משהו קרה...

blackcat

New member
משהו קרה...

הבוקר קמתי בהרגשה מוזרה, הרגשתי שכבודי נלקח ממני, הרגשתי כמו אחד שדרסה אותו משאית, הרגשתי שלקחו ממני את גבריותי! לבסוף הבנתי מה הרגשתי... הרגשתי שבור! שבור כל כך שלא נראה לי שאפשר לתקן את זה. שבור מהידיעה שאין לי לאן לברוח ולאן להיעלם, שבור מהידיעה שאיכזבתי את כולם, שבור מהידיעה שאני לא אתחתן, שבור מהידיעה שאני לא יכול לטפח אהבת אמת, שבור מהידיעה שאין מי שיאהב אותי, שבור מהידיעה שאין מי שיגיד לי שהוא מתגעגע אליי, שבור מהידיעה שאף אחד לא רוצה בחור מתוסבך כמוני, שבור מהידיעה שאין לי עם מי לחלוק בשורות משמחות, שבור מהידיעה שאין מישהו שמתגעגע אליי, שבור מהידיעה שאין מישהו שדואג לי, שבור מהידיעה שאמונתי מתערערת מיום ליום, שבור מהידיעה שאני לא אוכל לפתח קשר כן ואמיתי, שבור מהידיעה שאשאר לבד!. אני לא יודע איך אני מתחיל להחזיר את האמונה חזרה, אני לא יודע איך אני מתחיל להאמין בעצמי שוב, אני לא יודע איך להתמודד עם זה, אני לא יודע למה דווקא אני! סתם הרהורים לפני שבת. אני רק מקווה שהכל יסתדר בסופו של דבר! נ.ב. אני משתתף במירוץ נייקי שייערך ב10.10.10 בת"א מיותר לציין שאני הולך, חוזר ורץ לבד כי אף אחד מה"חברים" שלי או מהמשפחה שלי לא רוצה לבוא או לכל הפחות לחכות לי בסוף. אשמח אם מישהו ירוץ איתי, או יחכה לי בסוף. תודה.
 

justmee2

New member
יש הרבה פעמים שאני מרגיש כמוך

ואני ממש מצטער שאתה מרגיש ככה
תנסה לחשוב שלפחות אם אתה מרגיש כ"כ רע ונמצא למטה, מכאן אתה יכול רק לעלות!
 
שלום blackcat

השבר שאתה מתאר עמוק, אבל גם שברים ניתנים לתיקון. לא כל הידיעות שאתה מונה הן אכן ידיעות מוצקות. איך אתה יכול לדעת למשל שאתה לא יכול לטפח אהבת אמת או שלא תוכל לפתח קשר כן ואמיתי? אולי המצוקה הכבדה שאתה מצוי בה גורמת לך לערב מין בשאינו מינו ולצרף אל התחושות הרעות חששות שאולי מוטב להניח בצד? את המצוקה הגדולה צריך לפרק, לראות ממה היא מורכבת. נראה שהנושא שהכי מעסיק אותך הוא היעדר הזוגיות. אבל זוגיות בין הומואים, ובכלל זה הומואים דתיים, היא לא דבר נדיר כל כך. מצד אחר, לא כל מי שנמצא בזוגיות מאושר. סביר שאם יהיה לך טוב ותחפש בן זוג, הוא יימצא לך. אבל גם אם לא תמצא זוגיות בינתיים, אתה יכול להתחיל לטפל בשאר הכאבים. עניין האמונה הוא נושא נפרד, ואולי הוא ייפתר מתוך הזוגיות, מתוך קשר בונה ומחזק עם בן זוג. אתה שואל איך אפשר להתמודד עם זה. קודם כול בדוק מה יש לך - חברים? בני משפחה תומכים או קשובים? כישרונות? הישגים בחיים? שאיפות? נסה לקבל חיזוק מהאנשים שסביבך, ואם אין כאלה אולי כדאי לך לחפש אותם במסגרות חדשות. אולי יש קבוצה חברתית או קבוצת תמיכה שאתה יכול להצטרף אליה. אתה מכיר את המפגשים של חברותא ושל הו"ד? אורי קש"ת - קשב ותמיכה לקהילה הגאה
 

blackcat

New member
אורי מקש"ת שלום רב

נכנסתי לאתר חברותא, שלחתי להם כל מיני שאלות על עצם היותי דתי ובעל נטייה ולא נעניתי. התקשרתי ל:"יש עם מי לדבר" 4 פעמים באותו יום ולא נעניתי. למי עוד אני יכול לפנות אני לא יודע. מה שכן הוא שאני פונה לקב"ה בכל לילה ולילה, אני מקווה שהוא עוד שומע את זעקותיי ותחינותיי, אני חייב להאמין שהוא שומע. כי אם לא הוא, אז מי?
 
שלום שוב

איני יודע מדוע לא נענית בחברותא וב"יש עם מי לדבר". מכל מקום לחברותא ולהו"ד יש גם מפגשים וקבוצות. זה יכול להיות מקום טוב להשמיע בו את המצוקות שלך, וגם אם לא להשמיע – להקשיב לאחרים ולהתרשם. אבל אתה הוא זה שצריך לעשות את הצעד הראשון, והצעד הזה מתחיל במה שקורה בינך לבינך. כמובן אני ממליץ לך גם להתקשר אלינו, לקש"ת, בשעות הפעילות (בימי ראשון עד חמישי בין שבע לעשר בערב). אולי המתנדבים שלנו יוכלו לעזור
. אני מצטער לשמוע שאתה חווה אכזבות נוסף על המצוקה שאתה שרוי בה. אבל אל תיתן לכמה פניות שלא נענו לייאש אותך. מחכה לך מסע ארוך, כשתצליח להביא את עצמך לצאת אליו, אבל זה מסע מרגש שבמהלכו בוודאי תלמד הרבה על עצמך ואולי תגיע להשלמה עם מה שמציק לך כרגע. כמו שכתבתי, גם במעגל הקרוב שלך אולי יש פתרונות – חברים או קרובים. ואם לא במעגל הזה, אולי במעגלים רחוקים מעט יותר. אורי, קש"ת
 
למעלה