משהו שמעניין אותי.

אייל וולקוביץ

New member
מנהל
משהו שמעניין אותי.

מהיכן ההפקה של "יוסי סיאס" מוצאת את כל הסיפורים ההזוים האלה שעולים אליו לשידור? עכשיו הוא מדבר עם מישהו שאומר שאם יהיה להם ילד עם נקודת חן הוא לא יכיר בו. שהוא מבקש מאשתו לרחוץ את הידיים 10 פעמים לפני שהיא מכינה לו אוכל, כי יש המון חיידקים. וזה רק סיפור אחד מכל האנשים המשונים שמוצאים את דרכם לשידור שלו. אם יש כל כך הרבה סיפורים כאלה אז למה אני לא שומע אצל שמוליק טיאר או בציפורי לילה משוחחות (התוכנית עוד קיימת?) סיפורים דומים? והרי העניין הוא גם לא בהפקה המדהימה של רדיו ללא הפסקה. הרי גם ברשת ב' היו עולים אליו אנשים כאלה... אשמח לקבל תשובה על העניין הזה.
 

alpha80

New member
תשובה - מה שאמרת.

העניין הוא בהפקה המדהימה של רדיו ללא הפסקה. הסיפורים זורמים כל הזמן, והחכמה היא למצוא את הטובים ביותר והמעניינים ביותר.
 
אייל יקירי..

בהודעתך אתה רומז שיוסי סיאס בעצם מעלה לשידור מאזינים פיקטיבית (עד כמה שהבנתי נכון), אבל אל תשכח שכמו שאמרת שמאזינים כאלו היה לו עוד בקול ישראל ולי אישית נראה שמאזינים אלו פשוט עברו לתוכניתו ברדיו ללא הפסקה. כמו שאלפא טרח לציין שהסיפורים מגיעים בהמוניהם דווקא אל מר סיאס כי הוא ניזון מסיפורים אלו. סיפורים הזויים ביותר ולעיתים ממש ממש לא אמינים אבל במדינה כמו שלנו - כבר שום דבר לא מפתיע !!!
 

אייל וולקוביץ

New member
מנהל
ממש לא

אי לא חושב שיש שחקן שיכול להישמע כל כך אמין. ולכן אני מתפלא איך יכול להיות שכל הסיפורים האלה מגיעים רק לתוכנית אחת.
 

OBSER VER

New member
נו, באמת... ../images/Emo31.gif

צר לי להיות עוכר השמחות והורס המסיבות של הפורום, אבל תעשו לי טובה... אין ספק שחלק מהשיחות מפוברקות (יש לנו ארץ הנהדרת!!! עם שחקנים נפלאים!!!) ועכשיו נותר רק להתווכח על אחוזי הפיברוק מול אחוזי סיפורי האמת. וזה לא משנה את העובדה שיוסי סיאס הוא המאסטר, ואף אחד לא חולק על זה, בז'אנר "שיחות יוסי סיאס". הוא באמת הכי טוב (אם אתה חובב הז'אנר).
 
בהזדמנות זאת הרשו לי להמליץ

על תכנית חדשה שרצה אצלנו ב-Radi-Yo. היא לא ממש חדשה אבל רציתי להמליץ עליה רק לאחר שתפשפשף קלות. מדובר בתכנית שנקראת "מדברים על זה" המוגשת על ידי בחור בן 25 בשם אלפרד ברכה. בתכנית הוא מביא חומרים דומים לאלו שרצים אצל יוסי סיאס. הסיפורים לא מגיעים באמצעות הטלפון. הבסיס לסיפורים הם ניסיונו של אלפרד כעובד סוציאלי. אחרים מגיעים אליו במייל ממאזינים שלנו. לפעמים גם אנשים שמאזינים לתכנית בצ'ט חושפים בפניו את סיפורם האישי והוא מתייחס לזה בתכנית. העובדה שהתכנית לא משלבת שיחות טלפון מיטיבה איתה, לדעתי. לשיחות טלפון יש נטיה למשוך תמהונים, בעוד שהחומרים שמגיעים לאלפרד נשמעים, לי לפחות, אמינים יותר. כמובן שמדובר בסיגנון שלא כל אחד יאהב, במיוחד כשאלפרד מעביר את זה בצורה מ-א-ד אישית. לטעמי היא מוצלחת מאד ואתם מוזמנים לנסות מדי יום חמישי בחצות.
 
חחח אורן אם נהיה לרגע רציניים...

אז כמו שכבר כתבתי בעבר: למרות שרדיו אינטרנט הוא קרוב משפחה של הרדיו בכך שהוא מעביר בעיקר קול - כל הקשור להרגלי ההאזנה - הוא לא מתחרה ברדיו אלא דוקא בטלביזיה. אולי זה קצת מפתיע במחשבה ראשונה אבל במחשבה שניה - הרדיו הוא בעיקר מדיום של רקע. במטבח. באוטו. ליד המיטה. גם המחשב וגם הטלביזיה הם מדיום שדורשים בדרך כלל צפיה ליד המכשיר. נכון שהרבה אנשים משאירים את הטלביזיה לזמזם ברקע אבל כדי באמת לראות תכנית אתה צריך לשבת מול המכשיר, ממש כפי שזה מתבקש ברדיו אינטרנט. אי לכך הרדיו מתחרה בעיקר מול הטלביזיה על שעות הפנאי של האנשים ולא מול הרדיו. אז נכון שאין כל מקום להתחיל להשוות אפילו בין רייטינג של טלביזיה לרייטינג של רדיו, אבל יש לא מעט אנשים שמאסו לשבת כמו שק בטטות ולבהות במסך הכחלחל ומעדיפים לקחת חלק בשידור אינטרנט שבו הם גם אקטיביים במידה מסויימת. יתכן ששינויים טכנולוגיים בעתיד יהפכו גם את הרדיו אינטרנט למדיום של רקע ולא של האזנה אקטיבית. נכון להיום - הקירבה שלו היא דוקא לטלביזיה, כך שיוסי סיאס יכול להיות רגוע
 
../images/Emo32.gif אנקדוטה מאמש, על גדעון רייכר.

בזמן שרבים מכם האזנתם אמש, כבכל ערב, ליוסי סיאס ב- 103FM - אני דווקא העדפתי לפזול לכיוון התחנה הצבאית מיפו ולגדעון רייכר, שמגיש כבר יותר מ- 25 שנים את "ציפורי לילה משוחחות" בתחנה. בעמדת הפטפונים ישבה קריינית צעירה בשם תמר שחק וניגנה מוזיקה - "שיפט ערב" נורמלי לכל דבר. בשעה חצות שודרה מהדורת החדשות ו'יומן חצות' היומי - ומיד לאחר מכן, ב- 00:06, אחרי זמריר התחנה, שודר אות "יש עם מי לדבר עם גדעון רייכר". רגע של מבוכה, המוזיקה התפיידה במהירות. שקט באולפן. 20 שניות וקצת של GAP מביך. מיקרופון נפתח, בחורה צעירה דוחקת בגדעון רייכר וצועקת עליו: "תדבר כבר! תדבר!". -"לילה טוב מגלי צה"ל, השעה היא חצות ושבע דקות, כאן גדעון רייכר. אנחנו מחכים שהאות האמיתי של התוכנית שלנו, ציפורי לילה משוחחות, תוכנית שמשודרת בגלי צה"ל כבר יותר מעשרים וחמש שנה, יכנס, ואז נוכל להתחיל את התוכנית בצורה אופטימלית." עוד שניות ספורות של שקט וחוסר מילים, האות נכנס, ועל הרייכר שרתה המוזה להסביר למאזינים על מה הם הולכים לדבר היום.
 
ועוד אוף טופיק אמנם מהטלביזיה...

כל מי שראה את משחק חצי הגמר של מכבי ת"א עם פנאיתניקוס היוונית זוכר ודאי דקות ארוכות שהעורך של הטלביזיה הרוסית תקע את השידור במשך דקות ארוכות על מצלמה אחת ולא זז ממנה, ועוד מצלמה שנמצאת מתחת לסל... מה שאומר שאת ההתקפות מהצד השני של המגרש הצופים קיבלו בזווית הזויה במיוחד. לאחר ההפסקה התנצל רמי וייץ על התקלה ואמר שמדובר בתקלה בשידור לכל המדינות. בשעות הלילה של אותו יום הוקרן המשחק בשידור חוזר. מי שהאזין שם הופתע קודם כל לגלות שבמקום התשדירים המעצבנים בזמן פסקי ההזמן וההפסקות - השידור החוזר המשיך כרגיל כולל המעודדות המפזזות. אבל ההפתעה האמיתית היתה דוקא בהפסקת המשחק. רמי וייץ לא ראה כנראה צורך לסגור את המיקרופון שלו כיוון שבמילא שידרו פרסומות. מה שהוא לא לקח בחשבון זה שבשידור החוזר של המשחק בלילה אין פרסומות ולכן מה שרואים (ושומעים...) בשידור החוזר זה את המיקופון הפתוח שלו הקולט את רגעי הפאניקה בזמן תקיעת המצלמות... משהו בסיגנון של... "מה?!?! נתקעה התמונה?! אז אתם מקבלים פיד לא נכון! זה לא אצלנו... זה אצלכם... זה אצלהם.. זה אצל הרוסים..." ושאר קללות וצעקות שהוסיפו נופך מיוחד לשידור החי... מנפלאות הערוץ הראשון. ומוסר ההשכל שנכון גם לרדיו - כשאתה לא בשידור - סגור את המיקרופון. לעולם אין לדעת מי ישמע אותך באוף מייק.
 
תודה על ההקלטה! ../images/Emo45.gif

אין ספק שטוב משמע אוזניים ממראה עיניים, כשזה מגיע לקטעים מצחיקים ופאשלות.
 
למעלה