משהו נחמד...

shminia com

New member
המשך..

זה כבר נהייה תסריט בהמשכים קובי: לאן הולכים? איה:לא יודעת נמצא מקום.. קובי: טוב
איה וקובי הולכים ברחוב כשלפתע מגיע אדם, איה ממשיכה ללכת מתעלמת ממנו בכוונה אדם: איה חכי שנייה איה: מה?!
אדם: מה- מה? אני רוצה לדבר איתך רגע! איה: אין לי זמן לשטויות שלך חוץ מזה אתה לא רואה שאני עסוקה?! אדם מתחיל לקחת את עצמו בידים אדם: טוב.. אני הולך אבל תזכרי שאני עוד רוצה לדבר איך איה: בסדר בסדר (בנימה של: מה שתגיד...) (לקובי): איפה היינו?אה, כן. קובי:
שניהם מתיישבים על המדרכה ומתנשקים רותם מגיעה רותם : הי מאיה שמעתי ש.. אה אופס! סליחה. רותם רוצה ללכת ואז היא קולטת מה היא ראתה רותם: מאיה! אני ממש כועסת עלייך! ומה בדיוק אח שלי בכל הסיפור ?! אה?! לא מספיק את ככה עוזבת אותי את גם הולכת אליו?! איה מנסה להסביר קובי: איה, למה היא קוראת לך מאיה?! רותם: כי.. איה סותמת לה את הפה בעזרת כף היד שלה המשך יבוא...
 

nWkobi

New member
אז זהו...

שאני יודע למה רותם קוראת לה מאיה....
ואחלה המשך זה מתפתח למשהו מגניב
 

shminia com

New member
במציאות אתה אמור לדעת בתסריט לא

כי אתה כאילו באת מקריית מוצקין (יכול להיות שגם באמת- לא יודעת) ואתה כאילו נכנס אין סדרה זה כאילו החיים האמייתיים ותשלבו גם אותי שאני אהייה חברה של ניני או משהו חחח...:) שם: עדי כשרון: משחק (כי כתיבה זה של נעם או שלא?!)
 

nWkobi

New member
חחחח אני באמת ממוצקין ../images/Emo13.gif

וכולם כותבים...לא רק נעם או רק אני או רק את...כולם.
 

dollzy

New member
באמת אתה ממצוקין? אז אנחנו די שכנים

... אני מקרית אתא..
 

נעמקה19

New member
הייתי לוקחת את המשחק...

אבל את לקחת אותי
אז הנה כתיבה...שיהיה....חחחחח... למרות שכישרון טוב שאני יכולה להיות זו זה לצחוק...אבל זה כבר יראה פטתי
 
תוסיפו אותי!!!!

בתור החברה של ניני
והחברה הכי טובה של רוני... הכשרון שלי זה שבירת גיטרות....כבר שברתי 2... בבטעות... או שהכשרון שלי זה אי הכנת שיעורים והעתקה או שהכישרון שלי זה פשוט נגינה...
 

Cindy Campbell

New member
הנה שלי../images/Emo6.gif../images/Emo135.gif

בן בן: היי, יונתן (בן 15
), תכיר, זו רינת, קרובה רחוקה שלי. יונתן: אה, היי, אני יונתן. את לומדת פה? אני: לא, אבל באתי לכאן לכמה ימים אז באתי לראות את הבי"ס של בן בן. יונתן: אה, אוקיי. טוב, בן בן, אני חייב ללכת לשיעור, ביי. בן בן: ביי (הולך). אני: (ליונתן) חכה! אתה ב- ט'8, נכון? יונתן: כן, איך את יודעת? אני: איך אני לא יודעת? (
) יונתן: אוקיי... טוב, ביי. אני: אפשר לבוא איתך לשיעור? אני בכיתה ח' אז רציתי לראות איך הולך שיעור בכיתה ט', שמורכבת מ- 8 תלמידים מחוננים
. יונתן: איך את יודעת?! זה אמור להיות פרוייקט סודי! אני: לא משנה... בכל זאת, אפשר לבוא? יונתן: אמממ... אוקיי... (אני נכנסת עם יונתן לכיתה והוא הולך ומתיישב בשולחן שלו). דגנית: סליחה, מי את? אני: אני רינת, אני קרובה רחוקה של בן בן. דגנית: אה! היי, רינת, שכחתי שאת אמורה להגיע. אני דגנית, אמא של בן בן. אני: היי. איפה לשבת? יונתן: שבי כאן, לידי (
). אני: אוקיי (מתיישבת). אה, רוני, את יכולה אח"כ להסביר לי משהו בגיאומטריה? על משולשים? רוני: כן, בטח, אבל איך את יודעת את השמות שלנו? אני: נו, לא חשוב. דגנית: אוקיי, בכל מקרה, דיברנו על "המאהב". מה אתם חושבים על סוף הספר? ואני מקווה שהפעם לא רק איה קראה אותו... (אני מצביעה) דגנית: כן, רינת. אני: רק רציתי לבקש מניני, זאת אומרת יונתן, שילמד אותי איך לשחק שחמט. דגנית: זה לא לעניין עכשיו, בבקשה תדברו על זה אח"כ. אני: אוקיי, סליחה. אה, רק עוד דבר אחד, אדם, אתה יכול לעזור לי להתכונן להכתבה בערבית? אדם: יא, מאיפה את יודעת איך קוראים לנו? אפשר לחשוב שיונתן הביא לך תחקיר על כל אחד מאיתנו... דורי: טוב, תעזבו את המסכנה, קשה לעבור את כיתה ו' (כולם צוחקים
). אני: האמת שאני בכיתה ח', דורי. ואני יודעת שהמצאת שעון שמצלם ויש לך סוכרת. נטשה: אבל איך את...? אני: אוי, נטשה, לא ראיתי אותך! אז איך הולך בינן לבין דורי?
מיקה: טוב, הלו! מאיפה את יודעת את כל הדברים האלה עלינו? אני: אוי, נו, אתם מפורסמים! אתם השמינייה! אתם יודעים כמה ילדים מחכים ל- 1.1.06 כדי לראות אתכם שוב על מסך הטלויזיה (כולם בהלם)?! באמת, אפשר לחשוב שלא קראתם את התסריט של נועם...
 
למעלה