סיפור המובטח!
רק תתחשבו בי, כי הרעיונות על העונה הרביעית דווקא צצים כמעט כמו המדובבים בפורום X_X מנקודת מבטו של קן. היא חיכתה לי במשרד. ידעתי את זה עוד לפני שנכנסתי לבניין. היא תמיד באה לשם כשמשהו הטריד אותה, ולרוב זה היה בגללי. אני לא אשקר כשאני אגיד שאני מצטער שפגעתי בה. אבל להצטער על הדברים שעשיתי שפגעו בה? לעולם לא. איזה אדם מצטער על הרגעים היפים בחייו? המזכירה נתנה לי את המבט הזה של "מה עשית הפעם?" כאילו שהייתי פרחח בן 5. אחוות נשים. לך תבין. פתחתי את הדלת ונכנסתי, מופתע כביכול, כמו תמיד. זה היה מעין תסריט שחזר על עצמו, בעיקר בגלל שלשנינו לא היה אכפת מספיק לשנות אותו. לא, זה לא נכון. לה היה אכפת מכדי לשנות אותו. "חומד! איזו הפתעה! מה את עושה כאן?" היא הביטה בי בחיוך מעושה. "איך הייתה הטיסה חזרה?" "בסדר, בסדר... מחלקת עסקים. לא רע בכלל. הגיע לנו אחרי כל מה שעברנו שמה... תשמעי, מה אני אגיד לך, המחלקת חקירות שמה לא מבצעת את העבודה שלה בגרוש..." "פגשת _אותו_?" לזה לא הייתי מוכן. תמיד דייויס עלה בשיחות שלנו. תמיד. אבל אף פעם לא כל כך מוקדם. לא כל כך... ברור, בוטה. ואף פעם לא בכזה טון מיולי. "כן, כמובן, אנחנו תמיד נפגשים כשאני בארצות הברית... למה, מה..." "שמחת ליראות אותו?" הייתי באקסטזה. יכולתי למות מאושר. לא רציתי לעזוב גם אם ביל גייטס היה משלם לי את כל מה שהיה לו. "כן. היה נחמד מאוד." "שמחת לחזור?" מי זה היה שהכריח אותי להסכים כשהכומר אמר "עד שהמוות יפריד ביניכם?" אני אפילו לא נוצרי, למען השם. "מה את חושבת?" היה הכי טוב שיכולתי לתת לה בלי לשקר. היא שוב חייכה, אבל הפעם היה משהו שונה. הייתה מרירות. "קן... אתה זוכר כשזואי נולדה... למה הפסקת להזמין חברים הבייתה?" "כן... הרעש הפריע לתינוקת. מה..." "וכשסם נולד, למה הפסקת להסתובב עם אקדח טעון בבית?" "כמובן, לא יכולתי להרשות שמישהו ישחק עם זה, בייחוד כי זואי הייתה גדולה מספיק להגיע לזה. אבל..." "ואתה זוכר כשקייטי נולדה?" "יולי, מה..." "מה אתה תפסיק הפעם, קן? על מה תוותר עכשיו?" בהיתי בה. לא האמנתי למשמע אוזני. לא יכול להיות... כן, בילינו יחד לפני שנסעתי, אבל... עיני התרחבו כשהבנתי שוויתרנו על דבר אחד חשוב. שנינו רצינו הסחת דעת קלה... הגנה לא בדיוק הייתה בסולם סדר העדיפויות. "את... לא מתכוונת... יולי... אני לא אנתק איתו את הקשר!" "גם לא בשביל..." "גם לא בשביל אף אחד!" משכתי בשיער כל כך חזק שהרגשתי כמה שיערות נמרטות. אני לא עושה את זה לעיתים קרובות, אבל שלפתי את קופסת הסיגרים שלי ואת המצית, אבל היא כיבתה אותו במאפרה לפני שהספקתי אפילו לקחת שאיפה אחת קטנה. "זה לא טוב לתינוק..." ~הסוף~ אני רעה >:}~