משהו שמציק לי...

משהו שמציק לי...

תגידו לי- איך אתם חושבים שאינטרנט וכתיבה בכל הפורומים מסתדרים עם התורה? פשוט בזמן האחרון זה נורא מציק לי ואני מרגישה יסורי מצפון שבעצם אני מבזבזת זמן שהייתי יכולה ללמוד להתפלל ובעצם סתם בשביל לדבר עם אנשים גם אם זה דברי תורה באינטרנט- שזה דבר שבהחלט שנוןי במחלוקות והרבה מגדולי ישראל פסקו לאסור. חוץ מזה שזה גם הוצאה כספית לא קטנה... אז לא יודעת..מצד אחד אני מרגישה שהמקום הזה גם מחזק אותי וגם נותן לי אפשרות להכיר עוד אנשים קצת שונים ממני אבל מצד שני זה די בזבוז של זמן וסתם דרך לברוח בעצם מעשיה של דברים חשובים יותר... חוץ מזה יש את הקטע של התמכרות וכל זה .. כי הרי אם אנחנו באמת רוצים להתקרב לה' אז צריך למלא את הזמן הפנוי בכמה שיותר לימוד בכמה שיותר מצוות ולא סתם למרוח את הזמן... אז מה אתם אומרים בעניין??
 

רוזן71

New member
תגובה.

בס"ד. סיון שלום. אני אוהד את חסידות ברסלב הרבה שנים (אני לא חסיד), ומאז שנכנסתי לפורום הזה לפני קרוב לשנה (בתחילה בתור קורא פסיבי), אני עוקב אחר הודעותייך ואני רוצה לאמר לך שבכתיבתך הטהורה ושוחרת השלום תמיד חיזקה אותי. וכשפרשת, ולפעמים היו פה מחלוקות חשבתי על דברייך החסרים... ואני משער שכמוני יש עוד קוראים שזה עושה להם משהו, ואלי גם גורם לשינוי משמעותי, מי יודע? לכן לדעתי כמו שתפילות אינם חוזרות ריקם ואפילו אחרי הרבה שנים, כך גם כתיבה שבאה מלב טהור לא תחזור ריקם. ולכן, אני לא מתכוון לייעץ לך בלבטייך, אולם מאחר שהעלית את הנושא בפורום חשתי צורך לאמר לך את אשר בליבי. בברכה, רוזן.
 
איך צמיק לך משהו אם את למעלה מן...

הזמן?? סתםםם האמת אני חושב שהתשובה שלך נעוצה בשם שלך כי מי שחי עם אמונה הוא באמת מרגיש למעלה מן הזמן והמקום והוא יכול להרגיש את ה' בכל מצב ואפשרות לכן אם אדם מרגיש שהוא מחזק את האמונה שלו גם דרך האינטרנט אז למה לא ? אני חושב שזה תלוי בך, כל אחד לפי מה שהוא מרגיש
 

asaf2000

New member
תגובה

כל כלי אפשר לנצל אותו לעבודת ה' וצריך להזהר לא לנצל אותו לרעה. זו באמת בעיה שנהיים מכורים, אני למשל כל כמה חודשים קולט שהדרדרתי שוב לדרגת "מכור" ואני מגביל את עצמי מחדש
אבל מי שגולש באינטרנט הרבה זמן יודע שזה כמו חיים חלופיים וקשה להתנתק מזה ואפשר לנצל את זה לדברים קדושים... נראה לי הפתרון הכי טוב זה להגביל את עצמך לשעות מסוימות, נגיד שעתיים ביום לגלוש ולא שניה יותר לדוגמא...
 

sarav55

New member
אסף גם אני הייתי מכורה

וברוך ה' תפסתי את עצמי בזמן הנכון ומגבילה את עצמי מקווה שאצליח זה לא פשוט זה עבודת המידות מאוד גדולה
 

פראזניק

New member
כבר דיברנו על זה פעם

כאן בפורום. למעשה יותר מפעם. א. הענין ההלכתי תלוי ברב לו את שומעת. אדם שלא שאל רב, אכן נמצא בבעיה מסוימת מבחינת הגלישה. ב. מבחינת עבודת ה': אכן. אדם צריך שיהיה אכפת לו על כל רגע שאינו מנצל לקשר עם הבורא (כל סוג קשר יהודי). הרי בזמן הזה, אני יכול להתבודד, להתפלל, ללמוד, ובמקום זה אני יושב כאן וגולש? אבל המציאות היא שלא תמיד האדם מסוגל לעבודת ה', ולעתים תפסת מרובה לא תפסת. רבינו ז"ל אמר לרבי נתן בחלום, כאשר ראה שרבי נתן מטפס בסולם ונופל, מטפס שוב ונופל שוב "אחוז עצמך וטפס" וכוונתו - לפי הפירוש המקובל - היתה שלא יקפוץ בדרגות, אלא יעלה, מדרגה לדרגה, שכן הקפיצה מסוכנת. אמנם אתה מגיע רחוק, אבל אתה יכול גם ליפול, ובעבודת ה' בד"כ זה מה שקורה. הדרך אותה הורה רבינו היא לא לקום יום אחד, להסתגר בחדר ולהחליט: זהו. מהיום אני מתנתק מהעולם ו"רק" עובד את ה'. רבינו אמר שאינו מחזיק מצדיק המנותק מהעולם, אלא צדיק צריך להיות מעורב בעולם. לכן, כאשר השאלה היא "בזבוז זמן" גרידא (היינו, בלי להכנס לשאלת הגלישה), הרי שהתשובה היא שכאשר אדם לא מסוגל, קוראים לזה אצלינו:"צריך נייחא למוחין" - מנוחה למוח, שיחת חברים מהסוג שמתנהל כאן בד"כ, אינו דבר פסול כלל (שוב, בלי להתייחס לשאלת הגלישה). בד"כ השיחות כאן נסובות סביב ענין רביז"ל, שיחותיו, תורותיו ומורשתו. איני חושב שזה "בזבוז זמן" ודומני שתסכימי איתי. כמובן, שעדיף להתבודד, להתפלל או ללמוד במקום זה. אבל לא תמיד אפשר.
 
סיון צדיקה, תקשיבי...

כפי שרוזן כתב, גם אני התחלתי בפורום זה כפסיבי ואכן קראתי את שכתבת בפורום ואכן התפעלתי מהנפש הרגישה שלך והזכות הגדולה שלך לעשות תשובה מהלב ולהדבק בה' ית' וברבינו הקדוש. מגיע זמן, בו הגוזלים לומדים לפרוש כנפיים ולעוף, הם אינם קטנים יותר יש להם תובנה אחרת כעת , ואני מרגיש סיון, שעברו הימים ונשמתך הטהורה רוצה יותר קדושה, רוצה להדבק יותר בצדיקי האמת. נשמתך מואסת בתועבה , בפרסומות מלאות זוהמה המופיעות באינטרנט ובמראות אסורים ש-ה' יצילנו וירחיקנו אמן. ולכן סיון, עם כל הצער שבדבר , אני בהחלט מסכים איתך ומעריך אותך ולדעתי הגיע הזמן שתפרשי כנפיים ותעופי למקומות של קדושה..........אל למעלה מן הזמן.....
יהיה ה' ית' איתך ותמיד אמן.!
 

BaaMan

New member
תראי בסה"כ אני מסכים איתך...

בס"ד וזה באמת נכון שאדם צריך מנוחה ואם הוא יהיה עייף תפוקת הלימוד שלו תרד וכך הגם תפילתו. אך האם אדם צריך לעשות זאת ספונטני?? שכאילו הוא יושב ולומד/מתפלל פתאום זמן מסויים מתחיל להתעייף אז הוא אומר טוב יאללה בוא נעשה איזה הפסקה להכנס לפורום לאיזה רבע שעה(סתם דוגמא). או שמא זה צריך להעשות בצורה קבועה שכאילו אני לא מרגיש עייף הוא משהו...ואני הולך למחשב(וזה בהחלט קורה לי) אז זה לא בסדר שאני על המחשב...בגלל שזה לא למטרת מנוחה...היינו אני סתם כך הולך ומבטל מלימודי. אז לדעתי אדם צריך לשאוף ללמוד להתפלל ולקיים מצוות כל היום(כמובן לא להיות מנותק מהעולם) כאשר אם הוא מתעייף הוא עושה הפסקה(כי זה פשוט הכרחי לעבודת ה'.) רגע...אתה לא חושב שאדם צריך לשאוף לכל היום תורה ותפילה?
 
פראזניק...

תראה עקרונית אני מסכימה עם מה שכתבת- אבל משהו בכל זאת מציק לי- אני הבנתי ממה שאמרת שנכון באמת האידאל הוא כן לנצל את הזמן ללימוד תפילה וכו..אבל מכיוון שזה לא מה שקורה אז אפשר ומותר לעשות הפסקות מדי פעם... לי זה נשמע קצת כמו "פשרה" -אולי היא הכרחית אבל להגיד לעצמך שאתה מכיר את עצמך ואתה במילא לא מסוגל ללמוד כל הזמן ולפי זה לת לעצמך היתר לגלוש באינטרנט זה נקרא להתייאש מראש... זה שונה אם אדם יושב ולומד ומתעסק בקדושה ואז מרגיש שהוא חייב הפסקה ואז נכנס לאינטרנט..-זה בסדר. אבל לוותר מראש ולהגיד שאתה לא מסוגל בכל מקרה- זו פשרה ואני חושבת שהשאיפה צריכה להיות להתקדם ולהתעלות מעל החולשות שלנו ולא לוותר מראש... אני לא אמרתי שבפורום הזה יש משהו רע חו"ש..אני באמת גם קיבלתי המון ממנו.. רק שאני צריכה להיות שלמה עם עצמי- וכרגע אני לא שלמה עם הקטע הזה...מבין?
 
ועכשיו תגובה לכולם...

וואי ממש השתלטתי על השירשור עם כל התגובות... טוב רק רציתי להגיד לכולכם - תודה.. הלוואי ורבע מהדברים שכתבתם היו באמת נכונים..אבל בכל מקרה באמת חיזקתם אותי קצת ואפילו זכיתם שיהיה לי חיוך על הפנים... "ישנם בני אדם שיש להם יסורים גדולים ואי אפשר להם לספר את שבליבם..וכשבא אדם עם פנים שוחקות יכל להחיותם ממש" -ר' נחמן- אז תודה רבה גם על מה שכתבתם וגם בכלל... כל טוב.
 

פראזניק

New member
למעלה,

"זה שונה אם אדם יושב ולומד ומתעסק בקדושה ואז מרגיש שהוא חייב הפסקה ואז נכנס לאינטרנט..." - על זה דיברתי. אוסיף רק נקודה נוספת: יש אנשים שמתוקף עבודתם מחוברים לרשת - וממילא הם גם גולשים בפורומים וכו'. גם זה - תסכימי איתי - "בסדר".
 
מי שיש לו לב אין לו מקום....

הכוונה מי שלבו עם ה', לא רק שהוא למעלה מן הזמן, אלא אף למעלה מן המקום... הקליפה האחרונה לבירור היא קליפת נוגה. המעורבת טוב ורע, והעירוב הוא באופן שאין היכר בין טוב לרע, אלא, אתה צריך עם הכלים שניתנו לך ושיכללת אותם לעשות את עבודת הבירור. אז, באותו אופן בדיוק בו בוחנים כל נושא מהמרכיב את שגרת יומנו, גם נושא זה בא לבדיקה, איף זה קשור ללב ל-ה'? תשובה: היכן כוונת הלב מונחת? ההולך הנך בשרירות הלב? אחר המשיכה לרע המסתתר במקומות אלו.. או, כוונתך "טהורה לשם שמים", לקרב, להתחזק, ללמוד, ללמד, וכו' אני לא משקר לעצמי, באותו אופן, בו השלכתי עצמי לתוך רפש וטיט לפני חזרתי בתשובה, מתוך ידיעה וכוונה להתמודד, בחיפושי אחר אמת פנימית, שבערה, וברוך השם עדיין בוערת, ולנצח! והנצחון הוא לא כיבוש הפחד מהנפילה, הנצחון הוא לקום מהנפילה ולהתחיל מהתחלה. ובכו באותו אופן, זורמים לכל מקום, ובכל זמן, על פני הגלובוס הזה שבו אנו חיים, כל זמן שחיים. איי, תוכלו להגיד, לא נכנסים במודע למקום סכנה וכו', נכון, אבל המתבונן היטב באופן התרחשות האירועים, והקצב המואץ של ההתפתחויות, רואה בבירור, מגמה של השתלטות הבעל דבר על כל המציאות הסובבת אותנו, מי ישרוד יותר טוב? מי שהתנסה, התחשל, והתגבש...? או, זה שהתחבא באיזה פינה מסותרת, ולאט לאט, נחשול המיים הזדונים חודר לפינתו...? הבחירה קיימת, ומידה כנגד מידה לא בטלה, ובמידה שאדם מודד מודדין לו, ומי שיש לו לב אין לו מקום. שאו ברכה.
 
דבריך סתומים..או שאנו סתומים..או ש

אתה סתום................. הייתי בוחר באפשרות השלישית.......סתם אחי, קצת מילי דבדיחותא/שטותא!~
 
ויפתח הצדיק את פיו.................

הופה......... ה' יברך אותך צדיק שלי ויצליח את תשובתך רבת השנים.............
 
דבריך סתומים..או שאנו סתומים..או ש

אתה סתום................. הייתי בוחר באפשרות השלישית.......סתם אחי, קמת מילי דבדיחותא/שטותא!~
 
למעלה