקושיים הכי גדולים נוכל להתמודד באופן בונה ולא הרסני. שמתם לב שאני לא מדבר על מראה חיצוני ומצב כלכלי? אני מניח. אני עוד אדבר, אבל רק בכדי לנסות לשכנע אתכם שכמה שפחות משקל תשימו על שני הנושאים האלו, ככה ייטב לכם!
איש המערות
New member
נכנס למאמרים ולטאג ליין
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.