תיכף אתחדש לי
New member
משהו עובר עליו?
או שסתם אני הפכתי להיות כר נוח לעצבים ולפורקן? לפעמים נדמה לי שאני זו שמעוררת בו את העצבים האלו, שחוסר היכולת שלו לקבל אותי כמו שאני הוא שגורם לכל הכעסים האלו שלו. לצעקות. לויכוחים חסרי התוכן.... ואולי אני פשוט רואה בו צדדים שבעבר עוורון האהבה סינוור ממני? זה נכון, הרגשות בינינו כבר לא כשהיו פעם- נקיים מכעסים, תמים ותמימים. בגלל זה אנחנו לא זוג. בכל פעם שאנחנו מדברים הוא נהנה להשתמש בכאבים של היומיום שלי, או בקשיים שלי כדי להתנגח בי. הבטחון שלו בצדקתו מצליח לאטום אותי- והוא לא שומע שזה המצב. כן, תיכף אני כבר לא אוכל לעמוד מנגד להקשיב לצעקות שלו, לדרישות שלו שאתנהג כפי שהוא חושב שנכון. אני פשוט אלך לי הלאה, מוחקת אותו מהנוף היומיומי שלי. אבל בינתיים אני עוד כאן, ונראה לי שזה קיצוני מאי פעם. איך אפשר להסביר לבן אדם שהוא טועה- כשהוא לא מוכן להקשיב? איך אפשר לדרוש משהו ממישהו שלא רוצים שיהיו לו ציפיות? כל הזמן מבקש שלא יהיו לי ציפיות- אבל לא חדל מלצפות להתנהגות מסוימת שלי. רוצה שאני אבלע כל מילה שלו ואהנהן.... אולי שכח מה ומי אני? אי אפשר ככה, הדלתות אט אט נסגרות, גם ככה החריץ שנותר הוא חריץ הבדידות, וכשזה יסגר- כנראה שלא תהיה עוד משמעות לו בחיי. עם כל הרצון שלי לראות אותו מאושר- כנראה שהימים יחלפו ואיתם הקשר הזה שלנו, שחדל להיות נעים. כל הזמן צועק עלי. ואז מסיים את השיחה. בלתי נסבל.
או שסתם אני הפכתי להיות כר נוח לעצבים ולפורקן? לפעמים נדמה לי שאני זו שמעוררת בו את העצבים האלו, שחוסר היכולת שלו לקבל אותי כמו שאני הוא שגורם לכל הכעסים האלו שלו. לצעקות. לויכוחים חסרי התוכן.... ואולי אני פשוט רואה בו צדדים שבעבר עוורון האהבה סינוור ממני? זה נכון, הרגשות בינינו כבר לא כשהיו פעם- נקיים מכעסים, תמים ותמימים. בגלל זה אנחנו לא זוג. בכל פעם שאנחנו מדברים הוא נהנה להשתמש בכאבים של היומיום שלי, או בקשיים שלי כדי להתנגח בי. הבטחון שלו בצדקתו מצליח לאטום אותי- והוא לא שומע שזה המצב. כן, תיכף אני כבר לא אוכל לעמוד מנגד להקשיב לצעקות שלו, לדרישות שלו שאתנהג כפי שהוא חושב שנכון. אני פשוט אלך לי הלאה, מוחקת אותו מהנוף היומיומי שלי. אבל בינתיים אני עוד כאן, ונראה לי שזה קיצוני מאי פעם. איך אפשר להסביר לבן אדם שהוא טועה- כשהוא לא מוכן להקשיב? איך אפשר לדרוש משהו ממישהו שלא רוצים שיהיו לו ציפיות? כל הזמן מבקש שלא יהיו לי ציפיות- אבל לא חדל מלצפות להתנהגות מסוימת שלי. רוצה שאני אבלע כל מילה שלו ואהנהן.... אולי שכח מה ומי אני? אי אפשר ככה, הדלתות אט אט נסגרות, גם ככה החריץ שנותר הוא חריץ הבדידות, וכשזה יסגר- כנראה שלא תהיה עוד משמעות לו בחיי. עם כל הרצון שלי לראות אותו מאושר- כנראה שהימים יחלפו ואיתם הקשר הזה שלנו, שחדל להיות נעים. כל הזמן צועק עלי. ואז מסיים את השיחה. בלתי נסבל.
