משהו מעניין...
אני מניחה שלכל אחד מאיתנו, יצא פעם אחת בחייו (לפחות) לקרוא שיר מסויים ולהגיד לעצמו, ``אלוהים, מישהו כתב את החיים שלי``, או ``השיר הזה נכתב עליי``. אז תחשבו לרגע - קרה לכם מקרה כזה? כלומר, קראתם שיר (שלא אתם כתבתם ולא מישהו שהכיר אתכם באמת כתב עליכם...) ואמרתם לעצמכם, ``אי אפשר היה להגיד אותי טוב יותר``?... אם לי זה קרה? כן. חברה שלי נתנה לי לקרוא לפני כמה ימים שיר שהיא מצאה באיזו חוברת שכתבה מישהי אלמונית, והרגשתי שמישהו פשוט כתב את החיים שלי. זה הולך ככה: (ללא לחן) היא רודפת אחרי החיים כדי שהחיים לא ירדפו אחריה, כותבת שירים כדי לצאת מהדיכאון שנפל עליה וקשה לה לבכות היא מפחדת, שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב. ועצוב לה, וכואב. משתדלת להיות שם בשביל כולם מנסה למצוא את המקום שלה בעולם רוצה שמישהו ישאל מה קרה ויושיט לה יד, יש כל כך הרבה אנשים מסביבה והיא כל כך לבד. וקשה לה לבכות מפחדת שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב וכל כך עצוב לה וכואב. מחפשת משמעות כדי להרגיש מלאה מקווה שיש שם מישהו והיא סתם לא רואה מנסה לתמוך, לחייך, לעזור למצוא קצת ורוד בתוך השחור. וקשה לה לבכות, מפחדת שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב וכל כך כל כך עצוב לה וכואב. אז היא עוצמת עיניים, בורחת למקום אחר ובליבה... מקווה שלא תתעורר. אז זה השיר שלי, ויהיה נחמד אם תשתפו- מה השיר שלכם?... תעשו חיים בחופש הקצר שיש... דולצינאה.
אני מניחה שלכל אחד מאיתנו, יצא פעם אחת בחייו (לפחות) לקרוא שיר מסויים ולהגיד לעצמו, ``אלוהים, מישהו כתב את החיים שלי``, או ``השיר הזה נכתב עליי``. אז תחשבו לרגע - קרה לכם מקרה כזה? כלומר, קראתם שיר (שלא אתם כתבתם ולא מישהו שהכיר אתכם באמת כתב עליכם...) ואמרתם לעצמכם, ``אי אפשר היה להגיד אותי טוב יותר``?... אם לי זה קרה? כן. חברה שלי נתנה לי לקרוא לפני כמה ימים שיר שהיא מצאה באיזו חוברת שכתבה מישהי אלמונית, והרגשתי שמישהו פשוט כתב את החיים שלי. זה הולך ככה: (ללא לחן) היא רודפת אחרי החיים כדי שהחיים לא ירדפו אחריה, כותבת שירים כדי לצאת מהדיכאון שנפל עליה וקשה לה לבכות היא מפחדת, שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב. ועצוב לה, וכואב. משתדלת להיות שם בשביל כולם מנסה למצוא את המקום שלה בעולם רוצה שמישהו ישאל מה קרה ויושיט לה יד, יש כל כך הרבה אנשים מסביבה והיא כל כך לבד. וקשה לה לבכות מפחדת שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב וכל כך עצוב לה וכואב. מחפשת משמעות כדי להרגיש מלאה מקווה שיש שם מישהו והיא סתם לא רואה מנסה לתמוך, לחייך, לעזור למצוא קצת ורוד בתוך השחור. וקשה לה לבכות, מפחדת שיברחו לה החיים אם לרגע לא תשים לב וכל כך כל כך עצוב לה וכואב. אז היא עוצמת עיניים, בורחת למקום אחר ובליבה... מקווה שלא תתעורר. אז זה השיר שלי, ויהיה נחמד אם תשתפו- מה השיר שלכם?... תעשו חיים בחופש הקצר שיש... דולצינאה.