משהו על הפחד

אילה.

New member
משהו על הפחד

היי לכם... נעים מאוד. אני אילה, ואני מאלה שקוראים... ועכשיו (מסתבר) גם כותבים... ובעניין הפחד - בתהליך הארוך שלי, למדתי לזהות שתמיד תמיד כשנפתח מקום חדש, כשבאים במגע ומחדירים אור למקום שהיה סגור וחשוך - תמיד תמיד משתחרר משם גם פחד. אי אפשר בלי. כי הרי כשסגרתי, סגרתי כדי לא להרגיש את הפחד. והפחד שהיה עצור שם בפנים, לקח איתו גם רגשות אחרים, רגשות שהיום אני רוצה להחזיר לעצמי. וכשאני מעיזה, ג`נטלי ג`נטלי, לגעת באותו מקום, לשחרר את אותו הרגש שהיום חסר לי, יחד איתו משתחרר גם הפחד... והמודעות שאני מביאה לשם היא שעוזרת לי לראות שהפחד הוא המשני, הוא המעכב. אבל אני כאן בעלת הבית. ואני יכולה להניד בראשי לעברו, להכיר בקיומו ולתת לו להמשיך בדרכו... בדרך כל פחד... למקום שאליו הולכים כל הפחדים שלא נותנים להם יותר מדי מקום. מקווה שאני מובנת, אילה
 
היי אילה ברוך בואך :cool:

היי אילה!!! ברוך בואך לפורום. אני שמחה בשבילך שאת מבצעת תהליכים. במקום לתת לפחד ללכת לאן שהוא רוצה אני ממליצה לך להשליך אותו לים כי הים הוא המקום הכי מטהר שאני מכירה באופן אישי. מכוון שהפחד לא יודע לשחות כי הוא מפחד מן המים הוא יטבע וחסל סדר פחד. מה דעתך? הרבה אור ואהבה ללא תנאי וללא גבול. מיכל
 
הפחד כריצ`רץ`

אילה... כמה מובן. כמה מחובר. ואולי... אולי כשזה נסגר, הפחד הוא שסגר? ובעצם זה לא משנה. התובנה שהפחד עוצר רגשות אחרים ונועל את לב האדם שווה הכל. כמו שאמרה שירה, וכמו שאמר יופיאל - הפחד הוא אורח של קבע. וצריך לעשות איתו שלום אמת כדי שיהיה פחד ששומר עלינו, ולא אוייב. הפחד כפקק. ענק מה שכתבת. איש. אחד.
 

אילה.

New member
מיכל ואיש מידות... תודה

תודה, מיכל, על ה-welcoming ולך, איש מידות, תודה על ההתייחסות... ההתייחסות כהתייחסות ותוכנה של ההתייחסות... תודה, אילה
 
למעלה