משהו שמדאיג אותי

בשרית

New member
משהו שמדאיג אותי

עברתי הרבה דברים בחיים שלי ואני לא אפרט כרגע.. תמיד היו לי רגשות חזקים תמיד ידעתיח להבחין במה שקורה לי ותמיד ידעתי לפענח את הרגש שעולה בי. אבל בזמן האחרון התחלתי להיות אדישה יותר היכולת שלי לפענח את עצמי ואת רגשותיי נעלמה כליל. והגעתי לנקודה שמישהו פגע בי יותר נכון מה שעשה אמור להיות פוגע או מכעיס או כל דבר דומה. אבל משום מה לא הרגשתי דבר. הסתכלתי על אמא שלי ולא הרגשתי את עוצמת האהבה שאני מרגישה אלייה בדרך כלל. האהבה העצומה לחבר כבר לא נפעמת בתוכי. אמרו לי משהו על אובדן חושים זמני אבל זה לא ממש נשמע לי הגיוני. למרות שכבר לא עולות בי רגשות כלום לא מזיז לי. ניסיתי משהו שלימדו אותי. עצמתי את עיניי וסביבם נגעתי קלות עם האצבעות ולא הרגשתי כלום למרות שקודם הרגשתי דיגדוג קל. ניסיתי עם ציפרוניי לדגדג את עורי דבר שתמיד מצליח ולא הרגשתי כלום. כשגירד לי לא הרגשתי את ההקלה ואת אממ קשה לי לתאר את זה את ההרגשה של גירוד, נשמע דבילי אבל לא מצאתי תיאור יותר טוב. אני נוגעת בעדינות סביב כריות האצבעות ולא מרגישה כלום. אז אם אני לא מרגישה כלום לא ברגשות ולא בגופי. עולה שאלה. מה קורה לי??????????? וכל זה הגיע לנקודה כזאת חזקה אחרי הפעם האחרונה שהחבר פגע בי. מה אני אמורה לעשות? אני נבהלת סתם? יש מקום לדאגה? אני אשמח אם מישהו יעזור לי ויתן איזו עצה כי אני רק רוצה להרגיש משהו. תודה..
 

גרא.

New member
בשרית,לעיתים אנשים מאבדים זמנית

את היכולת להרגיש, כדרך להגן עליהם מעוצמת רגשות כל כך חזקה היכולה לפגוע בהם ללא תקנה. במילים אחרות, חוסר הרגישות שלך, כפי שאת מתארת,וודאי על רקע הרבה דברים (קשים) שעברת בחיים,נוצר כמנגנון הגנה המאפשר לך לפי שעה לשרוד ,בלא הסתבכויות רגשיות, המאיימות כנראה עלייך. למעשה לכל אחד מאיתנו קיימים מנגנוני הגנה רבים המאפשרים לנו להמשיך ולהתקיים במציאות שבהרבה מובנים אינה מפרגנת, מאיימת, מפחידה, ולעיתים גם גורמת לחרדות רבות..אחד המנגנונים שבוודאי את מודעת לו ככולנו, הוא ההכחשה..על יד כך שאנחנו מכחישים דברים נוראים שקרו לנו, מדחיקים, ומתעלמים מהם לכאורה, אפשר איכשהוא להמשיך לתפקד.. את עצמך אומרת שהגעת למצב של חוסר יכולת להרגיש אחרי הפעם האחרונה שהחבר לך פגע בך..החיבור בין חוסר התחושה בקצות אצבעותייך, לבין אטימות רגשית שאת מתארת אינו נכון.האם את צריכה לדאוג? להבהל, להכנס לפאניקה? כלל וכלל לא..כפי שציינתי,זו הדרך שלך להתמודד בפני פגיעה רגשית אפשרית..יחד עם זה לטווח קצר, זה טבעי..להשאר לחלוטין נטולת רגשות אי אפשר..ולכן באיזה שהוא זמן יהיה עלייך להתמודד עם חוסר הרגישות הזו על ידי טיפול פסיכולוגי.
 

בשרית

New member
תודה רבה גרא

קראתי היטב את הודעתך. וזה נתן לי כיוון מחשבה מעט שונה. שוב תודה..
 
למעלה