משהו שכתבתי...
בזמן האחרון אני שומעת יותר מדי את המילה "דאיקן" וזה לא יוצא לי משהראש, אז כדאי לפחות קצת להוציא את זה מהמערכת שלי, כתבתי על זה שיר. השיר הוא מנקודת מבטה של יולי,השיר מספר על העזיבה שלה כמה חודשים אחרי החתונה שלה ושל קן. הרוח מצליפה בצמרות העצים מכניעה אותם לשלטונה אני הולכת בשביל בשמלה הדקה שלבשתי רק בשבילו למרות שידעתי שאותי לא רצה לא באמת השמיים מתקדרים יותר ויותר הגשם מתחיל בטיפה אחת לבסוף הוא שוטף, מכלה, מנקה אך לא את כאבי לא את הלב השבור המטר מכה במדרכות ובכבישים, אני ממשיכה ללכת בורחת, מהם מאהבת אמת שבאה לי אין כול חלק מאהבת אמת שכה רציתי שתהיה שלי הרחובות מוארים ממנורות הרחוב אך לי זה נראה כאילו הכול אפור- שחור, כמו חיי כמו נשמתי הוא בחר בו לא בי, הוא בחר באהבתו לא בשלי למרות הטבעת למרות ההבטחה לבו שייך לו לא לי הבנתי את זה היום, שהם צחקו יחדיו ואותו מבט רך הופיע בעיניו אותו המבט שקיוויתי כול-כך שהוא יפנה אלי המבט השחור-כחול המתמוסס שרק הוא יכול לתת אבל איני יכולה לגרום לו להביט בי כך, זה בלתי- אפשרי אני עזבתי היום את מה שמעולם לא היה שלי עזבתי אותם לאהבתם האמיתית למרות לבי השבור למרות הטבעת ההיא עזבתי אותו ללכת בדרך שבה הוא היה צריך ללכת מזמן למרות הכאב אני מקווה שאהבתם תהיה חזקה כי הם שניהם נועדו לגדולות כי שניהם נועדו אחד לשני דבר שנקבע ממזמן, לפני שנפגשו חלומי התנפץ אך שלהם רק נוצר את הטבעת הסרתי והשארתי רק מכתב שיאמר את מה שלא יכולתי אני בקול רם להגיד אהבתי אותו אך לא מספיק ולכן, אפנה מקומי....
בזמן האחרון אני שומעת יותר מדי את המילה "דאיקן" וזה לא יוצא לי משהראש, אז כדאי לפחות קצת להוציא את זה מהמערכת שלי, כתבתי על זה שיר. השיר הוא מנקודת מבטה של יולי,השיר מספר על העזיבה שלה כמה חודשים אחרי החתונה שלה ושל קן. הרוח מצליפה בצמרות העצים מכניעה אותם לשלטונה אני הולכת בשביל בשמלה הדקה שלבשתי רק בשבילו למרות שידעתי שאותי לא רצה לא באמת השמיים מתקדרים יותר ויותר הגשם מתחיל בטיפה אחת לבסוף הוא שוטף, מכלה, מנקה אך לא את כאבי לא את הלב השבור המטר מכה במדרכות ובכבישים, אני ממשיכה ללכת בורחת, מהם מאהבת אמת שבאה לי אין כול חלק מאהבת אמת שכה רציתי שתהיה שלי הרחובות מוארים ממנורות הרחוב אך לי זה נראה כאילו הכול אפור- שחור, כמו חיי כמו נשמתי הוא בחר בו לא בי, הוא בחר באהבתו לא בשלי למרות הטבעת למרות ההבטחה לבו שייך לו לא לי הבנתי את זה היום, שהם צחקו יחדיו ואותו מבט רך הופיע בעיניו אותו המבט שקיוויתי כול-כך שהוא יפנה אלי המבט השחור-כחול המתמוסס שרק הוא יכול לתת אבל איני יכולה לגרום לו להביט בי כך, זה בלתי- אפשרי אני עזבתי היום את מה שמעולם לא היה שלי עזבתי אותם לאהבתם האמיתית למרות לבי השבור למרות הטבעת ההיא עזבתי אותו ללכת בדרך שבה הוא היה צריך ללכת מזמן למרות הכאב אני מקווה שאהבתם תהיה חזקה כי הם שניהם נועדו לגדולות כי שניהם נועדו אחד לשני דבר שנקבע ממזמן, לפני שנפגשו חלומי התנפץ אך שלהם רק נוצר את הטבעת הסרתי והשארתי רק מכתב שיאמר את מה שלא יכולתי אני בקול רם להגיד אהבתי אותו אך לא מספיק ולכן, אפנה מקומי....
-דאיקן פור אוור!-
