משהו שכתבתי..

[adam33]

משהו שכתבתי..

ואם הלב סגור וממאן להפתח ואם הרגשות נפגעו ואין מוצא ופתח ואם הפגיעה כל כך קשה בנפש ואם ההרגשה כאילו את נמצאת ברפש אז ממקום שכזה ישנה רק עלייה והשלב הבא הוא רק לטובה ומין המקום שהינך נימצאת הכל יהיה לטובה ורק את ובעיקר את תשני את ההרגשה אז..יהיה טוב היא שאלה? והוא שלח חיוך כי..ידע את התשובה..) יום מקסים..

 

[האלי]

משהו על טוב ורע

מסתבר שהם באים והולכים בגלים, כמו נדנדה, פעם למטה ופעם למעלה. וכשגיליתי את זה שזה באמת עובד ככה ואם אני מרגיש הכי למטה זה רק עניין של זמן עד שארגיש שוב למעלה, זה לקח הרבה מאד מהכוח שהיה לשקיעות האלו להעכיר את מצב רוחי... היום אני מרגיש על פסגת העולם. ואומרים לי שההתרסקות בוא תבוא... אבל בינתיים היא מבוששת לבוא ואני לא מאיץ בה

שלך, האלי.

 

[adam33]

פעם אמרו לי

שרק אם אתה מרגיש רע אתה יכול להבין עד כמה האחרי חש כמוך במצב דומה ואני אומר שמי שעובר מסכת של זוגיות שעלתה מעלה מעלה והתנפצה מטה מטה רק אז ולא משנה אם הוא התגרש או לחילופין אם הוא המשיך בנישואיו רק אז הוא מבין מה זה ליפול מטה ואז לבנות את עצמך מחד ולהבנות בחיים אחרי זה בעצמך וזה לא קל זה דורש המון המון כח ואני מאמין שאחרי הדמעות והשאלות וההרגשה תהא צמיחה וזריחה

 

[mika2]

איך הנוף האלי ???

 

[האלי]

בואי תראי בעצמך ../images/Emo142.gif../images/Emo39.gif../images/Emo141.gif

את מוזמנת, יש מקום לכולם

 

[adam33]

אפשר?

פעם חשבתי שעל שפת הצוק יש מקום רק לי ולבעיות שלי מאז הן חלפו ועל שפת הצוק ניתן לראות את השקיעה היפה והצבעים של הדימדומים אז ללכת עד פיסגת העולם?

 

[האלי]

גם מסע של אלף מילין

מתחיל בצעד אחד. עזוב את פסגת העולם. צעד רק את הצעד הבא. זה מה שעשיתי עד שיום אחד מצאתי את עצמי כאן. אלו שמכירים אותי יודעים שלא תמיד היה קל ללכת את הצעד הבא ולפעמים (בעיקר כשבאו ה"נפילות" במצב הרוח) נדמה היה שכמו סיזיפוס, עד שאני מצליח להתקדם צעד אני חוזר אחורה שניים. אבל ראה זה פלא, מרגע שהחלטתי לצאת לדרך. הלכתי בה עד פה... ואני ממשיך

רוצה לבוא? שלך, האלי.

 

[זיו ברוך]

האלי,

למד אותנו להתחיל לפסוע....זה החלק הקשה ביותר, לא ?! אל תלמדנו את הדרך, למדנו רק את הצעד הראשון, וכבר נצעד בה לבד... יום נפלא לך, איש יקר וחכם !!!

 

[mika2]

הצעד הראשון - הוא להחליט !

לשבת עם עצמך ולהחליט. זה הצעד הראשון ! משם כבר הדרך תיקח אותך.

 

[האלי]

הצעד הראשון

אוף!!! כתבתי משהו כל כך יפה, אבל המערכת לא קיבלה אותו... עכשיו צריך לנסות לשחזר. אני שונא לשחזר! הצעד הראשון הוא הכי קשה. הוא הצעד של קבלת ההחלטה. אחרי שקיבלת החלטה כבר הרבה יותר קל לצעוד לאורך הקווים שנובעים מההחלטה שקיבלת. אבל לקבל החלטה, ולהיות בטוח שזו ההחלטה הנכונה, זה החלק הקשה. כי איך נוכל להיות בטוחים שזו ההחלטה הנכונה? שלא נתחרט עליה? לי עוזר משפט שאימצתי שאומר: "בכל רגע נתון אני עושה הכי טוב שאני יכול." ואז, גם אם יומיים (או שנתיים) אחרי זה אני חושב לעצמי: "איך יכולתי להיות כלכך טיפש???" אני מזכיר לעצמי שבנתונים שעמדו לרשותי באותו זמן, עשיתי את הדבר הכי נכון שיכולתי לעשות. ואם לאור הנתונים החדשים שברשותי אני בוחר אחרת, עדיין אני לא מייסר את עצמי על ה"טעות" שעשיתי, אני מזכיר לעצמי שזה היה הכי טוב שיכולתי לעשות באותה עת. וזה עוזר לי

אבל לא זה ענייננו כאן היום. החלטה נכונה לדעתי יש לה שלושה שלבים: A זהה איפה אתה נמצא. B בחר את המקום שאליו אתה רוצה להגיע. C מתח קו מ-A ל-B ולך לאורכו. שלב הזיהוי של המקום בו אתה נמצא, כמו הבסיס שעליו יבנה הבנין הוא שלב חשוב לדעתי מאד. במיוחד במצב של זוגיות שנקלעה למשבר. כשכל כך הרבה רגשות סוערים מעורבים בדבר. בשלב הזה אפשר וכדאי להעזר ביועץ שיכוון אותנו להתבונן בפרטים שאולי נעלמו מעינינו (ואגב מי שהולך ליועץ בגישה הזו של: עזור לי בבקשה לראות פרטים שאולי חמקו מעיני, קרוב לוודאי שיפיק תועלת רבה מן היעוץ). השלב הזה טוב שיארך קצת זמן על מנת באמת להבטיח שנזהה נכוחה איפה אנחנו עומדים. מתוך ההכרה של מה שיש ומה שאין לנו במקום שבו אנחנו נמצאים, עולה גם השאיפה למה שצריך להיות במקום שאליו אנחנו שואפים להגיע. ואז כשאנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו רוצים להגיע כבר אין בעיה למתוח קו מ-A ל-B וללכת לאורכו. אבל אין ספק שהצעד הראשון: לזהות נכוחה איפה אנחנו עומדים הוא הקשה ביותר. שלך, האלי.

 

[mika2]

נכון.

נכון, האלי... אין לי אינטרנט עד יום ראשון. כרגע בספריה... ממש לא במוזה לכתוב. חושבת עליך. מירהלה ווואוווו - איזה קונצרט נתנה אתמול אסתר עופרים. יוווווו. אתה אוהב אותה ?

 

[mika2]

תדליק פנס

מהמקום שאני נמצאת אני אפילו לא מצליח לראות אותך...

 

[זיו ברוך]

ולי פעם אמרו,

שרק אחרי שחווים ומרגישים את הרע - לומדים להעריך את הטוב.... כי אם לא היינו חווים את הרע - היה הטוב עבורנו כמובן מאליו... יש בזה משהו, לא ??? ולגבי השאר - מסכימה איתך. בהחלט דרך להתעודד - ממקום רע אפשר רק לטפס מעלה... צריך מספיק אומץ וכוח בשביל לעשות זאת. יום מקסים גם לך. זיו

 

[adam33]

זה נכון..ועוד

אם יצא והתגרשת ..אזיי תלמד מהעבר וכעת תבנה דבר מוצק ואמין יותר אם יצא וחזרתם אזיי תומר לעצמך שהינה יש היזדמנות שניה ואל תחזור על כל הטעויות.. כך שאיך שלא ניסתכל על זה בידנו הדבר...וגם ביד הבת זוג...

))

 

[אופה3]

לאדם 33

מה שכתבת מאוד כואב, ומאוד עצוב, אבל טוב שראיתי את האור, שממקום רע אפשר רק לעלות למעלה, רק שאני חושבת שכל מה שכתבת פה, זה לא רק לגבי זוגיות ומערכות יחסים, אלא לגבי כל דבר בחיים, כל דבר בחיים שלא הורג אותנו רק מחשל אותנו, אם זה במערכת יחסים או בנישואין, או בעבודה, או במשפחה בכל דבר בעצם יש עליות ומורדות, מה שחשוב הוא לאסוף את כל השברים ולנשום עמוק לצבור כוחות ולהמשיך לטפס למעלה.