לטפשים זה לוקח יותר זמן..
וקצת יותר ברצינות למה כוונתך "ככה מהר" מנין לך כמה זמן זה לקח ? הכתב זקוף אטי וכבד, ולא בגלל תוכנו, כעדות לאטיות חשיבה ועיבוד נתונים. נעדר פישוט ולכן חסר את ההתכוונות לעיקר ועשוי להציע ברצינות גמורה גם דבר שטות. משקלו אחיד אות לכך שהכל צד את עינו באותה מדה ומקבל משמעות דומה. ההפרדה תשקיע אותו על מיקום וקטע היות שהעיבוד ממושך בעוד שסביבו הכל נע ומתקדם. אי לכך הוא דן במה שהיה עד כדי חוסר התמצאות ורלוונטיות. המחסומים האופקיים מורים על קושי לראות את הדברים כתהליך וכדינמיקה. רווח אחיד לאחר הנקודה כהיעדר הבחנה בין "מחט" ל"שחת" היעדר פקחות ודקות הבחנה. חוסר פישוט הסיומים כהתמדה במותחל מתוך הרגל ובאנאליות, דבקות בצפוי ומקובל לרבות דקלום ואמירת המתץוכנן גם כשפג תוקפו. עלי זויתי כתקוע על המוכר וידוע מבחינת גישה וטכניקה. סדירות הגובה כצפי של תגובה ועד כמה לא יחדש. השסע גוזל את זמנינו בהתעסקות בשולי ובפירוט מיותר, שכבר נדון ונדוש - במקום לחדד ולהדגיש. עד כאן לרגע.