משהו שחשבתי עליו
היום בבוקר קראתי כתבה על שני "חילונים בתחפושת",כלומר חרדים הנמצאים בתהליך של כפירה אבל עדיין הולכים עם בגדים שחורים,מתפללים מדי פעם וכו',רק בשביל שהחברה בה הם חיים לא תנדה אותם. הם אולים במסעדות לא כשרות,יוצאים לבילויים בערב שבת ועושים את הדברים האלה בחזות חרדית.העניין הזה מאוד מפריע לי משום שיש פה החטאה של אנשים רבים שסומכים על חזותם החרדית ואוכלים באותן המסעדות וכו'.זו בעני נבזות חסרת גבולות של שניהם. אבל לא בשביל זה כתבתי את ההודעה. המשפט הבולט ביותר בכתבה,בעיני,הוא שאחד מהם בתהליך הכפירה שלו הגיע לאתר דעת אמת וכאן מצא הוכחה שהתלמוד נכתב ע"י בני אדם. במקרים רבים אנחנו שומעים על אנשים שמחרדיות הגיעו לכפירה קיצונית,תוך שהם מנפנפים בדברים שברורים מאז ומתמיד לחלק נכבד לציבור המסורתי או ציבור חובשי הכיפה הסרוגה. האם דוגמאות אלה לא מצביעים על קריסה של נקודת ההשקפה החרדית,של ביטול מוחלט של החשיבה העצמית בנוגע לענייני דת (אלא אם כן אתה מוכר כגדול בתורה,ואז מותר לך לחדש חידושים-מה שבדרך כלל מתבטא בהחמרות נוספות והגבלות חדשות)? האם לדעתכם פיתוח החשיבה עצמית ברמה של הציונות הדתית-לאומית יכולה להביא לכפירה מוחלטת שכזו? האם לדעתכם הדוגמאות האלה של חרדים שהפכו להיות אפיקורסים הן בבחינת זרזיף דק שאינו מעיד על שבר גדול בחברה החרדית,או שמא דוגמאות אלה יחייבו את מנהיגי הציבור החרדי לגבש השקפה חדשה בנוגע לחיים המודרנים,תוך כדי עידוד שאילת שאלות גם על דברים שנחשבים טאבו,כמו התורה והגמרא?
היום בבוקר קראתי כתבה על שני "חילונים בתחפושת",כלומר חרדים הנמצאים בתהליך של כפירה אבל עדיין הולכים עם בגדים שחורים,מתפללים מדי פעם וכו',רק בשביל שהחברה בה הם חיים לא תנדה אותם. הם אולים במסעדות לא כשרות,יוצאים לבילויים בערב שבת ועושים את הדברים האלה בחזות חרדית.העניין הזה מאוד מפריע לי משום שיש פה החטאה של אנשים רבים שסומכים על חזותם החרדית ואוכלים באותן המסעדות וכו'.זו בעני נבזות חסרת גבולות של שניהם. אבל לא בשביל זה כתבתי את ההודעה. המשפט הבולט ביותר בכתבה,בעיני,הוא שאחד מהם בתהליך הכפירה שלו הגיע לאתר דעת אמת וכאן מצא הוכחה שהתלמוד נכתב ע"י בני אדם. במקרים רבים אנחנו שומעים על אנשים שמחרדיות הגיעו לכפירה קיצונית,תוך שהם מנפנפים בדברים שברורים מאז ומתמיד לחלק נכבד לציבור המסורתי או ציבור חובשי הכיפה הסרוגה. האם דוגמאות אלה לא מצביעים על קריסה של נקודת ההשקפה החרדית,של ביטול מוחלט של החשיבה העצמית בנוגע לענייני דת (אלא אם כן אתה מוכר כגדול בתורה,ואז מותר לך לחדש חידושים-מה שבדרך כלל מתבטא בהחמרות נוספות והגבלות חדשות)? האם לדעתכם פיתוח החשיבה עצמית ברמה של הציונות הדתית-לאומית יכולה להביא לכפירה מוחלטת שכזו? האם לדעתכם הדוגמאות האלה של חרדים שהפכו להיות אפיקורסים הן בבחינת זרזיף דק שאינו מעיד על שבר גדול בחברה החרדית,או שמא דוגמאות אלה יחייבו את מנהיגי הציבור החרדי לגבש השקפה חדשה בנוגע לחיים המודרנים,תוך כדי עידוד שאילת שאלות גם על דברים שנחשבים טאבו,כמו התורה והגמרא?