משהו קליל...

blue love

New member
משהו קליל...

פרח אחד..שצבעו מגוון ירח יושב לו בקור של מזגן שמש למעלה אדם מתרגז ואני בעצם רק אותיות מחרז. קסם עשיתי..הפכתי לאבן ישבתי על סוס בערמה של תבן נזרקתי על עץ ונפל לו ענף שנפל על ילד ששבר את האף. שפן מחפש לו שפנפנית קטנה להפיג שיעמום בערבות השממה ושיר הוא כתב לה על ים ושמיים אך היא כבר מצאה לה..שפן אחר בינתיים צהובה היא השמש וכחול הוא הים החורף רצוי שהקיץ כה חם ציפור מחפשת כלוב עם מפתח לברוח מכל מה שכאן מתפתח איש אחד הולך לו בטל נתקע לו באבן והחל מתגלגל נפל לתהום ועל רגליו נעמד והנה עוד אחד מהארץ ירד אולי השמש תזרח בערבות הימים וציפור שוב תעוף בשמיים כחולים ואותו שפן שמחזר נואשות ימצא שפנפנית לאיחוד לבבות blue
 

halit

New member
blue love,

יש לך יכולת נפלאה לתאר רגש, תחושה והליכי חשיבה, מבלי להוסיף שורות של ביאור. אתה לא חושש להשתמש בדימויים, כאלו שאתה מבין הכי טוב. אני אוהבת את זה יותר מכל כיוון, שאתה לוקח את הריזיקה שהם ירחיקו את הקורא מהמציאות שלך. אבל אתה, אני מאמינה, יודע לכתוב לעצמך בראש ובראשונה. כמו כותב אמיתי, אתה נותן לקורא את כל המרחב שהוא זקוק לו בכדי להתחבר אל השיר. הקורא יכול לצאת למסע בו הוא לוקח את ההתכנים שלך, הרמזים שלך ואת כל `מזוודת` התכנים הפרטית שלו. קראתי את השיר שלך, הבנתי את מה שאני חושבת שהוא שלך, ויותר מזה בניתי עוד לבנת הבנה שהיא שלי. ואת שאר ההקשרים שלי אני בוחרת להשאיר לעצמי :) תודה הלית
 
במעמקי הים ..

אחר הצהרים .. בחוץ יש רוח קלילה .. המים שקטים .. אבל בפנים הם כמו בשעת סערה .. הדגים מפחדים .. הם רואים את הלא נודע .. הם יודעים שהנה .. זה מגיע .. הרגע שלו ציפו בקוצר רוח .. .. ואז פתאום כמו משום מקום באה לה בתולת הים ... עם שיערה הבלונד { שאגב הוא טבעי } ועיניה התכולות .. ושדיה .. זקופות מכוסות בשיערה הארוך וסנפירה .. בוהק הוא מצבע זהוב .. וכל הדגים .. מאוהבים בסתר בבת הים הקטנה כל הדגים היו רוצים להיות לחיות עם בתולה הים .. אבל היא אוהבת את הבן אנוש שלה .. זה שמחכה לה בקוצר רוח כל בוקר .. אחרי הסלע שלה .. הוא אוהב.. ולא יודע מה לעשות הוא רוצה ..ואין לו פתרון איך להיות .. הוא רק יודע שאהבה תנצח בכל .. האהבה שלהם .. חזקה מכל המלחמות .
 
למעלה