כתבתי ונמחק לי אבל
אני אנסה לשחזר. קודם כל, המאמר נורא ארוך וחוזר על עצמו, אז מה שאכתוב מבוסס רק על קטעים נבחרים ממנו. ההגיון של הכותב אומר בערך ככה: 1. אני מכיר בשוני, בכך שיש מגוון גברים ומגוון נשים. 2. אין לי בעיה עם זה שיש נשים מוכשרות שיכולות לעשות הכל. 3. הפמיניסטיות שמתעקשות לעשות הכל (למשל ללכת לצבא ומכבי האש) הן טיפשות המחריבות את סדרי העולם הישן והטוב. 4. אני מסכין שנשים יפרצו גבולות אבל רק אם זה לא על חשבון נקיון, כביסה, בישול וגידלו ילדים. 5. בסך הכל התוצאה של המהפכה הפמיניסטית היא שמשפחות נהרסות, הקסם של פעם והמשפחה של פעם אבדה לנו. רוב המאמר מועבר בגעגוע לעולם של פעם בו גבר היה גבר ואשה היתה אשה שידעה את מקומה. יש כאן שני עיוותים בוטים מרכזיים: 1. הטענה, החוזרת על עצמה לא רק במאמר הזה, של "מאז ומתמיד". כל הנושא של אשה בבית וגבר יוצא לעבודה הוא די חדש, רק מאז המהפכה התעשייתית. עד אז כולם עבדו ביחד בחקלאות. 2. התקופה עליה מתרפק הכותב בנוסטלגיה היא תקופה בה לכל גבר חיכתה בבית שפחה שעשתה כרצונו. האשה היתה רכושו של הבעל!!! לא היה לה רכוש, לא היתה לה אופציה להתגרש ממנו, לא משנה מה עשה לה, מותר היה לו לאנוס אותה ולהרביץ לה וזה היה לגיטימי כי היא זקוקה לחינוך ועוד ועוד. הוא מציג את ההיסטוריה מנקודת המבט היחידה החשובה בעיניו, של הגברים. לאף אשה אין סיבה להתרפק על התקופה ההיא. הנשים שחיו אז נלחמו כדי לצאת ממנה בגלל הסבל הרב שסבלו שיצר את הפמיניזם! הוא רוצה לחזור לשם כי הוא גבר. הוא לא עוצר לרגע לחשוב אם הנשים רוצות לחזור לשם, כי הוא לא באמת מאמין שיש להתחשב בדעתן או באושרן. הוא נאחז המון בשפה. נוסח עברי לטענה שלו יכול להיות משהו כזה: "עצם המלה העברית בעל מעידה על כך שמעצם מהותו אמור הגבר להיות בעלים של האשה ושליט עליה." זו טענה טפשית. המלה בעל לא נפלה עלינו מהשמים. היא עדות לתקופה הסטורית חשוכה בה נשים היו רכושו של הגבר בדיוק כמו חמור או כלב. כלי לעבודה ולשעשועים. מקור אפל של מלה לא הופך אותה לנושאת מסר חשוב. אוף, אין לי כח כבר לשחזר הלאה, אז אני מקווה שלעוד מישהי יהיה כח להתעמת עם שאר הטענות שלו. שאלות עד כאן?