משהו נחמד../images/Emo140.gif
אממממ אני יודעת שאני לא כותבת פה בדרך כלל מאמרים ארוכים אבל אני רוצה לספר לכם משו...
אז... בלי הרבה הקדמות.... קראו ותגיבו.....:::
שלשום הלכתי בהתנדבות עם עוד כמה ילדים מהבצפר שלי לבית אבות הבולגרי בחולון, לעשות להם מסיבת פורים קטנה וקצת שמח...
היה מאוד נחמד אבל גם קצת מדכא...
.... כל האנשים הזקנים שם היו מה זה חמודים.... כולם היו מחופשים והיה מאוד מצחיק ויפה לראות שגם הם, למרות הגיל והמגבלות שלהם- התחפשו.
הייתה זקנה שהתחפשה לחתולה, לסינית, לבילבי, כיפה אדומה, ואפילו, היה שם זוג- גבר ואישה, שהאישה התחפשה לגבר והגבר התחפש לאישה. זה היה מאוד מצחיק וחמוד... הגבר שם גרביונים ובגד גוף (חחחחח), והאישה- חולצה מכופתרת ועניבה... משקפי שמש גדולים כאלה... והם שמו שלט- "יצאנו מן הארון!"...
ואז הגיע החלק הקצת פחות משמח...
רק מעט זקנים באו לרקוד איתנו.... אחת הילדות מהבצפר שלי באה לאישה שישבה בשולחן שלי ואמרה לה לבוא לרקוד איתה... ואז האישה הראתה לה מקל הליכה... וככה היה עם עוד הרבה אנשים....והיה מצב לא נעים כי ראינו איך האנשים שלא יכלו לרקוד הסתכלו על האנשים שקפצו ורקדו איתנו... אבל למרות הכל הם נהנו.. הייתה תחרות תחפושות.... הזוג ש"יצא מהארון"
זכה בה במקום ראשון, הסינית זכתה מקום שני, והחתולה
מקום שלישי..... בקיצר חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים (ואני אשים תמונות אם רק תרצו...)...
ישר כשהגעתי הביתה הלכתי לישון כי מתתי מעייפות....
אתמול בלילה, לפני שהלכתי לישון, התחלתי לחשוב על החיים, המוות ומה שבניהם... חשבתי שהזמן עובר כל כך מהר... שעברתי כבר דברים שבחיים לא חשבתי שאני אגיע אליהם (אני רק בת 14 אבל בכ"ז...).... למשל... כשקניתי כרטיסים להופעה של עברי בתיאטרון חשבתי שיש עוד מלא זמן עד שההופעה תגיע, והנה- ההופעה הגיעה במהירות (ובאותה מהירות היא גם נגמרה
) וכבר עבר מאז חודש וחצי... אז בקיצור- נחזור לעניין- התחלתי לחשוב על איך שהזמן חולף מהר..... ובשלי שאני אשים לב אני כבר אגיע למעמד של האנשים שהיו שם- בבית אבות.. אני, כרגע לא מצליחה לחשוב על עצמי במעמד ובגיל כזה... עם כאלו מגבלות... ואז- התחלתי לחשוב על המוות.....
אני לא מצליחה לתאר לעצמי שמתישהו אני לא אהיה פה.... אולי תגידו שאין לי מה לחשוב על זה כרגע כי אני עוד ילדה אבל.. אני לא אשאר ילדה לנצח ובלי שאני אשים לב אני כבר אהיה מבוגרת.... אני לא חושבת שבאמת יש דבר כזה – "מוות", אתם יכולים לתאר לעצמכם שיום אחד פשוט לא תהיו פה? אני ממש לא... אבל אני יודעת שהיום זה יגיע מתישהו... וקשה לי לחשוב עליו.... אבל האמת שהוא יותר קרוב ממה שהוא נראה.... בקיצור (בעצם לא ממש)- אחרי שעה וחצי שהסתובבתי מצד לצד במיטה הצלחתי סוף סוף להירדם...
ואז חלמתי חלום תמוה במיוחד שאין לי ממש כוח לכתוב אותו עכשיו אבל אם תרצו- ורק אם תרצו אז תכתבו ואני כבר אכתוב.... אני מקווה שזה עניין אותכם... ואם לא.. אז תגידו שאני אלמד לפעם הבאה.. חחחחח
אתם מוזמנים להגיב...
אממממ אני יודעת שאני לא כותבת פה בדרך כלל מאמרים ארוכים אבל אני רוצה לספר לכם משו...
