משהו קטן.

[ש פ ר ד]

משהו קטן.

קורא באיחור את עיניין הסטוץ{הופ} טיפ. יש מקום למפגש חד פעמי בהיותו סוער פועם ייצרי ומלא חיים אלא מהי? רובנו נוטים לבלבל "ספונטניות" עמומה ופיק אפ מזדמןבאפשרות הנ"ל במפגש "טעון" שניבנה בזהירות ונקשר ריגשית לאט לעיתים יימתח על פני ימים יהיה בו הפוטנציאל הנכון. ולפעמים יותר. שפרד

 

[פילאטוס]

מחשבה

עם הסייפא שלך, ש., אני מסכימה מכל הלב. "במפגש 'טעון' שניבנה בזהירות ונקשר רגשית לאט לעיתים יימתח על פני ימים יהיה בו הפוטנציאל הנכון. ולפעמים יותר" (ולפעמים לא ). אבל הפיק-פ הזה - - איך יכול להיות משהו סוער וייצרי ומלא חיים אם מלכתחילה יש לו משך חיים פרפרי. כלומר, יכול להיות, אבל בתוכי לא הצלחתי להכיל את הדבר הזה. נגיעה בגוף, בעור, גילוי של להט, התערטלות ככה, איך כל אלה מתקיימים בלי אינטימיות. איזו סקרנות יש באמת במפגש אנושי שקוראים לו "פיק-אפ". אני נשמעת לעצמי נקבה שמרנית לגמרי כרגע, או לפחות בת 15 נאיבית, אבל יש משהו כל כך מכווץ בנוהל החפוז הזה, כזה בזבוז.

 

[ש פ ר ד]

יקרה.

והרי הוא שאמרתי!!הבלבול הוא בין פיק אפ מטופש שנידמה כקצה של חוט לפוטניאל הגלום בקשר או דלת הנפתחים בזהירות ש.

 

[ש פ ר ד]

ועוד

ובתחילת המפגש הרי מקופל סופו. ולכן: בר,פאב ושאר מרעין בישין..מגדירים בעצם סימונם את אופי הפוטניצאל. אבל. אבל מסיבות. אוה מסיבות... וקפה וספריה ופינת רחוב מחויכת. ש.

 

[פילאטוס]

התחלות

נו, יש לי אמירה נורא בנאלית: נגיעה של הלב המתאים יכולה לבוא בכל מקום. וממיל לא כל תחילת מפגש מקפלת את סופו. איש אחד שאיתו הייתי שנתיים הרתי באוטובוס. הוא התיישב לידי, קצת פוזל, שחור כמו שוקולד מריר, חייך אלי במיליון שיניים לבנות ושאל, באנגלית עם מיבטא זולואי כבד: דיד סאמבדי אבר טולד יו דט יו אר ביוטיפול? זו היתה אחת ההתחלות הכי משונות ומצחיקות שהיו לי, אבל אחריה בא משהו... הומממ. מורכב

אתה אוהב מסיבות? אני לא יכולה לשאת אותן. אין אחת שהייתי בה שלא היתה בכלל נשף מסכות.

 

[1הופ]

עוד משהו קטן

אחרי שדשתי בזה עם עצמי והגעתי להחלטות מרחיקות לכת, נזכרתי שבסופו של דבר אין פה חוקים והמסקנות הן מיותרות. הרי בסופו של דבר זה קשור לאדם העומד מולך ולחיבור ביניכם. יש אנשים שאפשר לעשות איתם סטוצים נהדרים. בכל מקרה, אני צריכה להיות יותר נאמנה לאינטואיציות שלי, והתעקש על מה שעושה לי טוב.

 

[ש פ ר ד]

לא יודע

למה אני דש בזה כמו אותו הפר המחפש מזונו באבוס. לא יודע. אבל הקלות שבה נאמרת המילה "סטוץ"{כהומאז לפעילותה..} עושה עליי פעולה הפוכה. ש.

 

[פילאטוס]

אולי זה סימן

שננגעת באהבה, שפרד. אולי כששוהים באהבה, קשה לזכור איך יכולנו להסתפק במגעים נטולי אהבה.

 

[ש פ ר ד]

אכן

אהבה יש מה ממין ה"נגע" הולכת מתפשטת ומשתלטת על ממדי חייך. לגביי?לא יודע זה נשמע לי יותר מאזורי האופי הצרוב בי. טוטאליות. טוטאליות זמנית. ש.

 

[פילאטוס]

טוטליות זמנית?

מממ רציתי לתמוה מה זה, אבל במחשבה שנייה, נדמה לי שאני מבינה. מה שמחזיר אותי לדיבור עתיק שלנו, על בארת ונוכחות ההעדר באהבה. כמו פתאומית לעד של אלתרמן, רק הפוך - ככה טוטליות זמנית.