לא תופתע לשמוע שאני חושב שהמקור,קהלת,עדיף
על מה שכתבת.וגם הרגשתי חוסר נוחות מהטון הפסקני של אמרות שאינן מחזיקות מים ועומדות על כרעי תרנגולת של כפרות כמו, "זכור כי אין אישה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי".או "דע שכל הרע הקורה איתך הכל הוא ממידת הגאווה שהיא הרעה מכל המידות הרעות".גם אם האמרה הראשונה נכונה,והיא ממש לא,היא גם די מגעילה,לא הבנתי מה יש לזכור כאן.ואם לא הייתי הראשון שלה וכרתה עימי ברית הרי שכן ראוי לנטוש אותה?ועל סמך מה אתה קובע שהגאוה היא הגורם לכל הרע?איזה רע?זה שאצבעי הקטנה נתקלה בשפיץ של השולחן?זה שאולי אחלה בסרטן? גם מבחינה כתיבתית עדיף שלמה המלך, שטעם את טעם החיים וצלל לתהומות עמוקים של חדלון וריק,ותובנות חייו על משפטים שחציים לקוח ממנו וחציים בערפל ימוג. נסיון טוב.נסה לשפר אותו ונהנה כולנו.